חיפוש רופאים

אזור בארץ

חיפוש רופא לפי תחום

רופא שיניים כללי
אורתודונטיה - יישור שיניים
כירורגיה פה ולסת
פדודונטיה - רפואת שיניים לילדים
אנדודונטיה - טיפול שורש
רפואת הפה
שיקום הפה
פריודונטיה - מחלות חניכיים
שיקום הפה ושיקום פנים ולסתות
רפואת שיניים ציבורית
פתולוגיה אוראלית

חיפוש לפי שם רופא

מחלת הצליאק, ובריאות הפה - האם לחולי צליאק יש יותר בעיות שיניים ואפטות?

שדה חיטה מחלת הצליאק ובריאות הפה - האם לחולי צליאק יש יותר בעיות שיניים ואפטות?

ד"ר גיא וולפין - ביה"ס לרפואת שיניים, אוניברסיטת ת"א

מבוא

ככל שמתקדמים במחקר, מסתבר שמחלת הצליאק רווחת הרבה יותר משסברו בעבר. הצליאק מכונה "המחלה בעלת 1000 הפרצופים", בשל הצורות הקליניות הרבות שהיא מופיעה, ולעיתים אף אינה מאובחנת עד גיל מאוחר או לא מאובחנת כלל.

מסתבר שבקרב חלק מהחולי הצליאק ישנם יותר פגמים באמאייל מהרגיל, מה שגורר יותר נטייה לחורים בשיניים, ריקבון השיניים ו/או התפוררותן. כמו כן יש יותר נטייה להופעת אפטות, שהינן פצעים קטנים ושורפים בריריות הרכות של הפה. לכן, לפעמים דווקא רופא שיניים מיומן או השיננית שישימו לב לסימנים אלו ויוכלו ולהמליץ על בדיקה רפואית מקיפה. במיוחד אם כבר יודעים על המחלה במשפחה, החשש עולה. אם אכן מתברר שלילד יש צליאק, כדאי ליידע את הרופא ואת השיננית: הם יוכלו להמליץ על טיפולים לשימור השיניים וחיזוקן, על תזונה מתאימה והרגלים נכונים בהיגיינה האוראלית.

 

 

רקע

הסיבה לצליאק (שנקראת בעברית גם "כרסת") איינה ברורה במלואה עדיין. מלבד הקשר הגנטי הברור, כנראה שגם יש קשר לניתוחי בטן, דלקות פרקים, סוכרת נעורים, דלקות אוטואימונית של בלוטת התריס (במחלת האשימוטו ומחלת גרייבס), תסמונת דאון, מחלת אדיסון ועוד. גם מצב נפשי לקוי, כמו דיכאון, היפר-אקטיביות, סטרס (מתח נפשי) יכול להיות קשור להופעת צליאק.

חולי צליאק סובלים מרגישות לגלוטן, חלבון שנמצא בקמח, שיפון, חיטה, שעורה ועוד. הצליאק מוגדרת כמחלה אוטו-אימונית, דהיינו מערכת החיסון פועלת בטעות נגד הגוף עצמו: כאשר הילד בולע או שואף גלוטן, מערכת החיסון מתייחסת לחלבון הגליאדין שנמצא בתוך הגלוטן כאילו היה פתוגן (אורגניזם זר שעלול לגרום למחלות), ותוקפת אותו באמצעות מערכת החיסון. כתוצאה נפגעת גם דופן מערכת העיכול, וכן עלול להיגרם נזק גם לאיברים אחרים, ויהיה נזק מצטבר להתפתחות הילד ותפקודו.

במערכת העיכול נגרם רוב הנזק: יהיו שינויים דלקתיים ברמות שונות ובאיזורים שונים בדופן המעי, שעלולים להחמיר גם לפצעים עמוקים וכואבים (ארוזיות וכיבים). ספיגת המזון נפגעת, ועקב כך עלולה גם להפגע ההתפתחות תקינה של הגוף: שרירים, עצבים ואף העצמות. צליאק הינה מחלה כרונית ללא מרפא או חיסון, והטיפול העיקרי הוא תזונה ללא גלוטן, וכן תוספי תזונה וטיפולים משלימים בהתאם למערכות הגוף שנפגעו.

