דלקות חניכיים, מחלות חניכיים - ממה הן נגרמות, ואיך כדאי לטפל בהן
ד"ר גיא וולפין - ביה"ס לרפואת שיניים, אוניברסיטת ת"א
אין יום שרופא השיניים או השיננית לא שומעים שאלה מהשאלות הבאות:
כאשר לא מצחצחים שיניים בצורה הנכונה, ולא מגיעים לטיפולי חניכיים במרפאת השיניים לאורך זמן, רוב האנשים יסבלו מדלקות חניכיים ובהמשך גם מחלות חניכיים. גם אם אין חורים בשיניים, השיניים עדיין בסכנה, ועלולים לאבד אותן בגלל בעיות החניכיים.
אם נשארים לאחר הצחצוח חיידקים על השיניים, ובמיוחד בכיסי החניכיים (מרווח שיש בין החניכיים לשן), החיידקים יידבקו לאיזור בחוזקה, וייצרו את השכבה הראשונית של מושבת החיידקים העתידית, שנקראת "רובד" או "פלאק" . אם הצחצוח לא יהיה בצורה הנכונה ויסלק את החיידקים האלו, לחחידקים חדשים יהיה קל יותר להידבק אליהם ולשן, ובינתיים החיידקים גם מתחלקים ומתרבים ללא הרף. כך הזיהום בתוך כיס החניכיים הולך וגדל, ואותה שכבה התחלתית של החיידקים הולכת ומתקשה יותר יותר בגלל שקיעת סידן בתוכה. בשלב זה המושבה החיידקית מכונה "אבנית". חשוב לזכור שלא רק נגרם נזק מקומי לחניכיים אלא גם החיידקים חודרים אל תוך זרם הדם (בקטרמיה) וישפיעו על המצב הכללי של הגוף לרעה: עלייה בשיעור הופעת מחלות סיסטמיות בגוף ו/או החמרתן. יש קשר הדוק ומוכח במאות מחקרים בין בריאות הפה ודלקות חניכיים לבין בריאות כללית ומחלות שונות, בין אם הנטייה להחמרת מחלות קיימות ו/או הופעת מחלות שונות בגיל מוקדם יותר מהצפוי. כולל מחלות לב, סוכרת, אלצהיימר, פרקינסון, דלקות מפרקים, שבץ מוחי, הפלות, אימפוטנציה, מחלות כליות ואף סוגי סרטן שונים. באופן כללי, פה במצב מוזנח מאוד יוביל גם לירידה בתוחלת החיים הממוצעת.
הפתרון: בדיקה תקופתית במרפאה, הסרת אבנית וניקוי השיניים והכיסים הדלקתיים, הסבר יסודי כיצד לבצע צחצוח נכון ושיטות נוספות להשגת היגיינה אוראלית טובה, ואח"כ להמשיך בבית את ההוראות הנ"ל.
אז איך כדאי לצחצח את השיניים ומה עוד כדאי לעשות? לחץ על הקישור
דלקת חניכיים (ג'ינג'יביטיס): בדרך כלל דלקת החניכיים הראשונית נגרמת על ידי הפלאק והאבנית, שהם החיידקים שהצטברו בכיסי החניכיים ולכן נקראת Plaque Induced Gingivitis. סימניה (אחד או יותר) הם חניכיים אדומות ונפוחות, דימום בצחצוח או באכילה, ריח רע מפה ועוד . שלב זה עדיין בדלקת נחשבת קל, ולאחר הסרת אבנית וניקוי איכותי במרפאה, וקבלת הוראות להיגיינה אוראלית טובה בבית, לרוב תחלוף אחרי טיפול או שניים.
מצבים מיוחדים:
למשל, אשה שהינה בהריון או טיפולי פיריון, או אדם שהינו חולה במחלות כלליות כמו סוכרת, לב, סרטן וכולי - המלצה לבצע טיפול לפחות כל 3 חודשים. אדם שיש לו בעיית חניכיים כרונית או אדם שיש לו הרבה בעיות שיניים (הרבה כתרים, שתלים, סתימות וכולי) - כל 3 חודשים כנ"ל.
פלאק או רובד הינה שכבת החיידקים הראשונית שמצליחה להידבק אל השן ובמיוחד במרווח הקטן בין השן לחניכיים, אתר שנקרא "כיס חניכיים". דהיינו מדד רובד מעיד על כמות השיניים שעליהן או בכיסים יש חיידקים, וכך אפשר להעריך גם את איכות ההיגיינה האוראלית.
מדד דימום אומר באילו מהכיסים הנ"ל כבר יש דלקת חניכיים, כיוון שאחד הסימנים הראשונים שלה הינו דימום מהחניכיים.
מחלה דלקתית כרונית של החניכיים (פריודונטיטיס): אם דלקת החניכיים נמשכת והאבנית מצטברת, אנו צפויים לראות החמרה בסימני הדלקת - יותר כאבים, דימומים, רגישות לקור ולמגע, מזון שנתקע במרווחים שנוצרים בין השיניים ועוד. עיקר הצטברות החיידקים שיוצרים את האבנית היא במרווחים שיש בין החניכיים לשיניים - מרווחים אלו נקראים כיסי החניכיים. כאשר הם דלקתיים לאורך זמן, המרווח ביניהם לבין השיניים הולך וגדל, וזוהי התחלתה של מחלה דלקתית כרונית של החניכיים, המכונה Chronic Periodontitis . במקביל החניכיים יחלו לסגת ולהיעלם, השיניים תיראנה ארוכות יותר וייתכנו מרווחים ביניהן, ואף עלולות להתחיל לזוז ממקומן, ובמשך הזמן יהיה קשה יותר ויותר לאכול. המצב נגרם בגלל פגיעה דלקתית ברמת עצם שסביב השיניים, שגם תפגע ברקמות אשר מחברות בין השיניים ובין החניכיים ועצם הלסת (= מנגנון התאחיזה). שורשים שנחשפים בגלל נסיגת חניכיים הינם בדרך כלל יותר רגישים לקור/חום/מתוק, וכן עלולים לפתח ריקבון (עששת), שכן השורשים אינם מצופים אמאייל.
