דלקות חניכיים, מחלות חניכיים - ממה הן נגרמות, ואיך כדאי לטפל בהן

 ד"ר גיא וולפין - ביה"ס לרפואת שיניים, אוניברסיטת ת"א

אין יום שרופא השיניים או השיננית לא שומעים שאלה מהשאלות הבאות:

• למה יש לי נסיגת חניכיים? למה השיניים נראות ארוכות יותר מפעם?
• למה כשאני מצחצח שיניים יורד לי דם?
• למה יש לי רגישות בשיניים כשאני שותה קר?
• למרות שאני שוטף הרבה את הפה עם שטיפות פה מיוחדות, אבל זה לא ממש עוזר, למה?
• אמא או אבא שלי איבדו את השיניים בגיל צעיר, זה יכול לקרות גם לי?
• למה מתנדנדות לי השיניים, יש לי גם כאבים כשאני אוכל?

כאשר לא מצחצחים שיניים בצורה הנכונה, ולא מגיעים לטיפולי חניכיים במרפאת השיניים לאורך זמן, רוב האנשים יסבלו מדלקות חניכיים ובהמשך גם מחלות חניכיים. גם אם אין חורים בשיניים, השיניים עדיין בסכנה, ועלולים לאבד אותן בגלל בעיות החניכיים.

אם נשארים לאחר הצחצוח חיידקים על השיניים, ובמיוחד בכיסי החניכיים (מרווח שיש בין החניכיים לשן), החיידקים יידבקו לאיזור בחוזקה, וייצרו את השכבה הראשונית של מושבת החיידקים העתידית, שנקראת "רובד"  או "פלאק" . אם הצחצוח לא יהיה בצורה הנכונה ויסלק את החיידקים האלו, לחחידקים חדשים יהיה קל יותר להידבק אליהם ולשן, ובינתיים החיידקים גם מתחלקים ומתרבים ללא הרף. כך הזיהום בתוך כיס החניכיים הולך וגדל, ואותה שכבה התחלתית של החיידקים הולכת ומתקשה יותר יותר בגלל שקיעת סידן בתוכה. בשלב זה המושבה החיידקית מכונה "אבנית". חשוב לזכור שלא רק נגרם נזק מקומי לחניכיים אלא גם החיידקים חודרים אל תוך זרם הדם (בקטרמיה) וישפיעו על המצב הכללי של הגוף לרעה: עלייה בשיעור הופעת מחלות סיסטמיות בגוף ו/או החמרתן.

הפתרון: בדיקה תקופתית במרפאה, הסרת אבנית וניקוי השיניים והכיסים הדלקתיים, הסבר יסודי כיצד לבצע צחצוח נכון ושיטות נוספות להשגת היגיינה אוראלית טובה, ואח"כ להמשיך בבית את ההוראות הנ"ל.

  אז איך כדאי לצחצח את השיניים ומה עוד כדאי לעשות? לחץ על הקישור

דלקת חניכיים (ג'ינג'יביטיס): בדרך כלל דלקת החניכיים הראשונית נגרמת על ידי הפלאק והאבנית, שהם החיידקים שהצטברו בכיסי החניכיים ולכן נקראת Plaque Induced Gingivitis. סימניה (אחד או יותר) הם חניכיים אדומות ונפוחות, דימום בצחצוח או באכילה, ריח רע מפה ועוד . שלב זה עדיין בדלקת נחשבת קל, ולאחר הסרת אבנית וניקוי איכותי במרפאה, וקבלת הוראות להיגיינה אוראלית טובה בבית, לרוב תחלוף אחרי טיפול או שניים.

