ראשית, אף אחד לא יכול להכריח אותך לעשות משהו שהינך מכריז שאינך רוצה בו. שנית, פלואוריד בהחלט עוזר, בעיקר לילדים, אך גם בשיניים של מבוגרים - אם יש התחלה של נגע עששת הפלואוריד יכול לנטרל את הנזק ולחזק את השיניים בנקודות אלו

תיאורטית לא יקרה זיהום או נזק לשתלים, אבל שרירי הפנים יכולים להיחלש ללא לעיסה אמיתית במשך מספר חודשים. על כן אצליץ להתייעץ עם הרופא האישי

ייתכן ומה שאתה רואה הוא תופעה שנקראת black line, הכתמה בצרת פס כהה בגין פעילות חיידקים שמכונים כרומטוגניים. בכל מקרה שיפור בהיגיינה האוראלית יכול מאוד לעזור, ובראש ובראשונה תירגול של צחצוח נכון עם השיננית. משחות שיניים שונות יכולות לסייע, כמו פארודונטקס, דהקפינול, אבל גם כל משחת שיניים רגילה אחרת. אם מה שניסית לא עוזר, תנסה עם משחה אחרת, אבל הדגש הוא על הצחצוח הפיזי הנכון . דהקפינול בהחלט יכולה לשנות את הפלורה החיידקית פה, אבל לאו דווקא לרעה. ניסוי וטעייה או למידה. אי אפשר מראש לנחש איך תשפיע משחה מסויימת עליך דווקא

בדיוק כמו שתשטוף מחבת רק עם מים לאחר טיגון מזון בה. אם לא תהיה הברשה נכונה וטובה, שטיפת הפה במים יעילה רק במעט

אין לי מושג מה המצב של בתך, הסגר בפה שלה, זוויות שיניים ועמדתן, הניתוח שיבוצע וכולי. אין לי כל כוונה להמליץ על תוכנית טיפול איית למישהו דרך האינטרנט, ואני תמיד מזהיר מפני הנ"ל וממליץ לפנות לרופא האישי לייעוץ אישי כולל הסבר לגבי יתרונות וחסרונות של כל שיטה

יכול להיות שקשור לאנטיביוטיקה, ויכול להיות גם עייפות, התרגשות וכולי.

הסטריפינג המינורי כשמו כן הוא - פגיעה מינימלית מאוד בעובי האמאייל. על כן ברמה התיאורטית יהיה פחות אמאייל, אך מעט מאוד. בהנחה שהרופא שלך מומחה ליישור שיניים והוא מחשב במדוייק את כמות הליטוש הנחוצה לו, סביר להניח כי לא תגרום לנזק משמעותי לשיניים. אך עליך להתייעץ איתו, אין שום משמעות לייעוץ אינטרנטי במקרים אישיים, אלא קבלת תשובות כלליות בלבד.

יש גורמים רבים שמשפיעים על זמן ההחלמה, למשל כמה קשה היה הניתוח, כמה דלקתי היה האיזור, כמה ההיגיינה המקומית טובה בפה, עישון, סוכרת וכולי. בממוצע 4-6 שבועות כאשר יש החלמה טובה. בפירוש לא הייתי אוכל בצד הזה כאשר מרגישים שעדיין הפצע לא נסגר סופית, ומרבה בשטיפות הפה.

בשמחה

תופעת לוואי לא נעימה לא שגרתית, אבל בהחלט יכולה לקרות. אם יש שיפור במצב, יופי. קומפרסים חמים עם גזה טבולה במים חמים ועיסוי המקום יכולים לעזור. אם יש תופעות לוואי אחרות, כמו קשיי נשימה קשים, פריחה אדומה, עלייה בחום גוף וכולי - ליצור קשר מייד עם הרופא או לפנות למוקד קופ"ח ולוודא שאין תגובה אלרגית לחומר כלשהו.

