ייתכן שלא הייתה ברירה? למשל אולי היה חור מאוד עמוק והרופאה ניסתה להציל את השן מטיפול שורש, אך לא היה אפשרי?
בכל מקרה, לא משנה באיזו מסגרת טופלת, קופ"ח או מרפאה פרטית - לרופא אסור לבצע טיפול כלשהו ללא אישור המטופל, לאחר הסבר על המצב, על האבחנה, על דרכי הטיפול המוצעות ועל אלטרנטיבות אם יש, וכולי. זה נקרא "הסכמה מדעת" וזהו אחד הסעיפים בחוק זכויות החולה. אם לדעתך בוצע דבר כזה בהחלט יש מקום לתלונה, גם בהנהלת קופ"ח המדוברת / המרפאה המדוברת, וגם במשרד הבריאות באגף לבריאות השן 

לגבי ההחלטה המקצועית - ומדוע לא בוצע קיבוע כלשהו, וכך גם לגבי זכאותך להחזר או לטיפול חוזר - עליך לפנות למרפאה בקופ"ח בה טופלת ולקבל תשובות 

יש טיפולי שורש סטנדרטיים שאין בעייה לבצע. במקרים מסבוכים יותר, כמו דלקת חוזרת לאחר טש לקוי, או אנטומיה חריגה, הסתיידויות, שיניים טוחנות וכולי - על הרופא האישי לשקול הפנייה למומחה לטיפולי שורש, שעבודתו כוללת מקרים אלו 

בהנחה שמצב הבריאות הכללית טוב ואין מחלות ברקע, אם יש מחלת חניכיים כרונית בהחלט ייתכן קשר לדימום. לגבי חריקת שיניים - היא אינה גורמת לדימום או למחלת חניכיים, אך יכולה להחריף את המצב הקיים בחניכיים. יתכנו עוד סיבות, למשל דחיסת מזון, כתרים לקויים וסתימות לקויות, למשל. בכל מקרה מומלץ להגיע לרופא השיניים האישי ולבצע בדיקה יסודית

הגיוני וסביר כאב / נפיחות במצב כזה, אך אם מחמיר - עליך לפנות בחזרה למרפאה ולהתייעצות, למשל אם לקחת אנטיביוטיקה או להגיע למרפאה לטיפול כלשהו 

אני מניח שמדובר בכתר שמבוצע עם חריטה דיגיטלית. הטכניקה קיימת מעל 10 שנים, אולי יותר, ובוודאי שהמוצר משובח מאוד. האם טוב יותר או פחות מכתר ממתכת ועליה חרסינה? דיעות חלוקות. סביר להניח שזהו כתר מחרסינה מלאה או מזירקוניה, והחומר מאוד טוב לחניכיים, ובשיטות הדיגיטליות גם מאוד מדוייק. בכל הכנה של כתר יש עוד גורמים שמשפיעים, כמו איכות ההשחזה ודיוק, סילוק עששת,חניכיים בריאות, סוג הדבק ועוד.

בכל מקרה גם אם מבוצע מתכת - לבקש ולשלם על מתכת איכותית ולא על מתכת זולה.  

ברשימה באתר שלנו מופיעים אך ורק רופאי שיניים שהם חברי ההסתדרות לרפואת שיניים 

מבחינת החוק כל רופא יכול לבצע. מבחינת המיומנות במקביל המורכבות של מקרה מסויים, כאן כבר כל רופא בפני עצמו צריך להחליט אם הוא מבצע או מפנה למומחה. בנושא זה, אם פונים למומחה - מומחה לכירורגיה פה ולסת או מומחה לחניכיים

אולי בגלל רפלקס בחילה כשנוגעים לך בלושן, למשל. אולי בגלל עודף נוזלים שלא מצליחים לשאוב תוך כדי הטיפול. יש המון סיבות, ולכל אחד המקרה האישי שלו. כדאי לבדוק עם הרופא האישי ולסמן את הבעייה האישית, כדי שיוכל לטפל בך בהתאם 

ראשית אל תפוצץ. והשאלה היא מה מקורה ה"גולה" - זיהום בחניכיים נטו, או למשל תוצאה של שן רקובה מאוד, או למשל זיהום סביב שורש שעבר טיפול שורש אך נוצר זיהום חוזר, וכולי. בכל מקרה אינך רופא, ולא מומלץ שתבצע זאת, אלא הרופא האישי שבדק ואיבחן אותך צריך להמליץ על המשך טיפול. במידת הצורך - הוא יכול לבצע ניקוז בצורה סטרילית ומבוקרת.  

