זו תוצאה של חיידקים שנקראים כרומטוגניים, והדרך היחידה לטפל בכך היא טיפול שיננית והדרכה יסודית כיצד לבצע את ההיגיינה האוראלית בבית בצורה נכונה ויעילה 

לא מכיר התווית נגד 

לא אמור להיות קשר בין הכאבים בשן הבינה לבין הכאבים בחזה, בתאוריה 

יתכנו סיבות שונות, כמו קירבה לעצב של החור שהיה (ואז גם הסתימה שבוצעה), או סדק בסתימה למשל, יתכן גם שאיזון סגר נכון יפתור את הבעייה. בכל אופ כדי לקבל איבחון מדוייק והחלטות טיפוליות עליך לפנות לרופא האישי, או לייעוץ עם רופא אחר

42  היא שן חותכת בצד הימני של הלסת התחתונה, והיא חלק חשוב מהמשנן. כדי לקבל איבחון מדוייק והחלטות טיפוליות עליך לפנות לרופא האישי שישקול אולי התייעצות גם עם מומחה ליישור שיניים 

שיניים ניידות וברקע נסיגות חניכיים - יתכן ואתה סובל ממחלה כרונית זיהומית של החניכיים שנקראת פריודונטיטיס. הרופא האישי צריך לרכז את המידע שלך ולהפנות למומחה חניכיים לפחות לייעוץ ראשוני ו/או תוכנית טיפולים לחניכיים. 

 עליך לגשת לרופא האישי ולבצע בדיקה יסודית

לפנות בהקדם לרופא שיניים מומחה לילדים, קופ"ח או פרטי 

אין לי מושג, הרי לא בדקתי אותך. עליך לגשת לרופא האישי ולבצע בדיקה יסודית 

מרפאות לטיפול שיניים בבתי חולים הינן לרוב מרפאות שיניים שפועלות כמו מרפאה פרטית,  למעט מקרים שבהם מטופל נשלח לטיפול בבי"ח בשל מצבו הסיסטמי, למשל. מהם תנאי הקבלה וזמן ההמתנה - עליך לבדוק בעצמך, אין להסתדרות רפואת השיניים (הר"ש) כל קשר לכך. אין לי במאגר המידע שלי מידע לגבי כל רופא והיכן הוא עובד.

לגבי רופאי שיניים והכשרתם - אין חובה להצטרף להר"ש ולא כל הרופאי חברים בה. אפשר לבדוק רקע של התמחות אם קיימת באתר משרד הבריאות, ולבדוק לגבי כל רופא שקובעים לך פגישה אליו אם הוא חבר הר"ש

אם יש פגיעה בסינוס וזיהום בלתי פוסק - מן הסתם כדאי להוציא שתל זה, לפחות מהתיאור כאן. אפשר וכדאי לבצע גם יעוץ עם מומחה לכירורגיה פה ולסת. 

חג שמח ושנה טובה, תודה על הברכות.

אנטיבוטיקה לא פותרת מצב דנטלי והזנחה של שנים. לעזרה ראשונה בהתאם למצב תוכל לפנות לכל רופא פרטי או למוקד קופ"ח, אך להמשך עליך לבחור רופא שיאבחן את המצב קלינית ורנטגנית, ויציע תוכנית טיפול.

כיצד בוחרים רופא? ההמלצה שלי - לבקש המלצות מאנשים שאתם מכירים וסומכים עליהם - חברים, משפחה, שכנים. שאלו אותם למי הם הולכים וממי הם מרוצים. כמו כן לבדוק במקביל מידע חופשי באינטרנט, של חוות דעת ממטופלים שהיו מרוצים - ולא להתרשם לעומת זאת מכל מיני פרסומות קופצות, מבצעים, הנחות, הבטחות פלאים וכולי. 

כדאי גם לבדוק היטב מיהו הרופא שאליו מגיעים - לא להתפתות וללכת למרפאה בה לא מציגים את שם הרופא ואי אפשר לדעת פרטים עליו. תמיד אפשר ורצוי להיכנס לאתר משרד הבריאות ולבדוק מידע לגביו ו/או ברשתות האינטרנט השונות/גוגל וכולי.

