מאמרים מקצועיים

חורים בשיניים, כאבים, טיפולי שורש, מבנים וכתרים, וגם איך בכלל בנויה שן?

 חורים בשיניים, טיפול שורש, מבנים וכתרים – תשובות לשאלות נפוצות 

ד"ר גיא וולפין – ביה"ס לרפואת שיניים, אוניברסיטת ת"א

איך שן נראית ומהם החלקים שמרכיבים אותה? איך נוצרים חורים בשיניים? למה חורים בשיניים גדלים וכואבים? מתי מספיק לעשות סתימה, ומתי צריך לעשות טיפול שורש? איך עושים טיפול שורש? מדוע לעיתים צריך לעשות כתר?מהו מבנה לאחר טיפול שורש?  תשובות לשאלות נפוצות

אם אדם אינו מצחצח את שיניו בצורה הנכונה, אינו משקיע זמן ואנרגיה בשמירה על בריאות הפה, אינו מגיע למרפאת השיניים לבדיקה ואבחנה באופן סדיר ושוטף, ובמיוחד אם התזונה עתירה בפחמימות, סוכרים וחומצות, הוא צפוי להרבה יותר בעיות שיניים וריקבון. חיידקים שמגיעים מהאוויר בעיקר מצליחים להידבק אל השיניים, ובעיקר אל החריצים האופיניים שבכותרת השן, ואל הרווח הקטן שבין השיניים לחניכיים. החיידקים מתרבים יותר ויותר, ומפרישים חומצה מגופם, שמסייעת להם לפעול מהר יותר וחזק יותר, ובמקביל ממיסה את שכבות השן. ככל שיהיו יותר חיידקים, וככל שהתזונה תהיה בעצמה חומצית או עתירת פחמימות, הסביבה עצמה בתוך הפה תהיה חומצית יותר והחיידקים יוכלו להתרבות מהר יותר, ובמקביל הנזק לשן יהיה גדול יותר. כאשר כבר נוצר חור (עששת, ריקבון), והחיידקים חיים בתוכו, הם יותר מוגנים ממברשת השיניים, משחת השיניים וכולי, והחור יגדל יותר ויותר. 

יש סיבות שונות לחורים בשיניים ולהרס שלהן, למשל חומציות בפה, גנטיקה, חבלה, הרגלים לא נכונים של צחצוח ועוד, אך הסיבה הנפוצה ביותר היא הימצאות חיידקים בכמות גדולה ושרידי מזון שלא נוקו היטב מהשיניים. החיידקים מעכלים את המזון (בעיקר פחמימות וסוכרים) ומתרבים ומפרישים חומצה. ככל שתהיה יותר חומצה, החיידקים יתרבו יותר מהר וכמות החומצה תגדל בהתאם. החומצה ממיסה את השיניים בנקודות מסויימות וכך מתחיל חור בשן.

במקביל, חור בשן בתחילה בדרך כלל לא כואב, ועל כן אדם שלא חש בכאב או שהכאב קל מאוד בתחילה, לעיתים עלול לחשוב שהכל בסדר או שאין צורך כרגע לגשת לרופא – וזו כמובן טעות קשה. עדיף להגיע 2-4 פעמים בשנה לשיננית לטיפולי ניקוי ומניעה, ופעם בשנה לרופא האישי, לבדיקה יסודית קלינית ורנטגנית, ולוודא שהכל בסדר.

 חלקי השן החשובים והרקמות סביבה: 

אמאייל: זהו החלק שעוטף את כותרת השן (החלק שרואים בפה). הוא החומר הביולוגי החזק ביותר בגופנו, צבעו הוא שקוף (ולכן בעברית נקרא זגוגית), ותפקידיו חשובים מאוד: האמאייל מגן על השיניים מפני החיידקים והחומצות שהם מפרישים, וכן מפני החומציות שיש לסוגי אוכל ושתייה שונים (בעיקר מתוקים). כמו כן האמאייל מגן על השן מפני שחיקה מתמשכת ו/או פגיעות פיזיות. חור חדש שרק נמצא באמאייל בדרך כלל לא גורם לכאבים, ולכן חשוב להגיע לבדיקה השנתית אצל רופא השיניים גם אם אין כאבים בשיניים. הרופא יוכל לטפל בחור הקטן לפני שיגדל, יגרום לכאבים ויחמיר את המצב.

