טכניקות ההרמדה ומיקום המחט משתנות לפי המקרה ולפי הטיפול המבוקש, בהחלט ייתכן כי יש גירוי או פצע קטן בעקבות זריקות ההרדמה, וכמובן יש לעדכן את הרופא האישי המטפל על נוכחות כל פצע שאינו מתרפא בחלל הפה (בין אם קשור להרדמה ובין אם במיקום אחר), והוא ידאג לבדיקה ולאיבחון בהתאם

כל פצעי שלא נרפא תוך שבועיים חייבים להגיע בבהקדם לאיבחון עם הרופא ואולי גם לקבל הפנייה לבדיקות נוספות. בכל מקרה בגלל שאתה כרגע כבר בטיפול הייתי ניגש לרופא האישי לבדיקה ולא מחכה שבועיים 

ראשית לא נעים, אך בהחלט עלול לקרות גם במיכשור הטוב ביותר וגם למומחים לטיפולי שורש. שנית, אמליץ לפנות למומחה לטיפולי שורש שיבדוק מה ניתן לעשות, לעיתים החלק השבור ניתן להוצאה, ולעיתים גם אם לא  אך סתימת השורש תבוצע סביבו וביעילות מקסימלית, הרי שלא מייד עוקרים שן כזו אלא ממתינים לריפוי ומעקב. בקשי מהרופא שטיפל בך הפנייה למומחה לטיפולי שורש שהוא מכיר וממליץ עליו.

אני סבור שזה מוקדם מדי לפתח חששות שמא ההשתלה לא הצליחה, סה"כ עברו רק מספר ימים. אם אין נפיחות גדולה באיזור והפרשות מהפצע, דהיינו סימנים לזיהום חמור, אני סבור כי כדאי להמתין בסבלנות ולמלא אחרי הוראות הרופא האישי, וכמובן להיות אצלו במעקב

איני יכול לאבחן באינטרנט, אך טוב שקבעת פגישה, ייתכן ויש לחץ מקומי גדול מדי על שן ספציפית זו, והרופא שמטפל יאבחן מהי הבעייה, ולמשל יכול להוריד מהלחץ על שן זו (אם אכן הניחוש שלי נכון)

כבר בלימודי רפואת השיניים הבסיסית אנו לומדים גם על מחלות חניכיים ולאבחן אותן, כולל גורמי רקע (גנטיקה, אנטומיה וכולי) וגורמים מחמירים (מחלות רקע, עישון, היגיינה אוראלית לקוייה וכולי). לאחר לימודי רפואת השיניים יש רופאים שממשיכים להתמחות בניתוחי חניכיים (פריודונטים), ושם הם צוברים ידע וניסיון נוסף בלימודים של בערך 4 שנים שמוקדשות לנושא זה. בריאות החניכיים הינה קריטית לשמירה על השיניים לאורך חיינו, כולל אם עברו טיפולי שורש או עקירות ואז השתלות.  במאמר כאן תוכלי לקרוא הרבה חומר ומידע על הנושא, כתוב בצורה ידידותית למי שאינו רופא, וכך תוכלי להכיר את הנושא טוב יותר:

דלקות חניכיים, מחלות חניכיים - ממה הן נגרמות, ואיך כדאי לטפל בהן

אני ממש לא מסכים עם מה שאת מתארת בתור גישה לאיבחון ולטיפול. כפי שנרשם במאמר שצירפתי, בהחלט יש סיבות רבות לבעיות חניכיים וההצלחה והטיפול בהן הוא גם באיבחון מדוייק, רנטגני וקליני, וגם של מצב הרקע כמו בריאות כללית, תרופות, עישון, גיל וכולי, ובמקביל יש להבין כי טיפול חד פעמי אינו מביא להצלחה "לכל החיים" וכמו כל בעייה בריאותית יש להמשיך ולטפל בחניכיים לפי האיבחון ותכנית הטיפול המניעתית שמודגשת, ולא רק מניתוח לניתוח