לקבוע לאחר מכן פגישה לבדיקה וייעוץ עם הרופא שבחרתם. לשאול, להבין, לקבל תשובות - ולהתרשם מהמקצועיות, סבלנות, הסברים, יחס. לראות אם האופי של הרופא נראה לך כזה שאפשר לסמוך עליו ויש לו סבלנות, והוא מגלה יחס חם ואישי, או שלא.

 כדאי ורצוי לשאול מאילו חומרים ובאילו טכנולוגיות הוא נעזר ולבקש גם מידע על אלטרנטיבות לטיפול המוצע (למשל שתל במקום גשר). אפשר ורצוי לבקש תמונות לטיפולים דומים לשלך הרופא ביצע, ואפשר גם לבקש טלפון של מטופל שעבר טיפול דומה ולהתייעץ איתו. חשוב לדעת גם אם יש תורים פנויים או זמן המתנה ארוך בין טיפול לטיפול, אם יש שירותי עזרה ראשונה במידת הצורך (כולל סופ"ש / חגים וכולי)

כמו כן להתרשם ממראה המרפאה - נקייה? מסודרת? הקפדה על נהלים בעת הקורונה? חלוקים נקיים? שירותים נקיים? וכולי.

לגבי רישומים, אירונים, התמחויות - המידע צריך להיות נגיש למטופל בקלות. גם מצד המרפאה חייבים למסור מידע מדוייק. במנוע החיפוש באתר שלנו יש מידע על רופאים החברים בהסתדרות לרפואת שיניים (לא כל רופא חבר באיגון שלנו), ובאתר משרד הבריאות (https://practitioners.health.gov.il/Practitioners/2) יש מידע נוסף על הרופאים בארץ

בהצלחה  

כאן לא נמליץ על רופא זה או אחר. 

כיצד בוחרים רופא? ההמלצה שלי - לבקש המלצות מאנשים שאתם מכירים וסומכים עליהם - חברים, משפחה, שכנים. שאלו אותם למי הם הולכים וממי הם מרוצים. כמו כן לבדוק במקביל מידע חופשי באינטרנט, של חוות דעת ממטופלים שהיו מרוצים - ולא להתרשם לעומת זאת מכל מיני פרסומות קופצות, מבצעים, הנחות, הבטחות פלאים וכולי. 

כדאי גם לבדוק היטב מיהו הרופא שאליו מגיעים - לא להתפתות וללכת למרפאה בה לא מציגים את שם הרופא ואי אפשר לדעת פרטים עליו. תמיד אפשר ורצוי להיכנס לאתר משרד הבריאות ולבדוק מידע לגביו ו/או ברשתות האינטרנט השונות/גוגל וכולי.

לקבוע לאחר מכן פגישה לבדיקה וייעוץ עם הרופא שבחרתם. לשאול, להבין, לקבל תשובות - ולהתרשם מהמקצועיות, סבלנות, הסברים, יחס. לראות אם האופי של הרופא נראה לך כזה שאפשר לסמוך עליו ויש לו סבלנות, והוא מגלה יחס חם ואישי, או שלא.

 כדאי ורצוי לשאול מאילו חומרים ובאילו טכנולוגיות הוא נעזר ולבקש גם מידע על אלטרנטיבות לטיפול המוצע (למשל שתל במקום גשר). אפשר ורצוי לבקש תמונות לטיפולים דומים לשלך הרופא ביצע, ואפשר גם לבקש טלפון של מטופל שעבר טיפול דומה ולהתייעץ איתו. חשוב לדעת גם אם יש תורים פנויים או זמן המתנה ארוך בין טיפול לטיפול, אם יש שירותי עזרה ראשונה במידת הצורך (כולל סופ"ש / חגים וכולי)

כמו כן להתרשם ממראה המרפאה - נקייה? מסודרת? הקפדה על נהלים בעת הקורונה? חלוקים נקיים? שירותים נקיים? וכולי.