שכיחות הצליאק בישראל, לפי חלק מהמחקרים היא כאחוז אחד. לפי מחקרים אחרים, 4 ילדים מכל אלף אנשים באוכלוסייה לוקים ברמות שונות של צליאק. מכיוון שיש קשר גנטי ברור ומובהק, מומלץ לחולי צליאק גם לבצע בדיקות לילדיהם, ולעקוב אחרי מהלך התפתחות ותפקוד תקינים (למשל ילד רזה, חיוור ונמוך, ובמיוחד אם סובל מכאבי בטן / בחילות וכולי, יהיה "חשוד" כילד צליאקי. כמו כן, אם התגלתה צליאק אצל ילד, ולא ידוע על צליאק במשפחה, מומלץ להורים גם להיבדק, וכן לבדוק את שאר ילדיהם - יש סבירות של כעשרה אחוזים שיהיו עוד מקרי צליאק במשפחה שלא אובחנו (ולפי מחקרים אחרים אף יותר) .

שדה  חיטה

 

צליאק: סימנים קליניים

לא תמיד קל לאבחן צליאק, ולא כל ילד מייד סובל מאכילת גלוטן גם אם יש לו את המחלה. זאת מכיוון שלצליאק צורות שונות ורבות של הופעה קלינית סימפטומטית של המחלה, ולכן גם הצליאק מכונה "המחלה בעלת 1000 הפרצופים". גילוי המחלה קשה לעיתים, גם בגלל שתוצאות בדיקת המעבדה לא תמיד חד משמעיות. ייתכנו מצבים רבים של דרגות חומרה במחלה, החל ממצב "סמוי", ללא סממנים קליניים (="מצב לטנטי") שבו הילד לא נראה כלל כבעל בעייה מסויימת עם גלוטן, ועד למצב אקוטי (="חריף"), שבו אפילו גרגר זעיר של חומר המכיל שאריות גלוטן יגרום תגובה קלינית חריפה של הגוף - כאבי בטן, שלשולים, כאבים ועוד.

הסימנים האופיינים שעלולים להופיע הינם בעיקר במערכת העיכול לרוב הינם בחילות, הקאות, רגישות וכאבים בבטן, דלקות במערכת העיכול, נפיחות בטנית (ומכאן גם השם העברי לצליאק - "כרסת"), שלשולים, עור חיוור (בגלל אנמיה על רקע חוסר ספיגת ברזל, פגיעה בתפקודי הכבד, עייפות כרונית ועוד. במצבים קשים גם ייתכנו בעיות שלד ושרירים - קומה נמוכה מהרגיל, חולשה פיזית, דלדול שרירים, פגיעה בצפיפות העצם (אוסטיאופניה), פריחה על פני העור, שיבושים בהופעת מחזור תקין ואף קשיי פיריון, מערכת חיסונית לקוייה עם נטייה למחלות שונות ועוד. במצבים קיצוניים חמורים תתכן פגיעה או הפרעה בתפקוד המוח, נגעים סרטניים במערכת העיכול, ושכיחות גבוהה יותר של סרטן הלימפומה.

סימנים בחלל הפה: ייתכנו פגמים באמאייל המגן על כותרות השיניים ויותר חורים מהרגיל. כמו כן ייתכנו אפטות (פצעים כיביים שורפים ברקמות הרכות של הפה).

 

אבחנה רפואית כאמור הצליאק קשה לאיבחון. לצורך האבחנה הראשונית מבצעים בדיקת דם, לאיתור נוגדנים נגד חלבון הגליאדין שמרכיב את הגלוטן, וכן נוגדנים נגד טראנס-גלוטאמינאז ונוגדנים כנגד החלבון אנדומיזיום. בעזרת גסטרוסקופיה וביופסיה של המעי הדק אפשר לוודא את האבחנה. ייתכן מצב לטנטי (סמוי) שבו רירית המעי עדיין תקינה אך רמת הנוגדנים גבוהה.

