ממש לא, אסור לישון עם תותבות, בעיקר מחשש לזיהום בהן ולפציעת הרקמות בתנועות שאינך מודע אליהן בלילה, ואולי אף החמרה במצב השן התומכת. 

לעיתים יש צורך באיזון קל של תלוליות הכתר והתאמה מול השן הנגדית, לעיתים יש תקופת הסתגלות דווקא לחניכיים  סביב הכתר וכולי. בכל מקרה ובכל אופן כדאי להגיע לרופא האישי שטיפל בך ולבצע בדיקה יסודית

דעתי היא ששתלים מכל חברה מוכרת - ישראלית / אמריקאית / אירופאית- הינם בעלי אותו ערך כירורגי, אך כמובן לכל רופא ייתכנו ההעדפות שלו, כולל השיטה לשיקום על השתל עצמו. אין איזשהו שתל שיש לו דווקא עדיפות על פני אחרים.

סיכויי ההצלחה הם דומים בכל המחקרים, ותלויי מקרה בעיקר

דחיקת לשון היא מושג שבדרך כלל אנו משתמשים בו לתאר את הלשון נדחפת בין השיניים הקדמיות. אם אתה מתכוון לכך שיש לך נטייה לדחוף את הלשון לאיזור החסר ולחוש בו, זה נורמלי. כמובן שכדאי להמשיך ולטפל באיזור ולהשלים את חוסר השן 

הי שלומי. לגבי קרח, אין בעייה. לגבי תחושה - לעיתים לוקח מספר ימים, ולעיתים שבועות ואף חודשים. בהקשר זה אני ממליץ כמובן לעדכן את הרופא המצבע בנושא, וממליץ גם להיעזר בדיקור סיני ורפואה משלימה, למשל. מניסיון זה עוזר. איחולי החלמה מהירה

ברוב המקרים גם כשנעקרת שן טוחנת יבוצע שתל בודד ולא שניים, כמובן כל מצב ומקרה לגופו. 

ראשית, התמונה לא נפתחת, ובכל מקרה אין לאבחן על סמך תמונה בלבד.

שנית, לא כדאי לחכות אף  פעם, ברגע שאדם מרגיש שינוי לרעה במצב שבו היה, כדאי להגיע לרופא האישי לבדיקה ולא לחכות ולהגיע רק כאשר מתחילים כאבים או שבר וכולי. 

ועוד עצה, איני יודע היכן בעולם אתה נמצא, אך תמיד למטיילים אני ממליץ ליצור קשר עם הקונסוליה / שגרירות הישראלית באיזור, או לפחות עם נציג הקהילה היהודית באיזור, ולקבל מהם המלצות היכן לטפל במצב רפואי 

אם שן חסרה, במקרים רבים תהיה תזוזה של השיניים, וחבל. השינוי הוא לא במיידי, אלא לאורך זמן, ולא צריך דווקא מומחה לחניכיים שיסביר או יאבחן את הנ"ל. זכותך כמובן להתייעץ עם כל רופא שתחפוץ 

אם שן חסרה, במקרים רבים תהיה תזוזה של השיניים, וחבל. השינוי הוא לא במיידי, אלא לאורך זמן, ולא צריך דווקא מומחה לחניכיים שיסביר או יאבחן את הנ"ל. זכותך כמובן להתייעץ עם כל רופא שתחפוץ 

לעניות דעתי אין קשר בין הארקוקסיה לבין תחושת הנימול, אלא בכלל לעצם העובדה שעבר ניתוח, והאיזור במגמת החלמה, הלוואי ויחזור למצב נורמלי לחלוטין. 