במקרים רבים מאוד הטכנולוגיוה של לקיחת מידות באמצעות סורק תלת מימדי מוסיפה רבות גם לדיוק וגם לנוחות, הן של הרופא והמעבדה, והן של המטופל. במקביל יש כמובן מקרים שבהם עדיין נעדיף את הטכניקות הותיקות והטובות, של לקיחת מידות באמצעות מטבעים (בדר"כ מחומר סיליקוני) שמתקשה סביב השיניים, ואז שליחת המידה למעבדה ויציקת גבס בתוכה, והמשך העבודה על מודל הגבס.

מחירים? מאוד משתנה מחומר לחומר וממרפאה למרפא, ובעיקר תלוי במורכבות המקרה ולאו דווקא בטכנולוגיה. מניסיוני האישי הזירקוניות שהופיעו לפני כ12 שנים בעולמנו היו הרבה יותר יקרות מאשר היום, והטכנולוגיה גם במעבדות נהייתה נפוצה מאוד לעומת העבר שבהן רק למספר מצומצם של מעבדות הייתה את הטכנולוגיה הזו.

אני שייך לדור הרופאים והגישה החדשנית, שמעריכה את הזירקוניה יותר מאשר כתרי מתכת וחרסינה, ברוב המקרים, בעיקר בגלל שאין בכתר זה מתכת שעלולה להחליד וכן בגלל החוזק הניכר שלה (פי 15 מחרסינה בממוצע). יחד עם זאת חייב לציין כי יש גם רופאים שחושבים הפוך, וגורסים כי כתרי המתכת והחרסינה מתאימים יותר לשיקומים נרחבים, של שיניים רבות חסרות.

אין תשובה אחת מוסכמת ומוחלטת ויש עשרות מחקרים ומאמרים שונים, ולא תהיה לך שום תועלת מלנסות לקרוא מחקרים רפואיים שכתובים בשבפה מדעית אם גם אנו לא מגיעים למסקנות מהן. מה שמוסכם ברוב המוחלט הוא שיש פגיעות מסוגים שונים בחומר השן, טראומה וסדקים יצריכו תיקון פיזי (סתימה/ ציפוי/כתר) ואילו איזורים שעובירם שחיקה בגין חומציות (ממאכלים או מעלייה של חומצות קיבה לפה) בהחלט אפשר לשפר ולהקל על המצב אם מאבחנים את הגורם והסיבה. כמו כן נזקים מצטברים לאמאייל בגין שחיקה אגרסיבית מדי ע"י צחצוח לקוי למשל גם הוא מוכר וידוע. סוג אחר של נזק פיזי לשיניים נגרם בגלל חריקת שיניים ו/או הידוקן (ברוקסיזם). לכל הגורמים האלו יש מאמרים בעברית באתר שלנו וצרםתי לך קישורים.מה שחשוב הוא שהרופא האישי יאבחן את המצב האישי שלך ויתווה איבחון נכון והמלצות לטיפול שהינן מותאמות אישית אלייך.

בשלבים ראשוניים אפילו של עששת, ההימנעות מגרימת נזקים (שפשוף אגרסיבי/חומציות/שחיקות) במידה ויחדור פלואוריד אל האיזור הניזוק ייתכן שיקום וחיזוק הרקמה שהתמוססה (הידרוקסי-אפטיט) ושיחלופה לרקמה נוקשה יותר וקשת-תמס (הידרוקסיפלואורואפטיט).

חריקת שיניים (ברוקסיזם) ושחיקה

צחצוח אגרסיבי (צחצוח יתר, אברזיה)

שחיקה חומצית כרונית של השיניים: כיצד לאבחן ולמנוע נזקים

שמח לעזור

אין קשר.

