שן בינה כלואה - כיצד מבצעים עקירה כירורגית? הסברים ועצות

 ד"ר גיא וולפין, מנהל הפורום

אחת הבשורות הכי מרתיעות ומפחידות היא שיש לך כאבים בלסת ובשיניים בגלל שן בינה כלואה, ויש לבצע עקירה כירורגית. מהי שן בינה כלואה, מה צריך לבדוק לפני העקירה, כיצד מבצעים עקירה כירורגית שלה, אלו עצות והמלצות יש לאחר הטיפול?

לרוב המוחלט של בני האדם יש שלוש שיניים טוחנות, שהן האחוריות ביותר מבין השיניים בפה. הטוחנת האחורית ביותר מכונה גם שן הבינה (וגם "הטוחנת השלישית" וגם "השן השמינית"), והיא נוצרת ובוקעת סביב גיל 18 או מאוחר יותר.  חלק מאיתנו ברי מזל, ולשן הבינה יש מקום לבקוע אל חלל הפה, ואז מטפלים בשן הבינה בדיוק כמו בכל אחת מהשיניים האחרות (למשל ניקוי וצחצוח, או לבצע סתימה אם יש בה חור), ואין שום סיבה מיוחדת לעקור אותה אלא במקרי חירום. 

אם מיקום שיני הבינה קרוב מאוד לעצבים בלסת התחתונה או לסינוסים בלסת העליונה, ואם הן כלואות (דהיינו לא בקעו אל חלל הפה ), או אם יש ברקע מחלה או מצב רפואי בעייתי - הרי שאם מחליטים שיש צורך בעקירה עדיף שמומחה לכירורגיה יבצע את הנ"ל. כמובן אפשרי בבי"ח (יותר זול אך הרבה ביורוקרטיה, קושי בזימון תורים, אין קשר אישי עם הרופא לפני ואחרי וכולי), וכמובן אפשר גם במרפאה פרטית שבה עובד כירורג פה ולסת.

 זוהי שן בינה שבקעה בצורה נורמלית לחלל הפה

לעיתים שן הבינה כלל לא נוצרת בגופנו. לעיתים היא נוצרת ונשארת כלואה בעצם הלסת, ללא יכולת או מקום לבקוע לחלל הפה, וייתכן שהיא דוחפת את שאר השיניים בקשת ועלולה לגרום לתזוזת שיניים או לדלקות קשות בחניכיים. מצב אחר אפשרי הוא ששן הבינה בוקעת לתוך הפה רק בצורה חלקית: במצבים אלו קשה או בלתי לצחצח אותה ולמנוע חורים בשיניים או דלקות חניכיים, ובמשך הזמן עלול להתפתח בה ריקבון שייתכן ואף יפגע בשן שלפניה.
 

במצבים אלו ברוב המקרים נמליץ על ביצוע עקירה כירורגית ולהוציא אותה החוצה, שכן אינה ברת טיפול. אם שן הבינה הולכת ונרקבת, ובגלל המנח שלה אי אפשר לטפל בה ולעצור את הנזק, הרי שבסופו של דבר  יהיה זיהום ודלקת בעצב, שיגרום כאבים קשים מאוד, ולאחריו הזיהום גם עלול להתפשט אל מעבר לגבולות השן - אל הלסת עצמה וגרוע מכך - אל המוח.

בחלק מהמקרים הדלקת והכאבים מחייבים מתן אנטיביוטיקה לפני העקירה הכירורגית, בחלק מהמקרים הרופא המנתח גם יוסיף משככי כאבים חזקים ואולי גם סטרואידים למספר ימים בכדי להקל על הנפיחות ועל הכאבים.

חובה לבצע צילום רנטגני סביב שורשי שן הבינה ולוודא שלא תהיה פגיעה בעצב הגדול שבלסת התחתונה או בסינוסים שבלסת העליונה. בחלק מהמקרים הרופא יבקש לבצע צילום פנורמי ולא רק צילום רגיל במרפאה, ובמצבים מסובכים מומלת לבצע גם צילום תלת-מימדי שנקרא CT.
 
במצבים שבהם יש סיכון גבוה לפגיעה למשל בעצב בלסת התחתונה מומלץ לבצע את העקירה הזו על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסת, וגם אז רק לאחר ביצוע הצילומים שפורטו למעלה.

כדי לבצע את העקירה הכירורגית בעדינות ובמקצועיות, עם רצון לגרום לכאבים ולדימום מינימליים, ברוב המקרים הרופא המנתח יבצע חיתוך של חלק מהשן, יוציא אותו בעדינות, ורק לאחר מכן יוציא את שאר השן. אגב הטכניקה הזו של חיתוך השן והוצאת כל חלק בנפרד הינה גם הטכניקה שמשמשת אותנו גם לעקירות כירורגיות בשיניים אחרות, לא רק בשיני בינה. כך לא רק שהעקירה זהירה יותר, גם הפצע בתוך העצם והחניכיים קטן יותר, פחות מדמם וכואב, ומחלים הרבה יותר מהר.

 * ישנם מקרים בהם הכירורג מחליט כי שורשי השן הכלואה קרובים מדי אל העצב הגדול בלסת התחתונה, לאחר שבחן היטב את הצילומים הרנטגניים שבוצעו, וכי ניסיון לעקור את כל השן עלול להוות סכנה לפגיעה בעצב. במקרים אלו הכירורג יבצע חיתוך (=קיטום) של רוב השן ויעקור אותה בעדינות, ויותיר בתוך הלסת חלק קטן מהשורש שהינו הסמוך ביותר לעצב ומסוכן מכדי לעוקרו. לאחר התפירה העצם והחניכיים יצמחו מסביב כרגיל, וחלק קן זה שנותר כמעט לעולם אינו גורם לבעיות עתידיות.