רשמתי במאמר שצורף, ראשית יש לברר מהו מקור החומצה ולטפל בו, ושנית, הרופא האישי צריך לבדוק מהו הנזק שקרה לכל שן ושן, ולטפל בהתאם, אין ברירה 

חבל שצחצחת עם לימון. אכן בהחלט יכול להיות שנגרם נזק שמכונה "שחיקה חומצית" , שכן החומצה עלולה להמיס חלקים מהאמאייל ולגרום לנזקים בלתי הפיכים.מומלץ להגיע לרופא האישי בהקדם לאיבחון והחלטה כיצד ואיך לטפל בנזקים שנוצרו, ולמנוע אחרים

ההמלצה הזו היא חשובה, ונועדה בכדי שחלל הסינוס ודרכי הנשימה יהיו יותר מאווררים לאחר הניתוח הנ"ל שמצמצם את גודל חלל הסינוס לטובת השתלת העצםשבוצעה

איני יודע לאבחן דרך האינטרנט. אם האלביאוג'יל עזר, כנראה שהרופא צודק ויש שם מכתשית יבשה. האם הרקמה דלקתית מסביב ויש צורך גם באנטביוטיקה, או רק להניח שוב אלביאוג'יל, זאת איני יודע וכדאי לחזור אליו לבדיקה עדכנית 

הפלאק הוא רובד (שכבה דקה) החיידקים הראשוני שנדבק לשן ומתחיל הידבקות והתרבות. במשך הזמן שוקע סידן בפלאק, במקביל לכך שכמותו הולכת וגדלה, וההידבקות נעשית חזקה יותר ויותר, והסידן שבו גורם לו להתקשות - ואז הוא מכונה אבנית, ובתוכה החיידקים ממשיכים לחיות ולהתרבות ולהזיק, ולגרום לדלקות חניכיים ולמחלות חניכיים

מדוע זה נשמע מוזר? להיפך, תברך את הרופא שעשה עבודה טובה. ובמקביל, לפי הנחייתו יש להמשיך לכתר הקבוע במועד שנקבע 

צר לי, אינ ייכול לשקבוע במקום הרופא המטפל מה הייתה הסיבה לעיכוב התור, אומר רק באופן כללי שההנחיה ממשרד הבריאות היא לא לטפל באדם שאינו בקו הבריאות, כל שכן בשנה האחרונה, כל שכן במצב מחלה בדרכי הנשימה, למעט מקרי חירום.  

מבצעים בדיקה רפואית עם הרופא האישי או מומחה חניכיים / מומחה לכירורגיה פה ולסת, כדי לוודא שהמצב תקין ולא נותר שם איזור דלקתי שאינו מתרפא

2 כירורגים עובדים במרפאתי, ושניהם לא מבצעים שתלים מזירקוניה או מחברה X שהזכרת, אלא דווקא מחברה Y. לכל רופא יש את העדפותיו, כולל לגבי המחשבה על אפשרויות השיקום בעתיד. ובעיקרון, אין הבדל בין חברה לחברה ואחוזי ההצלחה. 

האם משאלה כזו וללא בדיקה קלינית ורנטגנית אפשר לתת תשובה מקצועית באתר אינטרנטי? 

רק בתור דבק זמני 

אכן זה עלול לקרות, אך בכל מקרה הקרפולה שמכילה את חומר ההרדמה מוחזקת במזרק מיוחדדנטלי, והאפשרות ששבר זכוכית יצא ויישמט לפה הינה קרובה לאפס. 

נכון מאוד. ועל כן מומלץ לבצע שתל ושיקום במהירות האפשרית תוך הקפדה על זמני החלמה כמובן, והרופא יכול לשקול שיקום זמני למניעת תזוזת השיניים האחרות 

תלוי מאוד במצב וגם ברופא עצמו. למשל אם יש דלקת קשה באיזור העצם רוב הרופאים יעדיפו להמתין 3-4 ח'. אבל גם יש רופאים שבכל מצב יבצעו השתלה מייד לאחר העקירה.  אין אמת אחת מוחלטת.

מה צריך לעשות? מאוד פשוט, לקבוע בדיקה חוזרת עדכנית עם הרופא שטיפל בך 

אם הרופא החליט שאי אפשר להרכיב אמצעי נוסף כמו סכר גומי, והסקשן מספיק, אין סיבה מיוחדת לחשש. 