בלאק ליין נגרם בעיקר מסוג של חיידקים שנראים כרומטוגניים ("מייצרי צבע"), וכדי להפחית אותם יש לבצע ניקוי יסודי במרפאה ולקבל הדרכה יסודית מהרופא האישי או מהשיננית כיצד לצחצח בצורה הנכונה, ואמליץ לשקול גם שימוש במשחה המכילה סודה לשתייה או להוסיף מעט סודה לשתייה למשחה שלך. אין קשר ישיר לסוג הגלולות שלך, אם כי בעקיפין שימוש בגלולות מסוג חדש לעיתים גורם לדלקות חניכיים שמקורן בשינוי ההורמונלי, ואם יתעורר מצב זה, יש לשקול להחליף לסוג שלישי. שימוש בתוספי מזון שונים אינו מוכח מחקרית בהקשר של בלאק ליין למיטב ידיעתי. כן ידוע ומומלץ בין רופאים שממליצים על תוספי תזונה השימוש בכורכומין, אבץ, וויטמין Q10.

הלבנת שיניים לפי חוק צריכה להיות מבוצעת אך ורק ע"י רופא שיניים, והוא זה שיוכל לתת לך תשובה לגבי מצבך האישי. באופן כללי ביצוע הלבנה ע"י חומרים מפוקחים ומוכרים וע"י רופא מיומן בנושא לא תגרום שום נזק

באופן כללי כן. לייעוץ אישי מקצועי למקרה שלך עלייך לפנות כמובן לרופא האישי

ברוב המקרים כן, למעט מקרים עם שבר/סדק/עששת נרחבת ביותר, שן עם צבע חריג (למשל השחרה לאחר חבלה) או למשל מצב של בורג מתכתי בשן לאחר טיפול שורש וכולי.

אין באינטרנט אפשרות לקבוע מה הייתי ממליץ לך לעומת 2 רופאים שבדקו אותך אישיך כולל את המצב בפה ואת המצב הרנגטני.

באופן כללי שתי הגישות קיימות ונכונות, ולכל רופא תהיה את ההעדפה שלו לטיפול בהתאם למצב הספציפי. באופן כללי השתלת עצם במעמד העקירה כדאי לבצע אם מסתבר שיש נזק ניכר לעצם ההיקפית שיש סביב השורש של השן שנעקרת בגלל ספיגה דלקתית או שבר פיזי שלה, ובמקביל אם הרופא משוכנע שסילק את כל הזיהום הפיזי שקיים בתוך העצם תוך כדי העקירה וניקוי הפצע. יש סוגים רבים של טכניקות וחומרים לביצוע הנ"ל, וכאמור מעל הכל הוא האיבחון וההעדפה האישי של הרופא המטפל

יש תכשירים ושיטות שונות להלבנה במרפאה, וחלק מהמוצרים אפשר לבצע ללא תאורה כחולה / לייזר

מאוד תלוי במצב עצם הלסת ובחוזק שלה כפי שנצפה ומערך בצילום הCT וכן מייד לאחר העקירה. עם העצם יחסית חזקה ובריאה, אפשרי. אם בעצם יש תהליך דלקתי נרחב או ספיגה של עצם והיחלשותה, לא תמיד הנ"ל אפשרי.

לפני עקירה הייתי מבקש מהרופא האישי עוד בדיקה ו/או הפנייה למקום אחר לביצוע טיפול השורש, ולא להמתין זמן כה רב. אם בכל זאת יש לעקור שן עם ריקבון כזה, גם אם היה כתר עליה אי אפשר לבצע עקירה "רגילה" כי היא תתרסק בגלל הרקיבון והחולשה הפיזית שלה. ובמיוחד אם זו שן טוחנת שלה יש יותר משורש אחד. מה שבדר"כ מבצעים הוא הפרדה בין השורשים ושליפת כל שורש בנפרד.

נהוג לבצע צילומי נשך + בדיקה פיזית קלינית בתוך חלל הפה.