מצבים מיוחדים:

• בקרב מעשנים כבדים מחלות החניכיים מחמירות יותר מהרגיל.
• קיים גם קשר גנטי למחלות חניכיים.
• בעת ההריון תתכן החמרה במצב בגלל הפרשת ההורמונים, שמשנים את מצב החניכיים לרעה וכן מחזקים בעקיפין את החיידקים. יש לקחת בחשבון שהמצב הדלקתי במקרים קשים עלול להיות מסוכן לעובר!
• גם במחלות הקשורות לירידה ביעילות מערכת החיסון, מומלץ להגיע למרפאה כל 3-4 חודשים, לצורך טיפול מניעתי בחניכיים, ושהצחצוח בבית יהיה ברמה איכותית, ויגובה בעזרת שטיפות פה, חוט דנטלי, מברשוניות בין-שיניות ועוד. במחקרים רבים הוכח הקשר בין הזנחה של בריאות הפה לבין  מצבים סיסטמיים אחרים, כמו סיבוכים בהריון, מחלות לב, אירועים מוחיים, הפרת איזון הסוכרת ואף מחלות סרטניות!
• כתרים ישנים ולקויים, במיוחד כתרים שבסיס המתכת בהם מחליד, וכן סתימות עם שוליים לקויים ולא מדוייקים, גם הם יכולים לגרום לדלקות חניכיים כרוניות ונסיגת חניכיים, ומומלץ לתקנם או להחליפם.
• צחצוח אגרסיבי- אברזיה, abrasion: פגיעה בחניכיים ונסיגת חניכיים עלולה להיגרם גם בגלל צחצוח שיניים אגרסיבי, כאשר המצחצח בטעות חושב שצחצוח חזק הוא צחצוח טוב יותר. גם השימוש במברשת גדולה מדי או מברשת נוקשה עלול לגרום נזק. כאשר החניכיים נסוגות, עלולה להיות רגישות לחום/קור/מתוק וכו', בגלל שצוואר השן נחשף, ולכן התופעה מכונה "רגישות צווארית" / "רגישות צוואר השן" / "רגישות דנטינלית" וכולי. כמו כן השורש חשוף לפגיעת חיידקים והופעת עששת שורשים. יש לזכור שכל נסיגה בחניכיים, גם אם אינה דלקתית, גוררת גם נסיגה של העצם סביב השן וגם של הסיבים והרצועות סביב השן, שמספקים לה חוזק ויציבות אך גם גמישות ואספקת דם וחמצן. 
• חשוב להבין שלא רק שן אחת נפגעת, בגלל שהשיניים סמוכות זו לזו בהחלט ייתכן מצב של "אפקט הדומינו", ועוד שיניים ייפגעו בזו אחר זו, כולל העצם והרצועות סביבן!
• צחצוח אגרסיבי של השיניים יכול גם לגרום לשחיקה בלתי הפיכה של כותרת השן, בעיקר באיזור הצווארי, שם האמאייל דק יותר. גם שחיקה זו עלולה להוביל לרגישות ולעששת.
• קיימות סיבות נוספות לדלקות חניכיים. לאיבחון מדוייק יש לגשת לרופא שיניים או לפריודונט

מחלה דלקתית כרונית של החניכיים (פריודונטיטיס): אם דלקת החניכיים נמשכת והאבנית מצטברת, אנו צפויים לראות החמרה בסימני הדלקת - יותר כאבים, דימומים, רגישות לקור ולמגע, מזון שנתקע במרווחים שנוצרים בין השיניים ועוד. עיקר הצטברות החיידקים שיוצרים את האבנית היא במרווחים שיש בין החניכיים לשיניים - מרווחים אלו נקראים כיסי החניכיים. כאשר הם דלקתיים לאורך זמן, המרווח ביניהם לבין השיניים הולך וגדל, וזוהי התחלתה של מחלה דלקתית כרונית של החניכיים, המכונה Chronic Periodontitis . במקביל החניכיים יחלו לסגת ולהיעלם, השיניים תיראנה ארוכות יותר וייתכנו מרווחים ביניהן, ואף עלולות להתחיל לזוז ממקומן, ובמשך הזמן יהיה קשה יותר ויותר לאכול. המצב נגרם בגלל פגיעה דלקתית ברמת עצם שסביב השיניים, שגם תפגע ברקמות אשר מחברות בין השיניים ובין החניכיים ועצם הלסת (= מנגנון התאחיזה). שורשים שנחשפים בגלל נסיגת חניכיים הינם בדרך כלל יותר רגישים לקור/חום/מתוק, וכן עלולים לפתח ריקבון (עששת), שכן השורשים אינם מצופים אמאייל.