בהחלט ישחשש בהמתנה כה גדולה שתהיה עוד ספיגת עצם באיזור המיועד להשתלה, ו/או תזוזות שלות של שיניים בשל הפרת האיזון במערכת הלעיסה במשך שנה שלמה. 

שתל או גשר? חוסר שיניים והפרעות סגר– למה חשוב לשחזר שיניים חסרות?

ראשית זו באמת טעות גדולה לבצע. שנית, משחת שיניים אולי תועיל לשיניים רגישות, אך לא לפצעים בחלל הפה שהינם בעצם כוויות כימיות. יש בבתי המרקחת שלל תכשירים לשטיפת הפה שאפשר לנסות להיעזר בהם, כמו תכשירים לטיפול בפצעי הרפס או אפטות, ללא מרשם רופא. אם אין הטבה, כדאי לבצע בדיקה עם מומחה לרפואת הפה - במידת הצורך יש גם תכשירים במרשם שמכילים סטרואידים. 

בכל מקום יש אפשרויות תשלום שונות. על כל פער אפשר לגשר. אפשר לסכם על פריסה לתשלומים, אפשר לסכם אחרת. בדיוק כמו שאתה מזמין הזמנה גדולה מחנות רהיטים, למשל, או מהסופרמרקט, אף אחד לא ישלים את ההזמנה ללא הסדרת התשלום מראש, מן הסתם, ובמיוחד אם ניתנות גם הנחות.  

דלקת החניכיים הינה גורם שעלול להכשיל את המדידות המדוייקות לכתר קבוע, אך כמובן דרך האינטרנט אין לדעת את הסיבה אליה. כתר זמני אמור להיות מאוד מדוייק ומלוטש היטב, ומותאם להשחזה שבוצעה. הוא אמור להיות יציב וללא מרווח בינו לבין החניכיים / כתר. כל אחת מסיבות אלו ואחרות (למשל היגיינה אוראלית לא טובה באיזור, למשל) עלולה לגרום לכך. את ההחלטה על הדבק המתאים כמובן יבצע הרופא, וכדאי לך להגיע לבדיקה עדכנית ולאבחן מדוע יש דלקת.

אענה באופן כללי בלבד, ולא עם איחבון או המלצה למצבך האישי. 

1.לא. שיניים טבעיות עדיפות כמעט תמיד לעומת שתלים, וכל עוד אפשר להציל אותן ולשמור עליהן ברמה טובה ופרוגנוזה טובה, ברוב המקרים זה מה שמומלץ.  

2. אני מניח שהשאלה היא לגבי כתרים על שתלים. דילמה תמיד, בכל מקרה. הנטייה שהולכת וגוברת היא לבצע שיניים מוברגות ולא מודבקות היכן שניתן. כל מקרה לגופו, וכמובן לכל רופא יש את העדפותיו.

3. לא ניתן לדעת מראש כמה עצם תיעלם ותיספג, ובוודאי כיצד ישפיע המצב על עצמות הפנים ומראה הפנים, אבל זו הנחה תיאורטית הגיונית.

הדיעות שונות בקרב הרופאים. למשל רופאים רבים מעדיפים בימינו לבצע כתרים מזירקוניה טהורה (מונוליטית) גם לשיניים אחוריות -מכיוון שהם מחייבים השחזה פחות עמוקה בשן המטופלת,אינם מכילים מתכת, וחזקים פי כמה מחרסינה. זאת עם או בלי סריקה תלת מימדית. לעומתם רופאים אחרים סולדים מזירקוניה בשיניים אחוריות ויעדיפו מתכת וחרסינה. כך שאין תשובה אחת נכונה במאה אחוז. 