אם נגעת באצבעות "מלוכלכות" בשן בריאה ובחניכיים בריאים, לא צפוי זיהום דנטלי, כמובן שזיהום אחר ייתכן, למשל העברת מחלות עם נגיפים או חיידקים שונים (דוגמא נפוצה היא שלשולים ומחלת מעיים כשאוכלים אוכל שנגוע בהפטיטיסA , חיידקי קולי ואחרים). אם למשל החניכיים מדממות או שפצעת אותן (למשל עם הציפורן) בהחלט ייתכן זיהום דנטלי וגם כללי. אם יש ברקע גם מחלה שמשפיעה על מערכת החיסונית שלך , הסיכון עולה

לימון ודבש מזיקים לשיניים, בגלל חומציות הלימון ובגלל מתיקות הדבש. מצד שני מייחסים להם סגולות אחרות טובות לבריאות, למשל לעיכול. על כן מבחינה של בריאות הפה - עלול להזיק לשיניים, וטוב אתה עושה כשאתה מוהל במים ושותה עם קש. לנטרל לאפס את ההשפעה על השיניים שלהם אי אפשר.

חומצת לימון הינה אחת החומצות המזיקות ביותר לשיניים בשל חומציותה הגבוהה. לימונדה ממותקת נחשבת לא פחות מזיקה מאשר קוקה קולה. על כן בהחלט עדיף להימנע מכך, או לפחות להפחית, למהול במים, ולשתות עם קש, בדיוק כמו שרשמת

 שחיקה חומצית כרונית של השיניים: כיצד לאבחן ולמנוע נזקים

יתכן ואפשר לקדוח בצד האחורי של הכתר פתח גישה אל הבורג הזה, ואח"כ לסגור את הפתח בחומר לבחירת הרופא. זו אינה תוכנית אלא רעיון בלבד. לא בטוח שאפשר.

בעיני רוב הרופאים אין הבדל מהותי בין חברות השתלים, וההצלחה בהן נחשבת באותה רמה. יש רופאים שמחליטים שהם יבצעו רק שתל מסוג X או שתל מסוג Y, וזכותם להחליט כמובן שאלו שתלים טובים יותר מאחרים.

לא הייתי דוחף לשם כלום, ולגשת בהקדם לרופא לעקירה המתבקשת

בוודאי, כפי שהסברתי חומר ההלבנה באביזרים/תכשירים בסופרפארם הינו מאוד חלש ויעילותם פחות טובה, ביחס למה שרופא השיניים יכול לבצע או לתת

אני מסכים איתך רק בחלק קטן מהדברים. אכן יש רופאים שלא מסבירים מספיק, לא רק בניתוחים אלא גם בטיפולים אחרים. ולא רק ברפואת שיניים אלא בענפים שונים ברפואה. עשית הכללה רחבה מדי, וזה לא רק לא מדוייק אלא גם פוגע בכל אותם רופאים שכן מסבירים וכן מיידעים את המטופלים באפשרויות שונות. וגם באינסוף מקומות אחרים, למשל כאשר אני מתקן את הרכב במוסך, אני מקבל הסבר קצר, אבל לא מלמדים אותי לפרטי פרטים מה קורה ברכב או מה יכול לקרות. סתם דוגמא מהיומיום. אבל:

א. אי אפשר ללמד רפואה את המטופלים ולמנות את כל האפשרויות שייתכנו. אי אפשר לדון באלף ואחת תרחישים אפשריים עם המטופל. ועל כן אמורים לקבל הנחיות והסברים בהתאם לטיפול ולסיבוכים הנפוצים שייתכנו, למשל כאב, חום, נפיחות, דימום וכולי.

ב. כל טיפול שהינו מעבר לטיפול "הרגיל" וה"פשוט" מחייב הסבר וקבלת הסכמה, למשל בטפסים שנקראים "הסכמה לטיפול", "הסמכה מדעת", וכולי. ובפרט לפני פעולות יותר מסובכות, כמו כירורגיה, טיפולי שורש וכולי.

ג. כל טיפול וכל הסבר חייב להיות מתועד גם ברשומה הרפואית של המטופל, דהיינו הכרטסת האישית במרפאה

בדיוק כמו שאמרת, אין הסכמה מוחלטת. אני מאלו שממליצים לצחצח לאחר ארוחת הבוקר היטב, ואז להתחיל את היום. בעיניי אין היגיון לצחצח ואז מיד לאכול, ולהשמיך את כל היום עם שרידי אוכל מארוחת הבוקר בחריצי השיניים.