עם הגיל, מחלת החניכיים בדרך כלל מחמירה יותר ונזקיה מצטברים: באוכלוסיות מעל גיל 60, ל-60% יש מחלת חניכיים בדרגות שונות. מעל גיל 70 - ל85% יש בעיות חניכיים בדרגות שונות. במצב קשה במיוחד בקרב אנשים שאינם  מודעים כלל למצב או לא מייחסים לו חשיבות מיוחדת, ולא יגיעו למרפאה לניקוי ותחזוקה פעמיים בשנה לפחות במרפאת השיניים. בשלב זה כבר מומלץ לבצע 3-4 טיפולים שנתיים, יותר מעמיקים מהרגיל, כמו למשל הקצעת שורשים (מבצעים ניקוי עמוק של השורש והכיס הדלקתי, לעיתים גם בהרדמה מקומית).

הקצעת שורשים (הקצעה = החלקה) מבצעים כאשר יש נסיגת חניכיים  ו/או כאשר כיסי החניכיים עמוקים מאוד והצטברות אבנית וחיידקים על השורשים . הקצעת השורשים מסלקת את מוקד הזיהום הנ"ל ותן סיכוי להחלמה, בתנאי שיהיה גם טיפול איכותי בבית לפי הוראות הרופא האישי או השיננית

כמו כן ייתכן צורך בניתוחי חניכיים ו/או טיפולים בעזרת חומרים מיוחדים, למשל לחיטוי הכיסים הדלקתיים, ואף אנטיביוטיקה אם צריך.

אם המטופל ימשיך להזניח, ולא יעבור טיפול יסודי במרפאת השיניים ולא יתחזק את הפה במצב טוב בבית,  הנזק יחמיר יותר ויותר: החניכיים ימשיכו לסגת, כיסי החניכיים יעמיקו יותר ויותר וימלאו בחיידקים ואבנית, עצם הלסת ורקמות התאחיזה סביב השורשים ידלדלו וייעלמו. לבסוף המצב יהיה בלתי הפיך, והשן תהיה ניידת יותר יותר, עד לנשירתה או לעקירתה מרוב דלקת וחוסר יציבות.

ישנם סוגים שונים של פריודונטיטיס. אבחנה נכונה וקביעת הטיפול המומלץ צריכה להיעשות על ידי רופא שיניים מיומן בנושא, בעזרת צילומים רנטגניים מתאימים (למשל סטטוס פרי-אפיקלי + נשך) וכן בדיקת הכיסים שנמצאים סביב כל שן. במקרים שנראה כי מצבכם חמור, כדאי לעבור בדיקה וטיפול עם מומחה למחלות חניכיים (פריודונט)

יש להדגיש כי כל שן, בין אם היא ללא עששת, או עברה סתימה / טיפול שורש וכולי, או אפילו השתלה וכתר - אם יהיו בעיות חניכיים ואובדן עצם לסת ורקמות תאחיזה, תתערער היציבות במשך הזמן והמצב יחמיר!

סוגי מחלת חניכיים (פריודונטיטיס)

פריודונטיטיס כרונית: רוב המקרים של המחלה, בעיקר במבוגרים ומחמירה עם הגיל, לרוב בגלל דלקות חניכיים שלא טופלו ביסודיות וגרמו לנזק לעצם הלסת ולחניכיים. גורמים מחמירים מלבד הגיל הם עישון רוני, צחצוח אגרסיבי ו/או לקוי, כתרים ישנים שהמתכת בהם החלידה, סתימות לא מדוייקות, יובש פה ועוד. סימנים אופייניים הם נסיגות חניכיים וחשיפת השורשים, ריח רע מהפה, ובהחמרה השינים ישנו את מיקומן, ייפערו רווחים ביניהן, הן תהיינה לא יציבות, ויהיו קשיים באכילה ובדיבור.