שלום רונית, אי אפשר לאבחן חורים רק לפי צילום רנטגני, יש איזורים שאינם נראים בצילום ורק בעין ייראו, למשל. כמו כן הצילום שהעלית אינו תקין ומאוד מטושטש, יש לבצעו שוב - כאמור במקביל לבדיקה קלינית בתוך חלל הפה 

שלום, למיטב ידיעתי בגיל 80 הינך זכאי לטיפולי שיניים בחינם / מסובסדים בקופות החולים, מה בדיוק מציעים איני יודע. למשל טיפולים בעשרות אלפי שח כמו השתלות וכתרים איכותיים סביר להניח שלא, אבל בוודאי שראוי לבדוק . בהצלחה

אם כך מתכנן הרופא האישי שמכיר את המצב, זו החלטה בסמכותו ואחריותו, אם מבוצע כהלכה - אין סיבה שלא , בהצלחה

שאלה טובה. אענה משני כיוונים. ראשית, האם יש  צורך רפואי או אסתטי בביצוע הנ"ל? ומכאן בכלל מתחילים. וכל מקרה הוא בפני עצמו, יש אנשים שבפירוש לא צריכים ציפויים, ורק מחפשים להסוות הזנחה של שנים ע"י חיוך שנראה כמו בפרסומות ואצל שחקני קולנוע, למשל, וחבל. כנ"ל אנשים שחושבים שישלמו XXXXX ויקבלו חיוך זוהר לכל החיים - ממש לא. מתחת לציפויים השיניים ימשיכו "להתקלקל" אם תימשך ההזנחה.

לעומת זאת יש אנשים שבלי הציפויים יצטרכו לבצע טיפולי שורש וכתרים, ולהם ייתכן וכן מומלץ דווקא לבצע ציפוי, שכן זו פעולה עדינה בהרבה מאשר כתרים. וכמובן גם לאחרי הציפויים יש צורך בתחזוקה טובה וטיפולים סדירים ומקצועיים.

ויש כמובן עוד גורמים שיש לקחת בחשבון אצל חלק מהמטופלים, כמו נטייה לדלקות חניכיים / צורך ביישור שיניים / נטייה גבוהה לעששת וכולי.

אזי כל מקרה הוא לגופו, ובכפוף למקצועיות וכן ליושרה של הרופא המטפל.

לא ראיתי תמונה שמצורפת לכאן, ובכל מקרה לאבחן כך יהיה לא מקצועי. 

בין אם אתה גר בויאטנם או בתל אביב או בעכו, התשובה תהיה אותה תשובה - אי אפשר לדעת ולאבחן דרך האינטרנט, ורק רופא שיבדוק אותך יוכל לאבחן במקצועיות. 

מכיוון שכתר הוא חלק מכני שמודבק לשן ומבוצע במעבדה , הרי שלעיתים קרובות יש צורך בהתאמה ואיזון כאשר מודדים את הכתר בפה, וזה מצב תקין. לגבי החיספוס, בהחלט אמליץ לחזור לרופא ולהסביר את ההרגשה, ולבקש שיבצע החלקה נוספת של הכתר

ראשית אסביר משהו עקרוני: מומחה לטיפולי שורש בודק אותך ומטפל בך, ואתה חושב שאני יכול לתת תשובה יותר מוצלחת ממנו? בלתי אפשרי. הרופא המומחה יאבחן מה המצב ומה הסיבה להמשך הדלקת, בהחלט מצב שקורה מדי פעם, ויחליט כיצד להמשיך. יש סיבות שונות, כגון אנטומיה חריגה של קצה השורש, אולי זיהום עיקש בתעלה חבויה או התפצלות, אולי איזור בתעלות שלא ניתן להגיע אליו בכדי לנקות לחלוטין וכולי.

לעיתים יש לבצע שוב ושוב ניקוי וחיטוי של התעלות, ולחבוש עם תרופה מיוחדתבתוכן וסתימה זמנית, ולחזור לאחר 2-3 שבועות עד למיגור הדלקת וסיום הטיפול. לעיתים יש לבצע פעולה כירורגית שנקראת "קיטום חוד השורש".

אבל כל ניחוש דרך האינטרנט יהיה ניחוש בלבד, ועליך להתייעץ עימו ולפעול בהתאם. 

אם הבעייה היחידה היא גובה הסתימה בנקודה מסויימת אזי כמעט בוודאות שלא נגרם נזק, והכאב יחלוף לאחר ליטוש ואיזון.  