פקק קולאגן נמס כשמו כן הוא. האם המצב תקין ומתרפא היטב? אין מהאינטרנט דרך לדעת... עליך להגיע לבדיקה עם הרופא האישי אם ברצונך לקבל תשובה מדוייקת למצבך

אני לא יכול לנחש דרך האינטרנט מה המצב שם לפני טיפול ומה המצב כעת, וגם מה בוצע ומה האיבחון והפרוגנוזה. עליך להגיע לבדיקה ועזרה ראשונה במידת הצורך במרפאה בה טופלת. אם אין ביכולתם לפתור את המצב או לעזור, יש לשקול פנייה למומחה לטיפולי שורש

ראשית כל מוצר מקבל פירסום מהמשווקים / יצרנים, שמבטיחים שהוא מוצר נפלא ומעולה. גם משחה זו, וכמובן כל משחה אחרת בשוק. לכל רופא גם יש את ההחלטות שלו לגבי מה הוא ממליץ. אני אישית חושב שלכל מוצר יש יתרונות וחסרונות, אך בנושא של בעיות חניכיים מעל הכל הטיפול החשוב ביותר הוא האיבחון של הרופא האישי ו/או מומחה לחניכיים, וכן מהשיננית, סילוק כל משקעי החיידקים (אבנית, פלאק) והדרכה יסודית בהיגיינה אוראלית נכונה (שיטות צחצוח, מברשת מומלצת, שימוש נכון בחוט דנטלי ובקיסמים), כיוון שלא משנה באיזה מוצר תשתמש - מבלי לדעת כיצד להשתמש בו נכון, לא תקבל ריפוי ו/או שיפור במצב.

אם אין מגע בין הכתר (שאמור לשחזר צורה ואנטומיה של שן בהתאם לשיניים האחרות) זו עלולה להיות בעייה מבחינת לעיסה וטחינת המזון. יש מצבים בהן שיניים נגדיות משנות מעט את עמדתן ביחס זו לזו ומתרגלים, ולעיתים זה לא קורה. אני ממליץ לבדוק במשך שבועיים שלושה את המצב עם עצמך, ולהגיע למרפאה לבדיקה סופית ועדכון אם המצב תקין או לא.

זה לא משנה אם זו שן טוחנת או מהשיניים הקדם טוחנות, כמו 24, התשובה שלי זהה. אני לא יכול לאבחן את מצבך ומדוע הורידו כפי שהורידו, ובמידה ואין התאמה בין השיניים לכתרים יש לשוב לרופא האישי לבדיקה והחלטה על ההמשך.

כל טיפול, עלות X או עלות Y - צריך להיות מסוכם עם הרופא מה כלול בטיפול ואיזו אחריות ניתנת או מה כוללת האחריות.

אין לי מושג דרך האינטרנט אם הכאבים נובעים ממכתשית יבשה או מזיהום או מדלקת או שהכל בסדר, ואלו כאבים שבכל מקרה הגיוניים לאחר ניתוח כזה. אמליץ לך לגשת לרופא האישי שלך לביקורת והמלצות בהתאם

תלוי במצב השן, ולמשל אם שוקמה עם מבנה מתכת או מבנה ללא מתכת, ובחירת החומרים לשיקום ע"י המעבדה והרופא. בהתאמה אישי במעבדה איכותית ובמרפאה יכולים להגיע לתוצאות נפלאות

דימום קל בפה הינו נורמלי ב24 השעות הראשונות לאחר עקירה, ויש למלא אחר הוראות הרופא בקפדנות. למשל לא לשטוף את הפה, להקפיד על תזונה קרה ורכה, ולהניח פד גזה כל מקום העקירה וללחוץ. אם נראה שזהו יותר מאשר דימום קליל ו/או לא נפסק - ליצור קשר עם הרופא בהקדם ולבדוק.

לכל חומר כימי מצורפת רשימה אורכה של השפעות ותופעות לוואי שייתכנו, התכלס הוא שמדובר במקרים נדירים ביותר.

אם זה מקרה חד פעמי אין לך מה להיות מוטרד

עששת = ריקבון של שן. 