עם הגיל, מחלת החניכיים בדרך כלל מחמירה יותר ונזקיה מצטברים: באוכלוסיות מעל גיל 60, ל-60% יש מחלת חניכיים בדרגות שונות. מעל גיל 70 - ל85% יש בעיות חניכיים בדרגות שונות. במצב קשה במיוחד בקרב אנשים שאינם מודעים כלל למצב או לא מייחסים לו חשיבות מיוחדת, ולא יגיעו למרפאה לניקוי ותחזוקה פעמיים בשנה לפחות במרפאת השיניים. בשלב זה כבר מומלץ לבצע 3-4 טיפולים שנתיים, יותר מעמיקים מהרגיל, כמו למשל הקצעת שורשים (מבצעים ניקוי עמוק של השורש והכיס הדלקתי, לעיתים גם בהרדמה מקומית).
הקצעת שורשים (הקצעה = החלקה) מבצעים כאשר יש נסיגת חניכיים ו/או כאשר כיסי החניכיים עמוקים מאוד והצטברות אבנית וחיידקים על השורשים . הקצעת השורשים מסלקת את מוקד הזיהום הנ"ל ותן סיכוי להחלמה, בתנאי שיהיה גם טיפול איכותי בבית לפי הוראות הרופא האישי או השיננית
כמו כן ייתכן צורך בניתוחי חניכיים ו/או טיפולים בעזרת חומרים מיוחדים, למשל לחיטוי הכיסים הדלקתיים, ואף אנטיביוטיקה אם צריך.
אם המטופל ימשיך להזניח, ולא יעבור טיפול יסודי במרפאת השיניים ולא יתחזק את הפה במצב טוב בבית, הנזק יחמיר יותר ויותר: החניכיים ימשיכו לסגת, כיסי החניכיים יעמיקו יותר ויותר וימלאו בחיידקים ואבנית, עצם הלסת ורקמות התאחיזה סביב השורשים ידלדלו וייעלמו. לבסוף המצב יהיה בלתי הפיך, והשן תהיה ניידת יותר יותר, עד לנשירתה או לעקירתה מרוב דלקת וחוסר יציבות.
ישנם סוגים שונים של פריודונטיטיס. אבחנה נכונה וקביעת הטיפול המומלץ צריכה להיעשות על ידי רופא שיניים מיומן בנושא, בעזרת צילומים רנטגניים מתאימים (למשל סטטוס פרי-אפיקלי + נשך) וכן בדיקת הכיסים שנמצאים סביב כל שן. במקרים שנראה כי מצבכם חמור, כדאי לעבור בדיקה וטיפול עם מומחה למחלות חניכיים (פריודונט)
יש להדגיש כי כל שן, בין אם היא ללא עששת, או עברה סתימה / טיפול שורש וכולי, או אפילו השתלה וכתר - אם יהיו בעיות חניכיים ואובדן עצם לסת ורקמות תאחיזה, תתערער היציבות במשך הזמן והמצב יחמיר!
סוגי מחלת חניכיים (פריודונטיטיס)
פריודונטיטיס כרונית: רוב המקרים של המחלה, בעיקר במבוגרים ומחמירה עם הגיל, לרוב בגלל דלקות חניכיים שלא טופלו ביסודיות וגרמו לנזק לעצם הלסת ולחניכיים. גורמים מחמירים מלבד הגיל הם עישון רוני, צחצוח אגרסיבי ו/או לקוי, כתרים ישנים שהמתכת בהם החלידה, סתימות לא מדוייקות, יובש פה ועוד. סימנים אופייניים הם נסיגות חניכיים וחשיפת השורשים, ריח רע מהפה, ובהחמרה השינים ישנו את מיקומן, ייפערו רווחים ביניהן, הן תהיינה לא יציבות, ויהיו קשיים באכילה ובדיבור.
Aggressive: נדירה יותר ועלולה להתחיל דווקא בגיל צעיר, אפילו בילדים ונוער, כאשר הרקע בדרך כלל הוא גנטיקה של חניכיים בעייתיים. כמובן שהזנחה או חוסר מודעו כאן תהיה עוד יותר חמורה במשך הזמן.
מחלות חניכיים אחרות: בגלל מחלות סיסטמיות, זיהומים גדולים סביב טיפולי שורש ישנים, הרגלים אוראליים מזיקים ועוד.
דרגות חומרה של פריודונטיטיס - לפי חומרת אובדן רקמות התאחיזה ועצם הלסת, ולפיו עמוק כיסי החניכיים הדלקתיים, כפי שנבדק במרפאה ע"י מודד כיסים (פרוב פריודנטלי) וכפי שמודגם בצילומי הרנטגן השונים. כיס חניכיים נורמלי הינו בעומק 0-3 מ"מ, מ5 מ"מ כבר מתחילה אובדן עצם לסת ותאחיזה - פריודונטיטיס
עצות נוספות
אז איך כדאי לצחצח את השיניים ומה עוד כדאי לעשות?
** כל הזכויות שמורות למחבר המאמר ולהר"ש, אין להעתיק מהאתר מידע, תוכן או תמונות ללא רשות מפורשת ובכתב מההסתדרות לרפואת שיניים