לגבי רישומים, אירונים, התמחויות - המידע צריך להיות נגיש למטופל בקלות. גם מצד המרפאה חייבים למסור מידע מדוייק. במנוע החיפוש באתר שלנו יש מידע על רופאים החברים בהסתדרות לרפואת שיניים (לא כל רופא חבר באיגון שלנו), ובאתר משרד הבריאות (https://practitioners.health.gov.il/Practitioners/2) יש מידע נוסף על הרופאים בארץ

בהצלחה  

כל רופא חייב לפי החוק לנהל רשומה רפואית הכוללת את ממצאי בדיקהתו, מצב הפה, איבחון, תוכנית טיפול מומלצת וכולי. כמו כן לבקשת המטופל חייב הרופא לתת את העתק הרשומה הרפואית הנ"ל. הנ"ל מעוגן  בצורה חד משמעית בחוק זכויות החולה

אין לי כל דרך לאבחן את מצבך באינטרנט. עליך לקבל תשובות מפורטות ותוכנית טיפול מהרופא / רופאים שבדוקים אותך, קלינית ורנטגנית 

לא 

ראשיץ, מן הסתם יש הבדל בין מרפאה פרטית לבין טיפול בקופ"ח. שנית, יתכו ובוצעו עוד פעולות מלבד רק לשים סתימה זמנית חדשה. ולבסוף - לא נדון בפורום זה על נושאים כלכליים 

לפי משרד הבריאות - כן. כמובן בתנאי שנשמרים כל כללי הבטיחות שהתוו 

א. התפרים הנמסים יתפוררו ויימסו במשך הזמן, אך בהחלט אפשר לבקש מהרופא האישי פשוט לחתוך אותן ולהוציאם

ב. זעז העצם - לעיתים נספג מעצמו והאיזור מתכסה בחניכיים, ולעיתים לא נספג ונוכחותו מציקה, ואולי אף מפריעה לריפוי הפצע. גם כאן בדיקה קצרה עם הרופא האישי והחלטה בהתאם למצב (לשייף או לא את זיז העצם) תעזור 

ג. כנ"ל

יש סוגים שונים של חומרים מהם מבצעים שיקומים, וטכניקות שונות (הדבקה / הברגה). אין לדעת את מצבך האישי דרך האינטרנט, והתשובות הטובות ביותר יתקבלו מהרופא האישי שמכיר את מצבך.  

מדוע לא תפרו איני יודע. ברגע שחלפו 24 שעות ויש קרישה ראשונית, אין טעם לנסות לתפור כעת ברוב המוחלט של המקרים. אם מצבך הגופני תקין ובריא באופן כללי, האיזור צפוי לחלים לבסוף. עד להחלמה של האיזור מומלץ לא לאכול באיזור זה, ולהרבות בשטיפות פה (למשל כוס מים חמים עם כפית מלח מומסת)

התמחות בכירורגיה פה ולסת הינה בבית חולים ועל כן יש תלוש משכורת מטעם המדינה, כמו כל רופא אחר בבית החולים שהינו בהתמחות, למיטב ידיעתי. גובה השכר שונה מבי"ח אחד לשני וכן לפי מספר התורנויות, שעות נוספות וכולי. 

לגבי הכרה בהתמחות שבוצעה בחו"ל - אמליץ לפנות לאגף לבריאות השן במשרד הבריאות כיוון שכלפי כל מדינה בעולם יש התייחסות שונה להכרה בלימודים / התמחות שבוצעו בה (לא רק ברפואת שיניים, גם בהתמחויות שונות ברפואה כללית)

שאלה קלאסית. יש רופאים שבשיניים אחוריות עדיין עושים אמלגם (ישראל היא אחת המדינות האחרונות בהן מבצעים זאת למיטב ידיעתי), ויש רופאים שיבצעו רק קומפוזיטים. 

לגבי החלפה של אמלגם דווקא באמלגם - אין בכלל קשר, וכאמור זה יותר עניין של החלטת הרופא והעדפתו. 

 שימוש בטבליות לניקוי הוא טוב, אך יש גם להקפיד לצחצח את הסד עצמו לפני ואחרי שימוש, בגלל התייבשות רוק עליו ולכידת חיידקים בשכבה זו.

לגבי חריקת שיניים עצמה (ברוקסיזם), הסד הוא רק חלק מהכלים במלחמה היומיומית הזו, במקביל להפחתת סטרס שבדר"כ היא הגורם לחריקות עצמן, וכן תנועות ופעולות שונות שגורמות גם הן לנזקים למערכת הלעיסה (פאראפונקציות).