לעיתים בהדבקת כתרים על שיניים שלא עבור טיפול שורש יש רגישות למספר ימים, לעיתים בגלל חומרי ההדבקה עצמם, ולעיתים בשל התאמת החניכיים לשולי הכתר, אנטומיה מעט שונה מהכתר הזמני וכולי. אם אין שיפור תוך מספר ימים יש להגיע לרופא האישי לבדיקה

אם באמת יש בעייה אסתטית וזוהי סתימה, יש חומרי צבע וסתימות בצבעים שונים, הרופא יכול להתאים צבע אחר ולנסות. אם זהו כתר, במעבדה יוכלו לבצע את התיקון הנ"ל, אם צריך

לעיתים בהדבקת כתרים על שיניים שלא עבור טיפול שורש יש רגישות למספר ימים, לעיתים בגלל חומרי ההדבקה עצמם, ולעיתים בשל התאמת החניכיים לשולי הכתר, אנטומיה מעט שונה מהכתר הזמני וכולי. אם אין שיפור תוך מספר ימים יש להגיע לרופא האישי לבדיקה

דפיקות על השן יתנו תגובה של כאב כאשר יש דלקת בעצב, נמק בעצב, בעיית חניכיים וכולי. לא כאשר יש חור "רגיל" בשן. אבל זו אינה אבחנה אישית ועלייך לגשת לבדיקה עם הרופא האישי ולטיפול, לפני שהמצב יחמיר

בהחלט ייתכן מצב של דלקת חניכיים שגומרת לדלקת סביב השורש ו/או דלקת סביב קצה השורש שגרמה לדלקת חניכיים.

שאלה מעניינת. יש רופאים בעולם שמאוד מאמינים בשיטה זו, ולשמנים שונים יש בהחלט אפקט טוב על דלקות חניכיים או ריפוי פצעים. אני לא מכיר אישי בעיות שנגרמו מכך, אך למשנה זהירות הייתי מוסיך שלא מומלץ להשתמש בשמן שהינו חומצי. וכמובן מעקב שנתי עם הרופא האישי שיבדוק את השיניים והכתרים ויצביע על בעיות אם יתעוררו.

לעיתים בהדבקת כתרים על שיניים שלא עבור טיפול שורש יש רגישות למספר ימים, לעיתים בגלל חומרי ההדבקה עצמם, ולעיתים בשל התאמת החניכיים לשולי הכתר, אנטומיה מעט שונה מהכתר הזמני וכולי. אם אין שיפור תוך מספר ימים יש להגיע לרופא האישי לבדיקה

אצל כל אדם תחושת הכאב שונה ממקרה למקרה, ואין אפשרות לאבחן דרך האינטרנט. לעיתים הכאב חד וקצר, לעיתים הכאב ממושך ועמום, ולעיתים הכאב ממושך וגם חזק ביותר. אם אצלך הכאב לא משתנה מספר ימים או מחמיר, כמובן יש לגשת לבדיקה חוזרת עם הרופא האישי

אין לי תשובה על כך, זה מאוד אישי וכל אחד מחלים בצורה אחרת. אם הרופא האישי בדק ואומר שההחלמה תקינה וטובה, אזי סבלנות. בהצלחה

יש סיבות שונות לכך, ואיני יכול דרך האינטרנט לאבחן. לעיתים יש בעייה בסתימת השורש עצמה, לעיתים יש בעיה אנטומית של תעלות שאי אפשר למלא ולסגור הרמטית, לעיתים הכל בסדר עם סתימת השורש עצמה ויש בעיית חניכיים או בעייה בהתאמת הכתר לשן. ולעיתים הכל נראה נפלא ברנטגן ובכל זאת יש ריפוי שאינו מלא. בחלק מהמקרים אין ברירה אלא להחליט בשלב מסויים על חידוש טיפול שורש וביצוע השיקום מחדש

בווודאי שהרופא האישי יכול לבדוק ולאבחן מה קרה, זה תפקידו

תלוי מה גרם לכך, אם יש סדק בסתימה ואפשר לתקן, זו פעולה פשוטה יחסית. אם יש עששת (חור) יהיו חייבים להוציא ולנקות את הנ"ל ולבצע מחדש.