שאלה שמועלית לכאן לא מתפרסמת אוטומטית,  אלא לאחר עיון של מנהל הפורום והחלטה אם זו שאלה אמיתית או יוזר פיקטיבי, פרסומת, השמצה, וכולי.

סבלנות

הרופא האישי צריך להחליט אם עצב השן במצב של נמק ויש חשש לזיהום, או שהוא תקין ואפשר להכתיר את השן בחזרה ללא טיפול שורש 

לגבי הסבר למטופל - אמנם הרופא לא יכול "ללמד רפואה" אך בוודאי שהרופא צריך להסביר את אבחנותיו והמלצותיו (גם על פי חוק וגם מעצם היותנו בני אדם שצריכים הסבר מינימלי על בעיות רפואיות) . בין אם זה קופ"ח ובין אם זה פרטי - עברו מזמן הימים בהם המטופל היה מקבל אוטומטית את הוראות הרופא, פותח פה, מקבל זריקה וטיפול, יוצא לשלם וזהו. יתרה מזאת, בפירוש כל טיפול רפואי יבוצע (ובמיוחד טיפולים כירורגיים) רק לאחר מתן "הסכמה מדעת", דהיינו המטופל מסכים לטיפול לאחר שהינו מבין את מטרת הטיפול והאבחנה, יתרונות חסרונות וסכנות אם יש. 

לגבי כאבים - לא כל חור כואב, גם אני עד היום מופתע לעיתים (לאחר 20 שניות ניסיון...) שאנשים לעיתים מגיעים עם חורים גדולים ולא מרגישים שום כאב... קורה. זה לא אומר שהכל בסדר, ונחדד- גם אם לא כואב כלום, כדאי להגיע לפחות פעמיים בשנה לניקוי ובדיקה של השיננית, ופעם בשנה לבדיקת הרופא.

לגבי סתימות - כמו כל דבר, הן לא שורדות לנצח, ואם יש שבר בסתימה או סדק - חיידקים יחדרו דרכו פנימה לשן ויתחילו נזק חדש. כמו כן החיידקים יכולים לחדור לשן מאיזורים אחרים, גם אם הסתימה תקינה לחלוטין.

לגבי כתרים טרומיים שבוצעו בילדות - אלו כתרים לא מדוייקים, ממתכת פשוטה, אינם אנטומיים ואינם מדוייקים. הם נעשים בגלל שאין ברירה אחרת בילדות. כדאי להחליף אותן מגיל 18 ולא להמתין לצרות.

איני יכול לאבחן במקצועיות דרך האינטרנט, אך נשמע שציפוי חרסינה כנראה אינו הפתרון בשבילך, בהיותו דק יחסית ולא תמיד אוטם. סביר להניח שכתר איכותי שבשכבה הפנימית שלו הטכנאי יניח חומר אוטם צבע - ישיג את המטרה.

בהחלט עששת היא בקטגוריה של מחלה מדבקת , כיוון שמקורה בחיידקים שהגיעו מהאוויר ונדבקו לחריצים בשיניים, סדקים, נקודת החיבור בין החניכיים והשיניים. נשיקות בהחלט עלולות לגרום להעברת חיידקים אלו מאדם לאדם.

יתכן (וזה רק ניחוש דרך האינטרנט...) שמדובר בתופעה שנקראת "רגישות צוואר השן" או "רגישות דנטינלית" שנובעת מחישפה (אפילו זעירה) של הדנטין בצוואר השן, תופעה זו גורמת לרגישות בקרב 25% והיא לעיתיםנובעת בגלל צחצוח אגרסיבי, דלקות חניכיים ועוד. אפשר לקרוא את הרשום במאמר הנ"ל ולנהוג לפי העצות, אבל אם אין שיפור במצב - כדאי לבצע בדיקה חוזרת, או במרפאה בה אובחנת או במרפאה אחרת - אך איני יכול להמליץ על מרפאות בפורום.

אי אפשר לאבחן בעיה רפואית אישית דרך האינטרנט. הכל תלוי באבחנה שהרופא החליט לאחר בדיקותיו, מן הסתם. למשל, אם מדובר בצחצוח אגרסיבי מדי, אזי לעבור למברשת רכה ועדינה, לקבל הדרכה בצחצוח והתאמת משחת שיניים למצב, ואפשר גם לנסות לעשות שטיפות פה מספר פעמים ביום עם תה קמומיל, או כוס מים חמים עם  כפית מלח, וכולי. אם מדובר ברגישות בגלל דלקת חניכיים ויש אבנית וחיידקים - מן הסתם לבצע טיפול להסרת האבנית ולהמשיך בהתאם בבית. 