איני יודע מדוע לא בוצעו תפרים, אך בהחלט אינך יכול לאכול על פצע פתוח ועוד להתפלא שהאיזור לא נראה טוב /לא מחלים / שאריות מזון נתקעות בו. מוזר מאוד.

 גם אם היו תפרים - אין לאכול באיזור הנ"ל עד לאישור הרופא האישי שהאיזור החלים היטב.    

בכל מצב של חוסר הסתגלות לגשר חדש יש לחזור לרופא האישי שביצע את הגשר בכדי לבדוק תקינות הסגירה מול הלסת הנגדית, נקודות מגע, התאמה לחניכיים וכולי

אני מניח שאמך מטופלת בתרופות שונות כנגד אוסטיאופורוזיס בכדורים או בזריקות, ועל כן משנה הזהירות. CTX לא נחשבת בימינו לבדיקה מדוייקת במיוחד. ברוב המקרים ההתייחסות היא כאל סיכון נמוך עם הטיפול הוא לא על רקע ממאירות / סוכרת קשה וכולי, ואז ההמלצה היא לבצע לאחר הפסקה עם התרופות הנ"ל למספר חודשים, ולהמתין עוד מספר חודשים עד לחזרה לשימוש בתרופות אלו. כל זאת בתיאום עם הרופא שמטפל באוסטיאופורוזיס.

מומלץ מאוד לפחות להתייעץ עם מומחה לכירורגיה פה ולסת ו/או מומחה לרפואת הפה

מן הסתם העצה הטובה ביותר היא לגשת לבדיקה עדכנית עם הרופא האישי ולעדכן אותו בדיוק בתחושה שלך לגבי הגשר החדש, ולהתקדם לפי ממצאי הבדיקה במידת הצורך 

 כל רופא שיניים יכול לבצע את כל הפעולות לריפוי שיניים למעט סייגים מוחלטים - למשל למי שאין הסמכה לטיפול בהרדמה כללית / סדציה לא יכול לבצע זאת, כמובן. במקרה זה - מבחינת החוק - כל רופא שיניים יכול לבצע עקירות כירורגיות כולל שיני בינה.

במקרים של שיני בינה כלואות המחייבות עקירה כירורגית מורכבת ומסובכת, ובמיוחד אם יש קירבה אל העצב הגדול בלסת התחתונה או חשש למבנה הלסת ונזק לסינוסים בלסת העליונה - מומלץ מאוד לבצע עם מומחה לכירורגיה פה ולסת

בהחלט ייתכן שיש דימום רק בנקודות מסויימות, וייתכן ובהן אינך מצליחה להסיר את החיידקים בצורה מספקת בכדי למנוע דלקת חניכיים. בכל אופן כדאי לבצע מעקב לפחות פעם בשנה עם אותו הרופא / פריודונט בכדי להשוות נתונים וממצאים של בדיקות, ולההתמיד כל 3 ח' בטיפול מוסדר ומעקב עם השיננית - ולא חלילה למצוא עצמך במצב שבו את מפספסת משהו

לא חושב שיש קשר ישיר 

לאחר טיפול שורש בדר"כ יש שינוי צבע בגוון השן והתכהות. כמו כן יש לבדוק האם שינוי הצבע אצלך הוא בגדר הנורמלי או שיש נזק לשן/שיניים (למשל ריקבון) לאחר זמן כה רב עם כתרים זמניים. 

כאב יכול להופיע מסיבות שונות, אי אפשר לדעת באינטרנט. בגלובלי גם אם הכל תקין בסתימה החדשה, אם הריקבון היה קרוב לעצב ייתכן ויעברו כמה שבועות עד לירידה ברגישות. סיבה אחרת אפשרית היא אם יש נקודה לא מאוזנת בסתימה שהיא גבוהה מדי, למשל. ויש סיבות נוספות. 

אם הכאב נמשך, כדאי להגיע לבדיקה חוזרת עם הרופא האישי

טיפול שורש מבצעים בדר"כ כאשר יש ריקבון וחדירה של חיידקים אל העצב שבשן (מוך) והיווצרות דלקת בעצב (פולפיטיס) ו/או כאשר הריקבון בשן לא מאפשר לבצע סתימה אלא מחייב בנייה מחדש וכתר. היעדר כאב אינו סימן שהכל תקין, ולרוב הופעת הכאב מסמנת כבר שיש נזק מתקדם.