צילום פנורמי הוא עם מעט קרינה יחסית, וביצועו עם סינר עופרת אינו נחשב מסוכן גם אם בוצע אחד כזה לפני חודשיים שלושה

כן. מאוד תלוי כמה מסיבי המבנה ועד כמה עמוקה העששת, וגם במנה הפיזי של השורש עצמו. על כן זו פירוק המבנה הינה פעולה שדרושה לה מיומנות רבה וסבלנות, ושימוש בכלים וטכניקות מתאימים

כבר עניתי בתשובה הקודמת - אם יש עששת סביב בורגחובה לסלק את כולה לפני ביצוע מבנה חדש. אם יש חשש לסדק בשן, הרופא יצטרך להחליט אם לפנות את הבורג או לנסות לבנות סביבו. אם יש אפשרות לפנות את הבורג ולנקות את השן וגם לוודא שאין עששת שחודרת אל תעלות השורש וסתימת השורש - מצויין.

אם התפתחה עששת מתחת לכתר, החשש הוא שאם לא ינקו אותה בצורה מקצועית ומקיפה, ורק יבצעו כתר חדש - הרי שתשאר עששת וחיידקים והנזק יימשך גם מתחת לכתר החדש. על כן הרופא המקצועי חייב לנקות את כל העששת, ובמידה והיא מגיעה עד למבנה - גם להחליף את המבנה. ישנם גם מצבים שהעששת הינה כ"כ עמוק סביב המבנה, ומגיעה עד לשורשים, ואז גם מומלץ לבצע חידוש טיפול שורש לעיתים

אין היגיון לחכות כ3 שעות עד לצחצוח הראשון. ממילא כל הלילה החיידקים נכחו בפה יבש וללא הפרשת רוק, שגשגו והתרבו. אם זו שגרת חייך,  אני מציע שלפחות תבצע צחצוח קל וזריז כאשר אתה קם, ולאחר שאר הפעולות שתיארת תבצע את הצחצוח היסודי של הבוקר. 

בממוצע 7-14 ימים. לגבי מה שאת רואה בפה ושואלת אם זה נורמלי - אין לי דרך לדעת 

ייתכנו תשובות רבות לשאלה זו, וגם למטופליי האישיים אני מסביר - אין דרך לאבחן באינטרנט בעיות. יש לקבוע בדיקה עם הרופא האישי. 

יש סיבות שונות, אבל בגלובלי גם אם הכל בסדר לעיתים החלמה מעקירה  כירורגית הינה ממושכת וקשה. יש להקפיד על מעקב ולהגיע שוב לבדיקה תקופתית בהתאם למצב ו/או הוראות הרופא האישי

יש סוגים רבים של גשרים שמשלימים חוסרי שיניים, אך ככל שמספר השיניים החסרות גדול יותר כך צפויות בעיות כגון צחצוח והיגיינה, דלקות חניכיים וייתכנו גם שברים וסדקים של הכתרים ובמיוחד באיזורים שבהן חסרות שיניים.

לגבי ניידות - משתנה מאוד מאדם לאדם , ניידות הינה בעייה בדר"כ שנובעת מהחניכיים והיעדר עצם ורקמות תאחיזה בשן, בשל מחלת חניכיים, וככל שהמחלה מתקדמת ולא נעצרת - השן תקרוס לבסוף (כולל שן בריאה ללא כתר / סתימה).  

אין כל דרך לרופא לאבחן ולנחש דרך האינטרנט מצבו של אדם ולקבוע מהי תוכנית הטיפול המומלצת, והשיקולים משתנים מאדם לאדם ומקרה למקרה לא רק לפי הרנטגן אלא גם לפי הבדיקה הקלינית הפיזית בתוך הפה. יש אפשרויות שונות כולל שתלים, ויש לשקול גם את מצבו הבריאותי של המטופל (מחלות רקע, גיל, עישון וכולי). תמיד רצוי לבקש מהרופא האישי גם הסבר על התוכנית וגם הסבר על תוכנית אלטרנטיבית, ולשקול ביחד יתרונות/חסרונות/סיכוניפ/עלויות וכולי.