 

ממצאים בחלל הפה וטיפולים מומלצים לחולי צליאק

צליאק, שיניים, אפטות     צליאק עששת בשיניים טוחנות וחותכות ואפטה בשפה

1. בעיות שיניים

לעיתים רואים בילדים עם צליאק פגמים שונים בשיניים: האמאייל לא חלק, לעיתם מחורץ או מחורר, ובאופן כללי מבנה חלש של האמאייל. עקב כך, השן פחות עמידה בפני חיידקים והפרשותיהם החומציות, ולכן ייתכנו יותר חורים (עששת). בדר"כ ילד חולה בצליאק סובל יותר מעששת או פגמים באמאייל בשיניים הבוגרות הקבועות ופחות בשיניים החלביות. עיקר הפגיעה היא בחותכות ובטוחנות. ייתכן שינוי גם בצבע השיניים התקינות.

אם הילד גם מקיא הרבה, החומציות בפה אף תחמיר את הנזק לשיניים. לאחר הקאה לא מומלץ מייד לצחצח שיניים. צחצוח לאחר הקאה מחמיר את הנזק לשן, בגלל שפשוף השן בחומצה שעליה. מומלץ לשטוף עם הרבה מים את הפה, וללעוס מספר דקות מסטיק ללא סוכר או סוכריה בלי סוכר, בכדי לעודד הפרשת רוק שמנטרל את החומציות בפה. אם יש - כדאי גם להשתמש בשטיפת פה המכילה פלואוריד. שיננית או רופא שיניים אשר מזהים סימנים חריגים אלו בשיני הילד צריכים להמליץ להורים לבדוק חשש לקיום צליאק לא מאובחנת. במידה והילד מאובחן כחולה בצליאק, מומלץ להתייעץ עם רופא השיניים והשיננית לגבי טיפולי מניעה דנטליים ודרכים להשגכת היגיינה אוראלית מקסימלית.

כמו בכל מטופל בעל פגמים בשיניים ו/או נטייה לעששת יותר מהרגיל, כדאי באופן כללי לבצע 3-4 פעמים בשנה ביקורת במרפאת השיניים וטיפולי מניעה, כמו ניקוי, איטום חריצים, פלואוריד, שיחזור ומיולי של חלקי שן פגומים, וכמובן טיפול בהקדם בעששת שמתגלה. בבית מומלץ להקפיד על היגיינה אוראלית טובה: צחצוח נכון, משחת שיניים, מי פה, חוט דנטלי ועוד.

 

2. אפטות: (Recurrent Aphthous Stomatitis=RAS)

האפטות הן סוגים שונים של פצעים שורפים בפה, שחולפים לאחר מספר ימים אך יכולים גם להופיע שוב ושוב. הרקע לא ברור לחלוטין, אך יש נטייה גנטית ויש יותר נטייה לאפטות אצל חולי צליאק. פצעי האפטה יכולים להופיע במקומות שונים בפה, כמו החניכיים, רירית הלחיים, הלשון, רצפת הפה מתחת ללשון, השפתיים ועוד.

במחקרים שונים הוכח כי התגלה שיעור גבוה יותר של התפרצות אפטות בחולי צליאק. במקביל הסתבר ששיפור במצב הצליאק יגרום גם להיעלמות הופעת האפטות או לפחות יפחית את הקצב בו הן מופיעות.

 

דרכי טיפול באפטות - ללא מרשם רופא

ישנם מוצרים רבים בבית המרקחת, כדאי להתייעץ עם הרוקח.

  • מדבקיות שנדבקת לאפטה, ונמסה לאחר מספר שעות. במדבקית יש חומרים הומיאפוטיים המסייעים בריפוי הנגע השורף.  הבידוד ממגע וממזון גם מקל על הכאב.
  • ג'ל המכיל חומרים מרגיעים הומיאפוטיים (למשל אלוורה ו/או חומר הרדמה קל) שיוצר בידוד המגן על האפטנה למשך מספר שעות, תורם להקלה בכאב , ולעיתים אף מזרז את החלמת הפצע.
  • שטיפות פה המכילות חומרי חיטוי (כמו כלורהקסידין) - תורמות לחיטוי הפצע אך לאורך זמן עלולות להכתים שיניים.
  • קיים מקלון כותנה שמכיל חומר טיפולי, פשוט לשימוש ביתי. יש לעקוב אחרי ההוראות ולצרוב את האפטה למשך 10-15 שניות. האפטה נצרבת, והכאב נרגע במהירות. נותר כיסוי לבן שנושר לבד לאחר מספר ימים.