כאשר אין התאמה בין הסתימה לבין השן, ייתכן שחדירת חיידקים גם גרמה לעשתת מתחת לסתימה, וייתכן שהכל תקין. לא אתה ולא אני דרך האינטרנט נקבע אם הסתימה תקינה או לא, ואיך לטפל. רק הרופא האישי לאחר בדיקה. אם הכל תקין הוא יכול למלא את החסר בחומרים המתאימים. אם יש חשד לעששת, הוא יטפל בהתאם

המרווח בין סד הלילה לבין השיניים אמנם זעיר, אבל אין מה להשוות לגודל החיידקים שהינו מיקרוסקופי. על כן סד הלילה ממש אינו גורם לכליאת החיידקים בתוך השן ולסיכון לעששת, וכמובן לא לשכוח לנקות שיניים היטב לפני השינה ולנקות גם את סד הלילה לפני ואחרי השימוש

בוודאי שייתכן ועלול לקרות. לפני כל פעולה של השתלות יש לבצע צילום CT תלת מימדי ולבדוק את עובי העצם ועומקה ואת המיקום ביחס לאנטומיה של הגולגולת, כמו חללי האף, הסינוסים, עצבים וכלי דם. במצב של חוסר עצם יש לשקול פתרונות בהתאם, כמו מיקום השתלים, אורכם, צורך בהשתלת עצם וכולי.

אלו סוגים שונים של קרינה, ויש קרינה גם ממקורות רבים אחרים, למשל מWIFI, טלוויזיות, השמש, קירות מבנה סגורים, טיסה במטוס וכולי. מכשירי רנטגן דנטליים פולטים הרבה פחות קרינה ממה שמדמיינים, וכן הגוף עצמו מוגן בסינר עופרת וגם בתוך פלטת הצילום עצמה יש עופרת (עופרת מונעת מעבר קרינת רנטגן לגוף). גם שטח הצילום עצמו הינו זעיר בהשוואה למשל לצילום רנטגן של גב, יד, חזה וכולי. יחד עם זאת כמובן כל צילום יבוצע עם סינר עופרת ומיגון מתאים, ולבצע צילומים רק בהתאם למצב ולצורך.

לגבי הפרשת רוק - איכות הרוק וכמותו בהחלט יכולה להשתנות בהשפעת תרופות שונות, חומרי הרדמה, זיהומים וכולי. למשל לאנשים מבוגרים שנוטלים יותר מ3 תרופות ביום באופן כרוני יש ירידיה משמעותי בכמות הרוק בחלק מהמקרים. ישנן גם הפרעות רבות רפואיות לבלוטות הרוק עצמן ולצינוריות הרוק, ועל כן יש לבדוק אם התופעה הינה אפיזודה חד פעמית לאחר הטיפול שחולפת לאחר מספר שעות או ימים, או שהמצב נמשך ונמשך

יש סיבות רבות לבעיות שיניים וחניכיים בחלל הפה. בהחלט ייתכן שיש קשר לגנטיקה, וטוב את עושה שאת במודעות גבוהה לכך. גנטיקה אי אפשר לשנות, אבל המודעות וההקפדה על טיפולים מניעתיים חשובה ביותר, בדיוק כמו בכל בעייה רפואית אחרת. חשוב לקבל תוכנית מניעה מהרופא האישי ומהשיננית הקבועה שלך, למשל 3-4 פעמים בשנה טיפול בחניכיים ופעמיים בשנה בדיקה יסודית של הרופא האישי, לקבל בכל פעם הדרכה יסודית כיצד לבצע צחצוח והיגיינה אוראלית נכונה וטובה בבית. כמו כן המלצות למשחת שיניים ושטיפות פה בהתאם. דברים נוספים שמשפיעים על המצב הם עישון, בריאות כללית, תרופות קבועות, הרגלים אוראליים מזיקים אחרים (למשל צחצוח חזק מדי, למשל חריקות שיניים, למשל שחיקת שיניים וכולי), למשל סוג התזונה (המחשבה שרק להימנע ממתוק תועיל היא לא נכונה, גם חטיפים מלוחים למשל גורמים לעששת, גם שתייה מוגזת ו/או ממותקת, וכולי).

כמו בכל אספקט בחיים, לעיתים העלות לא משקפת את איכות המוצר ולעיתים כן.

יש תרופות רבות שאינן פניצילין, כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה. ברוב המוחלט של המקרים דאלאצין C, שנראת גם קלינדאמיצין, היא התרופה המומלצת לאנשים שאלרגיים לפניצילין. כמובן שהרופאים מכירים דוגמאות לתרופות אחרות וגם אתה יכול בחיפוש פשוט בגוגל למצוא, אך רובן לא מתאימות לאוכלוסיות החיידקים שיש בפה. בכל מקרה הרופא האישי צריך להחליט איזו אנטיביוטיקה מתאימה לך ובאיזה מינון.