עוד עצות ורעיונות לתרופות סבתא

איני יכול לאבחן את מצבך בפורום אינטרנטי, בוודאי שאיני יכול להיות מקצועי כמו הרופא האישי שבדק אותך. בהחלט ייתכן ומדובר בצחצוח אגרסיבי מדי, כדאי לקרוא על הנ"ל ועל שיניים רגישות

אם אין שיפור במצב - יש לגשת לבדיקה חוזרת עם הרופא האישי 

"עד כמה חמור הנזק?" ?

איך אני יכול לדעת כרופא? דרך האינטרנט? וללא כל בדיקה וצילום?  מה שכן אפשר לדעת, אם השן כבר לדבריך היתה רקובה, וכעת גם נשברה, ובמקביל יש כאבים חזקים - מן הסתם הנזק הינו חמור מאוד. כדי לאבחן ולטפל בהתאם למצב בהקדם, עליך לקבוע פגישה דחופה עם הרופא האישי שלך

ראשית צר לי לשמוע. שנית, הרופא הזה לדעתי אינו חבר בהר"ש. שלישית, הר"ש אינה גוף שיפוטי ואינה דנה בתביעות על רשלנות רפואית - זאת ביכולתך לבצע בהליך משפטי בעזרת עו"ד שמתמחה בנושא וחוות דעת רפואית שתומכת בדעתך שהייתה כאן רשלנות. במקביל את יכולה להגיש תלונה מפורטת לאגף לבריאות השן במשרד הבריאות. 

מכיוון שאיני מכיר את פרטי המקרה אתייחס מן הסתם רק למה שאני יכול לענות עליו: חוק זכויות החולה בפירוש מגדיר את זכותו של אדם לקבל לידיו את העתק כל הרשומה הרפואית כולל צילומים ובדיקות שנעשו, מה גם שהרשומה הרפואית צריכה להיות מנוהלת בצורה נכונה ועם פרטים על טיפולים שבוצעו, המלצות, הסברים וכולי. הרופא חייב לשמור במרפאה את כל הנ"ל במקביל. כמו כן בחוק מוגדר בפירוש שאין להעביר לגורם אחר מידע רפואי כלשהו על מטופל ללא הסכמתו המפורשת ואישורו. 

לעיתים קל להוריד כתר ע"י מכשיר מיוחד שנקרא "מוריד כתרים" / "מסיר כתרים", ולעיתים אין ברירה אלא לחתוך בזהירות את הכתר ולהוריד חלק אחרי חלק מהשן. בהחלט ייתכן שהמתכת בכתר הינה חלק מהוגרימים לדלקות חניכיים ובמיוחד אם היא לא מדוייקת ו/או מחלידה. בהחלט ייתכן שמתחת לכתר לאחר הסרתו יתגלו בעיות כמו עששת או שבר, חלקן קל לתקן וחלקן לא. אי אפשר לדעת מראש. אם לאחר הסרת הכתר מתברר שהחלק שנותר לא נותן בסיס יציב ואמין לכתר העתידי - יתכן צורך בהארכת כותרת. לגבי מצבך האישי -רק הרופא האישי יוכל לענות על כך, וגם הוא יוכל לענות תשובות סופיות רק לאחר הסרת הכתר.

יש סיבות רבות שמשפיעות על מצב בלוטות הרוק בפה ועל כמות הרוק ואיכותו. לעיתים זו הסתיידות של בלוטת רוק או של צינוריות הרוק. לעיתים זו תופעת לוואי של תרופות מסויימות שנוטלים, ובמיוחד אם נוטלים יותר מ3 סוגי תרופות שונות ביום . יש גם מחלות שעלולות להשפיע על מצב הרוק בפה, כגון סוכרת, תסמונת שיוגרן, זאבת (לופוס) ועוד. על כן מומלץ לבצע בדיקה עם רופא שיניים שהוא מומחה לרפואת הפה, שבין היתר עוסקים במחלות של הפה שאינן ישירות בגלל בעיות דנטליות, ובמידת הצורך להתייעץ גם עם מומחה לכירורגיה פה ולסת

איני יודע מה מתרחש מאחורי המילה "לנטוש", ואענה באופן כללי בלבד, מבלי לכוון אליך ספציפית חלילה.