הוראות לאחר העקירה הכירורגית

יש לעקוב אחרי הוראות הרופא האישי המטפל במלואן, וליצור קשר עם המרפאה בכל בעייה שהיא. הנחיות אלו שמפורטות בהמשך הינן כלליות בלבד!
בשום אופן אסור לצום או לשנות את המינון התרופתי הקבוע שלכם, במיוחד אם הנכם מצויים בבעייה בריאותית ומטופלים תרופתית/תזונתית.
לאחר עקירת שיניים יש להקפיד על ההוראות הבאות בכדי למנוע סיבוכים וכאבים מיותרים. באזור העקירה תיתכן נפיחות וכן הגבלה בתפקוד, כגון קשיים בפתיחת הפה, בלעיסה, נפיחות וכולי. הכאב נמשך בדר"כ 24-36 שעות, וחולף בהשפעת כדורים משככי כאבים, כגון אדביל, רוקסט, נרוסין, אקמול, אופטלגין וכולי. נשים בהריון – אקמול (או תרופה אחרת באישור הגניקולוג בלבד.
במידה וניתן מרשם לאנטיביוטיקה, יש להמשיך ולבלוע את הכדורים עד גמר הכדורים שנרשמו.
אין לקחת אנטיביוטיקה ללא הוראות מהרופא וללא מרשם! אם הינך מטופל בתרופות אחרות, יש לעדכן את הרופא!
בכל מקרה אין להפסיק טיפול תרופתי ללא הוראה ישירה!
  
24 שעות ראשונות:

• לא לעשן! עישון עלול לגרום לזיהום מיותר של פצע העקירה, לכאבים וסיבוכים מיותרים גם אם בולעים אנטיביוטיקה
• לא לשטוף את הפה ולא לירוק כל היום. אם יש מעט דם ברוק, להניח פד גזה במקום העקירה ולהדק שיניים למשך 20 דקות.
• לא לאכול או לשתות במשך שעתיים, למעט גלידה, יוגורט קר וכולי. כדאי למצוץ מספר פעמים ביום קוביית קרח ישירות על מקום העקירה. יש להניח שקית עם קוביות קרח עטופה במגבת על האזור הכואב.
• בהמשך היום לא לאכול דברים חמים. ניתן לאכול רק דברים קלים וקרים. חשוב לא לצום, במיוחד לא לחולי סוכרת!
• אין לצחצח את מקום העקירה במשך חמישה ימים. את שאר הפה ניתן לצחצח כרגיל.
• לא לבצע פעילויות פיזית מאומצת כגון חדר כושר, ג'וגינג וכולי.זרימת דם מוגברת בגוף עלולה לגרום לפתיחת הפצע ודימום מחודש, נפיחות וכאבים.

   
לאחר 24 שעות:

• לא לעשן! כאבים עלולים להמשך עד כשבוע לאחר העקירה. יש לקחת כדורים נגד כאבים לפי הוראות הרופא. תיתכן נפיחות באזור המנותח. תתכן הופעת סימן כחול על-פני העור באיזור. להמשיך עם קומפרסים של קרח להפחתת נפיחות והרגעת כאבים.
• יש לבצע שטיפות פה מסוג תארודנט או קורסודיל 5 פעמים ביום, במשך שבוע. כדאי גם לבצע שטיפות פה של כוס מים חמימים מעורבבים עם כפית מלח, 5 עד 10 פעמים ביום, במשך שבוע. אפשר גם כף שמן זית 5-10 פעמים ביום.
• יש ליצור קשר עם המרפאה במצבים הבאים:
• סיבוכים כגון: חום, נפיחות ניכרת של הפנים, הגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר והגבלה בפתיחת הפה, דימום שאינו נפסק.
• במידה ואין הטבה מספר ימים לאחר הטיפול יש להגיע למרפאה לבדיקה.
• במידה ובוצע תפר יש לחזור לרופא כעבור שבוע עד שבועיים להורדת התפרים.

מה עוד כדאי לדעת?

• לאחר עקירת שן, נותר חלל מסויים בעצם הלסת (נקרא מכתשית) ובחניכיים. יריקה או שטיפות פה ב24 שעות הראשונות עלולות לגרום לסיבוך שנקרא "מכתשית יבשה", מצב מכאיב מאוד.
• הפצע העמוק יחלים לאט במשך הזמן - עצם חדשה תיווצר והחניכיים ימשיכו לצמוח מעל הפצע. אל תאכלו באיזור הזה עד להחלמה, אוכל עלול להתקע בפצע המחלים ולגרום לזיהום. יש להמשיך לבצע מספר פעמים ביום שטיפות של הפה, עדיף עם מי מלח (כוס מים חמים שבתוכה ממיסים כפית מלח).
• כמעט תמיד אחרי עקירה כזו יישאר שקע מסויים בעצם או בחניכיים באיזור העקירה, וזה נורמלי.
• אם זוהי לא שן בינה אלא שן שמיועדת לשיקום ע"י השתלה או גשר, אל תדחו את הטיפולים הבאים - השיניים שנותרו בפה עלולות לזוז ממקומן וליצור שלל בעיות נוספות, כמו בקיעות יתר, הפרעות סגר, הטיית שיניים, דלקות חניכיים ועוד.