ציטוט מ גיא וולפין ב 11/09/2016, 3:42 pm

הרמת סינוס סגורה מבצעים כאשר יש מסה מסויימת של חומר עצם עצמי שיכול לתמוך בשתל, בדרך כלל 4-6 מ"מ. הרמת סינוס פתוחה מבצעים כשעצם הלסת באיזור דקה בהרבה וחלשה מכדי לתמוך בשתל שמוחדר.

את האבחנה הסופית יבצע הרופא כאשר יראה את צילום הסיטי 

ציטוט מ אורח/ת ב 12/09/2016, 5:45 pm

תודה על התשובה ושאלה האחרונה. האם הסיכוי זה שתופסים את השן והבעייה ועקרו מהר הסיכוי לכך שפרצדורה יותר קטנה הוא גבוה יותר למרות שזו שן טוחנת שנייה . והאם תמיד אחרי עקירה יש ספיגה גדולה או לא תמיד יכול להיות שלא הרבה בגלל מה שאמרתי , בינתיים עשיתי סיטי ובקרוב אדע אבל רציתי לדעת האם יש איזה אינדקציה לגבי גודל ספיגה לאחר העקירה או אין איזה כלל קבוע לגבי מתי תופסים את הבעיה או שאין בהכרח קשר והאם לגיל וזה שאף פעם לא היה לי סינוזיטיס גם יש קשר?

ציטוט מ גיא וולפין ב 13/09/2016, 7:10 pm

אין איזשהו כלל מתמטי, אבל יש כמה עקרונות רפואיים בגלובלי:

1. ככל שמגלים מהר יותר את הסדק (למשל) ועוקרים - כך הנזק לעצם הלסת קטן יותר (בתיאוריה) 

2. ככל שהעקירה עדינה יותר ומקצועית יותר כך הנזק לעצם מהפעולה עצמה קטן יותר (בתיאוריה) 

3. ככל שההיגיינה האוראלית טובה יותר בפה, ומקפידים על הוראות הרופא, ולא מתפתח זיהום באיזור וכולי - הנזק לעצם הלסת קטן יותר (בתיאוריה) 

 

4. ההחלמה גם קשורה למצב הבריאות הכללי של המטופל, לגיל ולרקע גנטי - ברור שמטופל שמעשן ו/או מטופל שחולה למשל בסוכרת לא מאוזנת יחלים פחות טוב, וכמובן שצעירים מחלימים בדרך כלל טוב ומהר יותר מקשישים (בתיאוריה) 

 

 

ושוב - כל הנ"ל הוא רק באופן כללי, ויש לבצע צילום סיטי ובדיקה מקצועית לפני ביצוע שתל בכדי להעריך במדוייק את מצב עצם הלסת ואת הקירבה למשל לסינוס בלסת העליונה או לעצב הגדול שעובר בתוך תעלה בלסת התחתונה