שבץ מוחי (CVA) ודגשים דנטליים

CVA (שבץ מוחי) ודגשים דנטליים
ד"ר גיא וולפין – ביה"ס לרפואת שיניים, אוניברסיטת ת"א

Cerebro-Vascular Accident-CVA היא פגיעה נוירולוגית הנגרמת ע"י הפרעה פתאומית לאספקת דם מחומצן למוח כולו או לחלקיו. התוצאה מכאן היא נקרוזה של רקמת מוח.
שבץ הוא אירוע חמור ולעיתים פטאלי, והוא בדרך כלל תוצאה של מחלה צרברו-וסקולרית, שנמשכה זמן רב. אפילו אם השבץ אינו גורם למוות, השורדים אותו סובלים ממידה מסוימת של נכות כמו: אבדן פונקציה מוטורית, פגיעה בדיבור, פגיעה בחשיבה.

שבץ הוא הגורם השלישי לתמותה בארה"ב (לאחר מחלות לב וסרטן ), ו 5% מהאוכלוסייה מעל לגיל 65 עברה אירוע כזה.

שבץ אמבולי (תסחיפי) ושבץ תרומבוטי (אוטם/חסימתי):

הסיבה השכיחה ביותר היא טרומבוזיס של כלי דם מוחי או תסחיף (65-80%). מספר מחלות עלולות להביא לשבץ אמבולי כשהשכיחות ביותר הן: אתרוסקלרוזיס (היצרות עורקים) יתר לחץ דם ומחלות לב (MI ,AF).

גורמים הקשורים לסיכון יתר ללקות בשבצים אלו הינם :

גיל מעל 65 (כל 10 שנים הסיכון מוכפל), Transient Ischemic Attacks = TIA, שבץ קודם, יתר לחץ דם, מומי לב, אתרוסקלרוזיס, המטוקריט גבוה,רמות שומנים גבוהות בדם, עישון כבד, חוסר פעילות גופנית, מתח, מחלות חניכיים.

בארה"ב: שחורים – פי 2 יותר

שבץ לא-אמבולי

שבץ זה שכיח יותר באנשים צעירים מתחת לגיל , ונגרם בשל דימום או נפילה פתאומית בלחץ הדם: חתך/קרע בעורק, כשל במנגנון הקרישה, שימוש בקוקאין, Cardiac arrest, טראומה.

שבץ מתבטא בדרך כלל באיבוד התפקוד של האזור בגוף שנשלט על ידי חלק המוח שנפגע, לדוגמה: עקצוץ באחת הגפיים, שיתוק בצד אחד של הגוף, איבוד יכול ת

בלבול, אובדן הכרה, חוסר התמצאות בזמן ובסביבה וכו'

סיבוכים

מוות, קומה, שיתוקים שונים, פגיעה במרכזים שונים

– 10% מחלימים ללא סימנים.

– 40% פגיעה קלה.

– 40% פגיעה שדורשת שירותים מיוחדים.

– 10% דורשים אשפוז במוסדות.

הפגיעה הניאורולוגית תלויה באופן ישיר בגודל ומיקום האוטם הדימום, וכוללת: שיתוק, נמנום [numbness ], פגיעה סנסורית, דיספאזיה, עיוורון, פזילה, חולשה, פגמים בדיבור.

שיפור התפקוד חל בדרך כלל לאט תוך חודשים אולם נשארת בדרך כלל בעיה כמו קושי בהליכה, קושי בשימוש בידיים, קושי בדיבור או קושי בביצוע מלאכות שונות.

דגשים דנטליים

1. דימום יתר בגלל אנטיקואגולנטים. יש להתייעץ האם ניתן לעבור לתרופות קצרות טווח ולהפסיק למשך טיפול כמו הסרת אבנית או כירורגיה (עקירות, השתלות וכולי)

2. חשיפה לבעיות דימום מהחניכיים או היפרפלזיה(צמיחת יתר) של החניכיים כתופעת לוואי של התרופות.

3. סכנה ל – CVA חוזר בנוכחות זיהום בקטריאלי – במהלך זיהום חמור יש שינוי בקרישת הדם, אך אפילו זיהום מקומי או קטן כמו זיהום דנטלי גורם לשינוי שעלול להוות טריגר לפיתוח טרומבוזיס וכתוצאה מכך אותם. מתרפאים עם קסרוסטומיה חשופים לפגיעה בקטריאלית או פטריתית, לכן רופא השיניים צריך להיות אגרסיבי במניעה ובטיפול של זיהומים כאלה.

4. שיתוקים מלאים או חלקיים יקשו על שמירת היגיינה אוראלית נאותה.

5. חולשה של הפנים והאזור המוטורי-אוראלי – יכול לגרום לעמדה נמוכה של המנדיבולה והזלת ריר; שינויים במנשך ובלעיסה, שדורשים לעיתים שינוי דיאטה; איבוד משקל; תזונה לקויה; רפלקס הקאה מופחת ולכן יש להיזהר בטיפול ולהשתמש בסכר גומי; דיספאגיה; דיסארטריה. חולשה מוטורית אוראלית יכולה להשפיע על יכולת הפציינט ללעוס ולטחון מזון או קושי להזיז את הלשון לצד החלש. קלינאית תקשורת יכולה ללמד את הפציינט תרגילים לחיזוק הלשון, השפתיים והזזת הלסתות.

6. דיספאגיה או קשיים באכילה ושתייה – קורה בעד 55% ממקרי השבץ. אנו נראה הצטברות מזון בוסטיבולום אנטריורי ולטראלי, מתחת ללשון או על החך, תנועת לשון מוגברת, רפלקס בליעה מאוחר, שיעול והחנקות לפני, תוך כדי ואחרי הבליעה, פליטת מזון ונוזלים דרך הפה והאף. דיספאגיה עלולה ליצור שינויים בלעיסה ואולי אף במנשך, בדיאטה, תזונה, ומשקל.

7. יובש פה כתופעת לוואי של התרופות –יוביל להאליטוזיס, עששת מרובה, פה שורף.

8. המלצה באופן כללי להיגיינה אוראלית מעולה בבית, וטיפול במרפאה כל 3-4 חודשים, להסרת אבנית , טיפול בעששת ואפליקציה של פלואוריד.

9. במידה ונגרמה פגיעה ביכולת האדם לצחצח שיניים בצורה יעילה, מומלץ לרכוש מברשת שיניים חשמלית איכותית ולהשתמש בה, רצוי לאחר הדרכה של השיננית או של רופא השיניים

** כל הזכויות שמורות למחבר המאמר ולהר"ש, אין להעתיק מהאתר מידע, תוכן או תמונות ללא רשות מפורשת ובכתב מההסתדרות לרפואת שיניים