דנטין: זהו החלק שמתחת לאמאייל, שמרכיב את גוף השן המרכזי – הכותרת והשורש. הדנטין בדר"כ הינו בגוונים של צהוב וחום, ולעיתים אפור. הדנטין מאוד חזק (דומה לחוזק של עצמות גופנו), אך הוא חלש יותר מאשר האמאייל, ולכן ריקבון בדנטין יתפתח מהר יותר. אגב, מכיוון שהאמאייל שקוף, הצבע של השיניים שאנו רואים למעשה הינו הצבע של הדנטין.
אם החור העמיק והגיע לתוך הדנטין, עדיין ייתכן שלא יהיו כאבים. אם יש כאב, לרוב הוא חד וקצר, כשאוכלים משהו מתוק או משהו קר. לרוב הטיפול בחור שהגיע לדנטין הוא סתימה (שיחזור). חור עמוק עוד יותר עלול להגיע אל המוך, ולגרום לדלקת בעצב ולכאבים קשים. בעברית צחה הדנטין נקרא שנהב.

מוך השן: המוך הוא החלק הפנימי והעמוק ביותר בשן. חלק מהמוך נמצא בכותרת השן, וממנו יש שלוחות שעוברות בתוך כל אחר מהשורשים של השן. מכיוון שהמוך הינו רקמה רכה, אם חיידקים יחדרו אליו, הזיהום יתפשט במהירות, ותתחיל דלקת זיהומית במוך השן (פולפיטיס). לעיתים לא יהיה כאב כלל. לעיתים הכאב יהיה ממושך (אפילו שבועות וחודשים) אבל חלש ועמום, ולעיתים תהיה התפרצות של כאבים חזקים ביותר, שדומים ל"דפיקות פטיש", ויכולים גם להקרין לשיניים סמוכות, ואף לאוזן ולצוואר. כאב חזק כזה לא מאפשר שינה, לא יחלוף מעצמו וגם טיפול אנטיביוטי לא ירפא דלקת בעצב. בשלב זה יש לבצע טיפול שורש, לעיתים רק אחרי טיפול דחוף של עזרה ראשונה עלול גם להיות מצב של הפרשת מוגלה מתוך שן כזו אל העצם ואל החניכיים, מצב שילווה בפצע מוגלתי ו/או נפיחות גדולה וכואבת. ברוב המקרים לאחר טיפול שורש שהיה לאחר ריקבון עמוק והרס כותרת השן יש לבצע גם מבנה ואחר כך כתר, כדי להחזיר את הצורה והתפקוד של השן, ולאפשר הגנה לשנים ארוכות.

* דלקת מוך /נמק מוך:  העצב שנמצא בחלק הפנימי והעמוק ביותר של כל שן אמור להיות חי, תחושתי, ומוקף כלי דם. כל הקומפלקס הזה נקרא "מוך". במצבים מסויימים, למשל לאחר חבלה או זיהום עמוק, המוך עלול לעבור דלקת ובמצבים שאינה מטופל אף לעבור נמק. כמו כל איבר שעובר נמק בגופנו -האיזור עלול להזדהם , וזיהום כזה יכול לצאת אף מגבולות השן עצמה ולהתפשט לעצם ולחניכיים סביבה, ומשם דרך זרם הדם אף עלול להשפיע על מצב בריאותנו הכללי. ברוב המקרים בכדי להפסיק את הכאבים ובכדי להציל את השן מעקירה נבצע טיפול שורש ולאחריו נבנה את השן מחדש ולרוב נבצע גם כתר.

בטיפול שורש מסלקים את המוך הדלקתי או הנמקי, מחטאים את התעלה שבה עבר העצב בחלק הפנימי של השורש, ומבצעים בסיום סתימה מיוחדת שנקראת סתימת השורש. כל זאת כדי להבטיח את הפסקת הזיהום, וכמובן בכדי לשמר את השן ולהציל אותה מעקירה. יש סוגים שונים של דלקת במוך השן, כמו פולפיטיס חלקית/מלאה, פולפיטיס כרונית/חריפה, ומצב מתמשך גם עלול להביא לנמק מלא/חלקי של העצב (נקרוזיס).

חניכיים ורקמות תאחיזה: אלו הרקמות שסביב השן, מנגנון מתוחכם ומורכב שלו מספר תפקידים: החניכיים במצב בריא מונעות מחיידקי הפה לחדור פנימה אל זרם הדם ואל גופנו, וכן קושרות את השן בחוזקה אל עצם הלסת. דלקות חניכיים ללא טיפול עלולות להחמיר למחלת חניכיים, שבמצבים מתקדמים תביא לכאבים, שיניים ניידות, וחדירה של חיידקים אל זרם הדם (מה שעלול גם להביא לזיהומים או מחלות שונות באיברים אחרים של הגוף).


** כל הזכויות שמורות למחבר המאמר ולהר"ש, אין להעתיק מהאתר מידע, תוכן או תמונות ללא רשות מפורשת ובכתב מההסתדרות לרפואת שיניים

התחברות עם שם משתמש וסיסמה