• Localized Chronic : עד שליש מהשיניים נפגעו
• Generalized Chronic : יותר שליש מהשיניים נפגעו

Aggressive: נדירה יותר ועלולה להתחיל דווקא בגיל צעיר, אפילו בילדים ונוער, כאשר הרקע בדרך כלל הוא  גנטיקה של חניכיים בעייתיים. כמובן שהזנחה או חוסר מודעו כאן תהיה עוד יותר חמורה במשך הזמן.

• Aggressive Localized : באופן כללי, אופיינית פגיעה בשיניים החותכות ובשיניים הטוחנות
• Generalized Aggressive: באופן כללי, עוד שיניים מלבד החותכות והטוחנות יעברו פגיעה דלקתית ברקמות התאחיזה
  

מחלות חניכיים אחרות: בגלל מחלות סיסטמיות, זיהומים גדולים סביב טיפולי שורש ישנים, הרגלים אוראליים מזיקים ועוד.

דרגות חומרה של פריודונטיטיס - לפי חומרת אובדן רקמות התאחיזה ועצם הלסת, ולפיו עמוק כיסי החניכיים הדלקתיים, כפי שנבדק במרפאה ע"י מודד כיסים (פרוב פריודנטלי) וכפי שמודגם בצילומי הרנטגן השונים. כיס חניכיים נורמלי הינו בעומק 0-3 מ"מ, מ5 מ"מ כבר מתחילה אובדן עצם לסת ותאחיזה - פריודונטיטיס

• קל - Slight : עד 2 מ"מ פגיעה בעצם ובתאחיזה
  
• בינוני - Moderate: שלושה עד ארבעה מ"מ פגיעה בעצם ובתאחיזה
• חמור - Severe : יותר מחמישה מ"מ פגיעה בעצם ובתאחיזה
  

עצות נוספות

• אין אף בן אדם שמצליח לצחצח מושלם ובכל פינה את כל זוויות השיניים הוחניכיים. ברגע שהחיידקים יצליחו להידבק לאיזור מסויים - ולא יסולקו - תיווצר אבנית שתגדל יותר ויותר .
  
• בהחלט יש השפעה מגורמים נוספים:
  
• נשימה בפה פתוח / שינה בפה פתוח - תגרום ליובש פה ויותר חיידקים
  
• גנטיקה - יש משפחות בהן יש חניכיים חלשות יותר וחשופות יותר לזיהומים. אם אתה יודע שלבני משפחתך יש בעיות חניכיים כרוניות, ייתכן וגם לך יש - גש בהקדם לבדיקה. ואם גם לך יש - כדאי שבילדים תתחילו כבר מגיל מוקדם לטפל טיפולי מניעה ע"י הרופא האישי או השיננית.
  
• הרכב הרוק - לאנשים שיש יותר סידן ברוק + הרגלי צחצוח גרועים - תהיה יותר אבנית
  
• יש קשר למצב כללי של הגוף - אנשים שחולים במחלות כלליות כרוניות (למשל בעייה במערכת החיסון, למשל סוכרת לא מאוזנת וכולי) - יהיו יותר זיהומים וביניהם גם נטייה לדלקות חניכיים.
  
• ככל שתשקיעו יותר בהיגיינה אוראלית טובה ונכונה בבית, כך יהיה מצבכם טוב יותר - צחצוח נכון + חוט דנטלי + מברשות בין שיניות + שטיפת פה אנטי חיידקית + מתז מים ביתי לשיניים וכולי. למלחמה יוצאים עם מקסימום כלי נשק ומקסימום התמדה וסבלנות!
• כדאי להתחיל בטיפולים סדירים במרפאת השיניים על ידי הרופא האישי והשיננית ולקבוע את הקצב בהתאם למצב. בכל מפגש לעשות חזרה וריענון על טיפולים שכדאי לעשות בבית, כמו חוט דנטלי, צחצוח נכון, שטיפת פה ועוד.
  

 אז איך כדאי לצחצח את השיניים ומה עוד כדאי לעשות?

** כל הזכויות שמורות למחבר המאמר ולהר"ש, אין להעתיק מהאתר מידע, תוכן או תמונות ללא רשות מפורשת ובכתב מההסתדרות לרפואת שיניים