תהליכים דלקתיים מתמפתחים לעיתים במשך הזמן ועל כן החשיבות של טיפול תקופתי עם השיננית ובדיקה / טיפול עם הרופא בהתאם לצורך במקביל לבדיקה שנתית. בדיוק כמו בכל איבר בגוף או בעיות בריאותיות, רק בבדיקה אישית רפואית מקצועית אפשר יהיה לאבחן את המצב ולשקול איזה טיפול מתאים כרגע. 

מרפאות השיניים חזרו לפעול תחת הגבלות והוראות קפדניות. אין כל טעם לחכות או לנחש מתי ייעלם הוירוס או יומצא חיסון / תרופה למצב, ולא מומלץ לדחות עוד ועוד טיפולי שיניים, במידה ומצבך הבריאותי תקין. לקביעת סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לטיפול כמובן יש להתייעץ עם הרופא האישי 

אין לרופא שיניים חובה להיות חלק מההסתדרות לרפואת שיניים, אך כמובן שאנו חושבים שיש יתרונות רבים לכך 

תיאורטית תתכן בתהליך ההשתלה פגיעה ברקמת הסינוסים ו/או עצבוב באיזור, אך זה נדיר. אני ממליץ על בדיקה נוספת עם רופא אא"ג ולהיבדק גם עם מומחה לכירורגיה פה ולסת 

לגבי שיניים חלביות - כל שהשן הקבועה שאמורה להחליף את השן החלבית בוקעת יותר ויותר, שורש השן החלבית הולך ונספג, ולבסוף השן החלבית ניידת וללא תמיכה מספיקה, ונושרת.

לגבי שיניים קבועות - סיבות רבות לניידות שיניים. מלבד חבלה, הסיבה הנפוצה היא מחלת חניכיים, שגורמת בעיקר בגלל זיהום חיידקי והיגיינה אוראלית לקוייה להיעלמות איטית אך מתמשכת של הרקמות התומכות בשן - עצם, עצבים, סיבי חניכיים, כלי דם

דלקות חניכיים, מחלות חניכיים - ממה הן נגרמות, ואיך כדאי לטפל בהן

בוודאי שאפשר, ובדיקות אלו הן חלק מהבדיקות שאמורות להיות בשגרה שלך, לפחות פעמיים בשנה טיפול ובדיקה עם הרופא האישי והשיננית. בקש מהרופא האישי שלך בדיקה יסודית אם לא ביצעת לאחרונה, וןהתאמת תוכנית טיפול אישית בהתאם למצב, עם דגש על מניעה 

צר לי, את שואלת על המצב אצלך בפה ועל תוכנית טיפול מותאמת אישית, ולא ניתן לבצע ייעוץ כזה בצורה מקצועית באינטרנט. תשובות מדוייקות תקבלי מהרופא האישי. אדגיש רק כי הינך צעירה מאוד מכדי לסבול מבעיות אלו, ויש לבנות תוכנית מניעה להחמרת המצב עם הרופא האישי וכנראה גם עם מומחה למחלות חניכיים (פריודונט) ועם שיננית.

דלקות חניכיים, מחלות חניכיים - ממה הן נגרמות, ואיך כדאי לטפל בהן

אנא קראי את התשובה הקודמת שלי בעיון וכן את הרפק על דלקות חניכיים. תשובות איני יכול לתת לך באופן אישי לגבי מצבך. רק הרופא האישי יכול להציע תוכנית וכן אלטרנטיבות, ואותו תוכלי לשאול ספציפית לגבי מצבך, לגבי הפתרונות, יתרונות וחסרונות של כל אחת מהדרכים  לטיפול, עלויות וכולי

בהחלט ייתכנו מקרים של עששת חוזרת, שהיא מתחת או מסביב לסתימות שינות, וגם ייתכם מצב של עששת בשן שכבר טופלה, אך נוצר חור מכיוון חדש. בדיקה תקופתית עם הרופא האישי ועם השיננית יכולה בהחלט להביא לממצאים חשודים, גם אם אין כאבים. במיוחד יש לחפש סדקים בסתימות, חיידקים בחריצים, אבנית, צילומי רנטגן תקופתיים ועוד. כדאי בהרבה למנוע בעיות או לגלות אותן מוקדם - גם בריא יותר, גם קל יותר, וגם זול יותר