ברמה האישית והמקצועית, אני למשל לא מוכן לטפל במישהו שמתנהל בחוצפה ובגסות כלפיי או כלפי מישהו מצוות הרופאים / הסייעות במרפאתי. אני גם לא מוכן לטפל במישהו שלדעתי משקר ו/או מבריז כרוני מפגישות ו/או אינו עומד בסיכומים לגבי תשלומים וכולי. זו גם זכותי לסרב לטפל במישהו שלא מוכן לקבל את עצותינו המקצועיות ו/או דורש מאיתנו לבצע טיפולים אחרים או חומרים אחרים מאלו שלדעתנו יתנו פתרון טוב למצבו. עוד דוגמא, לשמחתי די חריגה, אם מישהו מתנהל בצורה שהיא מהווה הטרדה מינית. וכמובן יש עוד מצבים בחיים השוטפים שלנו כרופאים, במרפאות פרטיות או ציבוריות

אזי יכולות להיות המון סיבות כאלו.

אפשר לקרוא מאמר מעניין שמופיע ברשת : הפסקת טיפול שיניים ביוזמת הרופא (2009)

נכתב ע"י ד"ר נבות גבעול, עו"ד ענת סטרשנוב- וקסלר, והתפרסם בכתב העת "רפואת הפה והשיניים" עיתון ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, כרך כ"ו, גיליון מס' 2, אייר תשס"ט, אפריל 2009.

המקור הוא חיידקים שנדבקו לשיניים ולא הוסרו בצחצוח, ואין דרך ממשית למנוע אותן שאני מכיר, מלבד ביקורים סדירים אצל השיננית ושיפםור משמעותי בהיגיינה האוראלית בבית

מכיוון שהחוק השתנה ויש בו עשרות סעיפים שונים שהתווספו לגבי מימון טיפולי שיניים לקבוצות שונות ע"י סל התרופות, עליך לשאול בקופת החולים שלך שאלה זו, או לפנות לאגף לבריאות השן במשרד הבריאות עם שאלה זו

שאלת מיליון הדולר. יש רופאים שממליצים על מברשת ידנית רכה ועדינה כדי למנוע שחיקה של השיניים או החניכיים בצחצוח אגרסיבי מדי. יש רופאים שממליצים על מברשת חשמלית במיוחד כשיש בעיות בצחצוח או מטופל שממש לא מצליח (או לא ממש מנסה) לצחצח ביעילות עם מברשת ידנית. אין בין הרופאים הסכמה חד משמעית לגבי מה עדיף. 

עצה כללית - אם בוחרים במרשת שיניים חשמלית, אזי עדיף כזו שיש בה חיישן לחץ, שמפסיק את הפעולה אם לוחצים חזק מדי, וגם לבחור ראש מברשת רך ועדין. ובכל מקרה כדאי לבקש מהרופא האישי או מהשיננית הדרכה כיצד לבצע צחצוח כך או כך

הכלים אצל השיננית מותאמי במיוחד לניקוי השן והסרת האבנית, והשיננית עצמה היא לאחר כשנתיים של לימודים ותירגולים מאוד יסודיים ומקצועיים. אישית אני לא ממליץ לבצע בטיפול השיננית בסיומו פוליש עם מברשת חשמלית ומשחה להסרת כתמים (ורודה או אפורה, בדר"כ) כיוון שטיפול זה כן בעייתי מבחינת שחיקת השיניים.

לעומת זאת, השימוש היומיומי בבית בצורה לקוייה במברשת שאולי היא גם נוקשה מדי, ומשחת שיניים שסוגים מסויימים מהן גם הן אגרסיבי מדי, בהחלט יכול להביא לשחיקה בגין צחצוח אגרסיבי (באנגלית המושג נקרא abrasion). כמו מים שזורמים בנתיב מסויים ובמשך השנים גורמות להיווצרות ואדי.

יש סוגים שונים בדבקים, גם בדבקים זמניים. אם הדבק הזמני לא התמוסס ולא התפורר, וההתאמה היא טובה וחזקה, הרי שלא צפוייה בעיה באיזור. אך בהחלט הרופא צריך להחליט מתי להחליף את הנ"ל לדבק קבוע, שכן אם יש התפוררות של הדבק הזמני תתכן לכידת מזון וחיידקים בפער שנוצר בין הכתר לבין השן במתחתיו, מה שעלול לגרום לעששת ולדלקות חניכיים, למשל 

ציפווי שיניים - ישנם מספר סוגים ושיטות, בהתאם למצב. בעיקרון או קומפוזיט (שמכונה גם הסתימה הלבנה) או חרסינה (וגם כאן יש מספר סוגים). חשוב לשמור ככל האפשר על חומר השן המקורי ולבצע נגיעות קלות בלבד לחספוס השן ולאפשר בניית חרסינה דקה והדבקה. לגבי מצבך - איני יודע דרך האינטרנט מה הייתי ממליץ אישית, מן הסתם.