 

הומאופטיה ותזונה לטיפול באפטות

  • הפחתה משמעותית/הימנעות ממזון בעל חומציות גבוהה, כמו תפוזים, לימונים, אשכוליות, מלפפון חמוץ (ירקות מוחמצים אחרים), עגבניות, וכו'.
  • כדאי להגדיל את כמות המזונות המכילים אבץ: בשר, פטריות, ביצים, אגוזים, זרעים, קטניות, דגים ופירות ים, דגנים מלאים, שמרים.
  • תוספי מזון: קו-אנזים q10, אבץ פיקולינאט, אסטרולה, אסטר- ESTER C 500 C, פרופוליס, חומצת אמינו L-ליזין, אסטראגלוס, ויטמין B12.
  • תרופות סבתא להקלה: לשתות / לגרגר תה מרווה, למרוח על האפטה קצת טחינה גולמית.

 

 דרכי טיפול באפטות - ע"י רופא בלבד

  • אוראקורט E: זוהי משחה שידועה ביעילותה להקלה ולריפוי מהיר יותר של אפטה כואבת. המכילה חומר הרדמה וכן סטרואידים בכמות קטנה. החומר מאלחש את הפצע ותורם לריפוי מהיר יותר מהרגיל. המרקם הצמיג והדביק שלו מאפשר הישארותו בפה למספר שעות מבלי שיתמוסס עם הרוק. אמנם כיום המשחה ניתנת ללא מרשם רופא, אך מומלץ להשתמש בה רק לאחר בדיקת רופא ואיבחון שלו שאכן מדובר באפטה ולא ממקור אחר (זיהומי, דנטלי, טראומטי וכולי)
  •  שטיפות פה טיפוליות: דקסמטזון (סטרואידים); סוקרלט/סוקרפט (מכסה את הכיב).
  • תרופות נוספות: מינוצין, תאלידומיד, אבץ.
  • צריבת האפטה בלייזר (כהקלה על אפטה כואבת במיוחד שלא מחלימה, אבל לא כטיפול קבוע / מונע)

 

המלצות לתזונה נכונה

כמובן שהתפריט של החולים בצליאק אמור להיות נטול גלוטן. יחד עם זאת להורים יש לעיתים חשק "לפצות" את הילד בממתקים נטולי גלוטן אך המכילים סוכר, דבש וכו'. מתיקות זו כמובן הינה בעייתית, החיידקים ניזונים מפחמימות אלו, ובתגובה מפרישים חומצה חזקה ומתרבים בקצב מהיר יותר. חומצה זו ממיסה את אמאייל השן ואח"כ את הדנטין. החשש לשלמות השן עולה אם מבנה השן הינו מחוספס ו/או מלא חרירים, כפי שניתן לראות בחלק משיני הילדים החולים בצליאק, כאמור, ובמיוחד אם הילד גם סובל מהקאות מרובות, אשר מחלישות את אמאייל השן בשל חומציותן (=שחיקה חומצית של השיניים). לכן חשיפה מוגברת לדברי מתיקה במקביל לחומציות בפה ולמבנה האמאייל הבעייתי אלו עלולה להוביל לעששת רבה. מומלץ לצרוך מוצרי חלב וירקות, ולהפחית את צריכת הפחמימות, הסוכרים ומאכלים חומציים. שתיית מים וחלב תפחית את החומציות בפה ובקיבה. כמו כן אפשר להיוועץ עם מומחה לתזונה ו/או רפואה סינית ו/או הומיאופת לגבי האפשרות של בליעת תוספי מזון ופורמולות שונות, אשר יכולים להפחית את הופעת האפטות ואף לחזק את המערכת החיסונית, לדוגמא קו-אנזים 10Q, אבץ, פרופוליס, ויטמין  B12ועוד.

 

רשימה של משחות שיניים ושטיפות פה ללא גלוטן באתר עמותת הצליאק

 

 


** כל הזכויות שמורות למחבר המאמר ולהר"ש, אין להעתיק מהאתר מידע, תוכן או תמונות ללא רשות מפורשת ובכתב מההסתדרות לרפואת שיניים

firstAid

חיפוש באתר

toProfSite