אין לי דרך לדעת מה קורה אצלך בפה ובאיזור העקירה. אני מציע לנשום עמוק, לקחת כדור נגד כאבים, הגיוני שבימים הראשונים שלאחר עקירה יש כאבים/נפיחות, ללכת לישון ולקום הרבה יותר חזקה ורעננה. חשוב להקפיד על הוראות הרופא כמו תרופות/שטיפות פה/תזונה וכולי

עצות באופן כללי לאחר כירורגיה ניתן למצוא כאן 

אין שום דרך לדעת מראש מה יקרה וגם לא בזמן הפעולה. הסיכון לכך זעיר ביותר . אם החלטת לשכנע את עצמך שהגרוע מכל יקרה, חבל, לעולם לא תפסיק לפחד. אני מציע לקרוא כמה עצות בנושא של חרדה דנטלית ופחד מטיפולי שיניים.  

אין אמת אחת מוסכמת ומוחלטת, אך רוב הרופאים נוטים יותר ויותר לבחור בכתרי זירקוניה גם לשיניים טוחנות בשל חוזקם, הדיוק שבו יבוצעו, היעדר מתכת וכולי. 

איני יכול לתת תשובה יותר טובה מהרופא / שיננית שבדקו אותך באופן אישי 

שלום עידן, לגבי מומי לב מולדים וטיפולי שיניים ניתן לקרוא כאן, אם כי אני מניח שאת רוב ההמלצות אתם מכירים. עשיתם את הדבר הנכון והוא להתייעץ בחוו"ד קרדיולוגית שאני מניח שמציינת דיוק את האבחנה ואת ההמלצה למתן אנטביוטיקה מהסוג והמינון המתאים. עליכם לפנות למוקד קופ"ח בתלונה ו/או לנציב פניות הציבור ו/או למשרד הבריאות. בהחלט אין זה סביר להמתין חצי שנה לטיפול. באם לא יימצא פתרון מניח את הדעת, אמליץ לפנות למומחה לרפואת שיניים לילדים באופן פרטי.

הארכת כותרת בדר"כ מבצעים אם החלק שנותר מכותרת השן לאחר כל הטיפולים הינו קצר מדי או צר מדי לעומת מה שנחוץ כדי לקבע ולהדביק כתר לזמן ממושך בהדבקה קבועה. מהו המצב אצלך כמובן איני יודע, ותשובה מדוייקת יותר תוכלי לקבל מהרופא האישי, כמו גם אלטרנטיבות זמניות 

צר לי, איני יכול לפרט טיפולים שונים ומצבים שונים בהתאם למצב האישי של כל אדם ששואל. יש לשאול את הרופא האישי לגבי אלטרנטיבות. לדוגמא לעיתים מספיק שפשוף והסרה של חלק מרקמת החניכיים הצמודה לשן וביצוע ריפוד מחדש והתאמה של הכתר הזמני, ולהמתין מספר שבועות לבדוק אם הנ"ל מספק או לא. דוגמא אחרת היא ביצוע הנ"ל עם מיכשור לייזר. דוגמא שלישית הינה כירורגיה מקומית עם תפרים. כל מקרה לגופו, וזו תשובה כללית בלבד

משתנה מאדם לאדם וממקרה למקרה, ואין אפשרות לקבוע או לאבחן דרך האינטרנט.  

לכולנו יש חריצים על הלשון וצורתה שונה מאדם לאדם. אפשר להתייעץ עם מומחה לרפואת הפה / רופא המשפחה / רופא פנימי וכולי במקביל לביצוע בדיקות דם בכדי לאבחן אם ישנה גם מחלת רקע או חוסר איזון כלשהו