אין תשובה טובה אחת, מכיוון שיש סוגים רבים של כתרים וציפויים ברפואת שיניים, ולכל חומר יש את המגבלה שלו. תיאורטית במעבדה מעולה אפשר לצבוע חרסינה שוב ולשרוף בתנור, למיטב ידיעתי לא יותר מ3 פעמים. אבל זו תשובה שהטכנאי צריך לתת לפי סוג החומר הספציפי 

באתר משרד הבריאות יש נוהל מסודר שמנחה כיצד למנוע זיהומים, ונוהל זה מתעדכן מעת לעת. למשל כעת בימי הקורונה הנוהל הוחמר. באופן כללי  בוודאי שבין מטופל למטופל יש לחטא את כל הכלים ולעקר את מה שניתן בתנור החיטוי, ובוודאי שכלי יד כמו כלים שמשמים את השיננית. יש גם מגבוני חיטוי וחומרים בהתזה שמיועדים למשטחים שלא ניתן להכניס לתנור.  

דווקא תשובת הרוקח מאוד מוזרה, לכאורה. אריתרומיצין ודלאצין אלו שתי תרופות אנטיביוטיות שונות לחלוטין... אריתרומיצין היא ממשפ' התרופת שנקראת מאקרולידים, ואילו דאלאצין / קלינדאמיצין היא ממשפ' התרופות שנקראת לינקוזאמידים.
יש רופאים רבים שכבר לא משתמשים באריתרומיצין ברפואת שיניים אלא בקלינדאמיצין, אך בעיקרון זו החלטת הרופא. . 

אף רופא (וגם אני) לא יכול לאבחן את מצבך האישי דרך האינטרנט. מאוד תלוי גם מה הגורם לצבע הכהה - למשל האם יש מבנה מתכתי שאפשר להחליף או לא. 

שאלה כמעט יומיומית, ותושבה דרך האינטרנט אין.

ראשית, רק לפי צילומים לא קובעים אם ישחור או אין, צילום הוא רק אחד מכלי העזר בבדיקה ובאיבחון.

שנית, היעדר כאב בפירוש לא אומר שאין חור או דלקת חניכיים, למשל, ובהחלט בשלבים הראשוניים של החור / דלקת לא צפוי כאב, ובכל זאת כמובן כדאי לאבחן ולמנוע לפני החרפת מצב. 

ולבסוף, יש בהחלט מצבים שבהם מתחילים לראות נזקים לשיניים ובעיקר בחריצים, אך אם המצב הוא מאוד התחלתי אפשרי בהחלט לתת הדרכה יסודית בהיגיינה אוראלית טובה ולבצע מעקב, האם באיזור הבעייתי יתפתח חור בהמשך. ובאותו מצב יש רופאים שיחליטו שהמצב כבר עבר את נקודת הגבול שמאפשרת מעקב, וכי כדאי לבצע איטום חריצים או תסימה קטנה לפני שיהיה שינוי לרעה. 

אזי מאוד תלוי במצב עצמו, וכן בגישה של הרופא - ואין קשר דווקא לזה שהרופא עובד בקופ"ח או בפרטי. 

ואם בכל זאת יש ספק - אפשר לבצע בדיקה עם רופא שלישי.

עצוב מאוד לשמוע על המשבר בינך לרופא. 

בכל אופן לגבי החוק:

1. חובה לנהל רשומה רפואית  מתועדת ומפורטת ככל האפשר, וחובה לקבל הסכמת המטופל לכל תוכנית טיפול או לעדכון תוכנית הטיפול. 

2. חובה לתת לבקשת המטופל העתק מלא של הרשומה הרפואית הנ"ל כולל העתק צילומי הרנטגן / צילומים קליניים שבוצעו לפני ותך כדי הטיפול.