אפשר, ומראש אני אומר שזה לא ממש יעיל. צילום הוא רק חלק מבדיקות שמבצע רופא כדי לאבחן מצב. יש הרבה מאוד פרטים שאי אפשר לקבל מצילום, ואיבחון לפי צילום בלבד הוא לא יעיל ולא מקצועי

איני יכול לנחש / לאבחן / להציע טיפולים בהתאמה אישית באינטרנט. עלייך לקבל תשובות מהרופאים שבדקו ולרשותם עומד כל המידע כולל בדיקות קליניות ורנטגניות.

תיאורטית, אין לדעת אם הכתרים שהזומנו לפני כשנה בכלל היו מתאימים ומדוייקים גם אם היית מודדת אותם לפני שנה, ובהנחה שלא הייתה החמרה או שינוי בעמדת השיניים / חניכיים, הגיוני שגם אם לא הייתה הקורונה לא הייתה התאמה מושלמת בכתרים הקבועים, כיוון שאת מציינת כי הכתרים הזמניים מדוייקים וטובים. שוב, תשובה תיאורטית בלבד. 

בכל מקרה כמובן שאין להדביק בצורה קבועה כתרים שאינם מדוייקים. כל זאת בלי קשר לקורונה או לביצוע בקופ"ח / פרטי. 

תלוי אם הכתר בוצע על שן חלבית, ואז הוא ינשור יחד איתה, או שבוצע על שן קבועה, ואז יישאר דבוק אליה עד להחלפתו בכתר קבוע איכותי יותר (בגיל 18 בדר"כ) 

 יש מספר סיבות אפשריות למצב כזה, למשל מבנה אנטומי מולד או בגללי הרגל מסויים (למשל שחיקהעם מברשת, קיסם, פירסינג וכולי). כדי לאבחן במדוייק יש לבצע בדיקה עם הרופא האישי שלך או עם מומחה למחלות חניכיים

א. בהחלט יש לך מזל, יישור שיניים שמסתיים ללא קיבוע - בדרך כלל יש נסיגה מסויימת בתוצאה ותזוזת שיניים

ב. ובהחלט את צודקת, חוט מתכתי כזה (ספלינט) מקשה מעוד על השליטה בהיגיינה אוראלית.

 ג. אבל ללא קיבוע, גם לאחר שנים תתכן תזוזה, במיוחד אם יש הרגלים שמשפיעם לרעה על עמדת השיניים. לכן אני ממליץ על בדיקה עדכנית של מומחה ליישור שיניים, ולשקול אולי פלטה נשלפת דקיקה במקום הספלינט המטריד

את המצב שיש לך בפה ובמיוחד לאחר פציעה אף רופא לא יכול לאבחן באינטרנט. גש לבדיקה עם הרופא האישי שלך 

לכולנו יש כיסי חניכיים, דהיינו יש רווח מסויים קטן בין שולי החניכיים לבין שורש השן. שם גם עלולים להצטבר חיידקים שהגיעו מהאוויר, נצמדו לשן, ואם לא סולקו (בעזרת הברשה/ חוט דנטלי / קיסם מבריש וכולי בצורה הנכונה) הם יתרבו ויידבקו לשן בחוזקה, ימשיכו להתרבות וייצרו זיהום מקומי שהולך ומחמיר.

עומק כיס שנחשב נורמלי ובריא הוא 0-3 מ"מ. כיס שבו יש זיהום חמור יותר ובו כבר יש התחלת ספיגת עצם ורקמות תומכות בשן נחשב ל-5 מ"מ ומעלה.

לעיתים דלקת כזו מלווה בנסיגת חניכיים ולעיתים לא.

דלקות חניכיים ומחלות חניכיים - עצות והמלצות

משתנה ממקרה למקרה ומרופא לרופא. יש מצבים שנעדיף מספר ימים של אנטביוטיקה ורק אז לעקור, ויש מצבים שנותנים מנה של אנטביוטיקה ולאחר שעה עוקרים.