3. אין חובה בחוק להיות מומחה ליישור שיניים בכדי לבצע טיפול ליישור שיניים, לדוגמא. או לדוגמא להיות בעל תעודת מומחה לפני ביצוע טיפולי שורש, ביצוע עקירות כירורגיות, ביצוע טיפולי שיניים לילדים וכולי.

חריקת שיניים הינה בעיקר נגרמת ע"ר של סטרס, מצב שבהחלט אנו רואים מדי יום במרפאה ובשנתיים האחרונות בעקבות הקורונה רואים פי כמה מאשר בעבר. על כן בהחלט ייתכן שהשן נשברה ע"ר זה. האם עבודת הרופא הייתה לקוייה? אי אפשר לדעת רק בגלל ששן נשברה. אם היה תיעוד רטנגני לפני ואחרי לאורך זמן אולי אפשר היה לדעת ואולי לא. 

חריקת שיניים (ברוקסיזם) ושחיקה, הרגלים מזיקים וכאבי פנים ולסתות -TMD - סיבות ופתרונות 

 קורונה, סטרס, בעיות בחלל הפה והמלצות ברפואת שיניים

לשימוש בחומר הרדמה מקומי כזה וללא זריקות לא אמור להיות שום אפקט מתמשך מעבר למספר שעות בודדות לאחר המריחה / התזה שלו . על כן אם יש בעיות / תחושות שאינן רגילות - יש לגשת לבדיקה עם הרופא האישי שיאבחן מהי הבעייה. 

מכיוון שאת בהליך משפטי מול המרפאה, יש חשיבות רבה מצד אחד לעזור לך מבחינה רפואית, אך רק לאחר תיעוד מפורט ובדיקה של הרופא שמהווה נותן חוות הדעת בעניינך, והחלטה של העו"ד שמנהל את התהליך אם קיימת כל התשתית הראייתית הרפואית בכדי שיוכלו לבצע לך לפחות תהליך של עזרה ראשונה למצבך הבריאותי, מכיוון שהליך משפטי יכול לקחת שנים ואי אפשר להשאירך כך.

בדרך כלל הכוונה היא לטיפול במצב שבו הלסת העליונה צרה מדי ביחס ללסת התחתונה, מה שמשפיע גם על עמדת השיניים שנחשבת לטובה ואידיאלית של העליונות מול התחתונות ("יחס בין לסתי"). במכשיר עצמו מורכבעל שיניים משני הצדדים, ולפי הוראת הרופא יש לבצע מתיחה עם מכשיר מיוחד בתוך העכביש מדי יום / מספר ימים  בבית בעצמך. תרגיש בכל פעם כזו לחץ קל, לא כאב, ומתרגלים ללחץ הזה די בקלות. כך מדי יום הלסת תעבור הרחבה ולבסוף יתקבל יחס בין לסתי טוב יותר

כל אדם שלמד רפואה / רפואת שיניים בחו"ל חייב הכרה בתואר וקבלת רישיון רופא בישראל דרך משרד הבריאות, וכמובן בהתאם חל איסור חמור לטפל באנשים בישראל ללא האישור והרישיון הנ"ל. 

את מתארת מצב מאוד מוזר, לכאורה גם לא תקין. בעת הטיפול הרפואי בהחלט יש ללבוש מסיכה וכפפות, ובהחלט להשתמש בכלים סטריליים. אפשר בהחלט לבקש שבתחילת הטיפול כל המכשירים יהיו על המגש ותיווכחי שהם סטריליים בשקיות אטומות, אך אם הבעייה הבסיסית היא אמון וחוסר ביטחון - לא בטוח שזה יעזור. 

לגבי תלונה למשרד הבריאות, אם לדעתך יש הפרה של כללי הבטיחות / היגיינה - בהחלט ניתן 

טיפול של שיננית והדרכה בהיגיינה אוראלית נכונה כולל מניעה וכולל פלואוריד רצוי בהחלט לבצע טרום טיפול,  אך לא פחות חשוב מכך - גם תוך כדי הטיפול עצמו, ומומלץ לפחות פעם ב3 חודשים ובהתאם למצב ולאיכות הטיפול שהילד/נער מבצע בבית

 איך אפשר לאבחן ולענות לך דרך האינטרנט? או שתגשו לבדיקה עם הרופא האישי, או עם הרופא שמבצע את האורתודנטיה