לגבי חריקת שיניים - במאמר שהצמדתי יש הסבר על חריקות שיניים, נזקים אפשריים, ושיטות טיפול שונות. כדאי בכל שיקום שמבוצע אצלך לאחר הביצוע גם לקחת מידות לסד להפחתת נזקי חריקת השיניים, ולשקול טיפול באחת השיטות המומלצות להפחתת החריקות עצמן 

לעיתים קל להוריד כתר ע"י מכשיר שנקרא "מסיר כתרים" ואיתו מושכים את הכתר החוצה. אם ההדבקה חזקה מאוד או שיש חשש לשלמות השן מתחת לכתר, אפשר גם לחתוך את הכתר בזהירות ולהוריד חלק אחרי חלק. 

לאחר הסרת הכתר רואים גם בעין מה שקורה בשן. אם יש ריקבון מתחת לכתר יש לבצע סילוק הריקבון והשלמת החלקים החסרים, או ע"י תוספת למבנה הקיים, או ע"י החלפת המבנה למבנה חדש (תלוי מאוד בסוג המבנה ובמצב השן), ורק לאחר מכן אפשרי לבצע כתר חדש 

בהחלט יתכן שיתגלו בעיות מתחת לכתר באיזור שהכתר מכסה את השן ולא נראה ברנטגן

הארכת כותרת מבצעים כאשר הכותרת הקלינית (החלק של השן שרואים בתוך הפה) אינה מספיק ארוכה ויציבה כדי לתמוך בכתר עליה. לעיתים מראש קל לנו לראות שהכותרת הקלינית תהיה קצרה ולא מספיקה, למשל כאשר הבקיעה של השן הגיעה למצב נמוך מראש. לעיתים רק לאחר סילוק העששת וההשחזה לכתר זמני מסתבר שהנ"ל לא יהיה מספיק לתמיכה עבור הכתר העתידי.

קולגה יקרה, אם הינך חברת הר"ש, את מוזמנת לפרסם עצמך באתר האינטרנט בחינם, או לחפש הצעות עבדוה באתר. במקביל כדאי גם לבדוק בפייסבוק באתרים שקשורים לרפואת שיניים לפרסם שם. 

אם יש איזור מזוהם שגרם לאבצס, והאנטיביוטיקה לא עוזרת, יש צורך לעיתים בביצוע הניקוז - שדווקא הוא פעולה די פשוטה. כמו כן כמובן יש לטפל בגורם לזיהום עצמו בהתאם לאיבחון, ולא רק לנקז או לתת אנטיבוטיקה 

מבחינת החוק זכותך המלאה לבקש העתק של הרשומה הרפואית וצילומי הרנטגן שביצעו לך במרפאה כלשהי, בכל תחומי הרפואה.  

יתכן ויש סדק בסתימה ופיגמנטים של צבע נקלטו שם, יתכן ויש בעייה אחרת - אני לא יכול לאבחן לך את מצבך האישי דרך האינטרנט ומהו הצבע שאותו את מתארת. יש לבצע בדיקה עם הרופא האישי 

מבחינת החוק כל רופא שיניים בעל רישיון יכול לבצע שתלים 

סיפור לא נעים, אבל בהחלט אפשרי. אני מניח שכל האיבחון ההתחלתי ואפשרויות הטיפול  הוסברו לך והיו ידועות, מכאן והלאה - צריך לקבל החלטה איך ממשיכים לטפל - סביר להניח ע"י שתל וכתר

יכול להיות שאוכל נתקע לך בין השיניים באיזור, יכול להיות שהכתר לא מותאם בכל צדדיו, יכול להיות שהכל תקין ואינך מנקה ביעילות באיזור וכולי. התשובות המדוייקות והמתאימות ביותר יכולות להינתן רק עם הרופא האישי לאחר בדיקה עדכנית 

תחושה של שיניים ניידות (בומיוחד כאשר ברקע כבר אובחנו בעיות חניכיים שבגללן עברת הצקעה) בהחלט אינה סימן מבשר טוב, ויש צורך בבדיקה מקיפה ועדכנית עם הרופא האישי שלך, שיחליט גם אם לפנות לייעוץ  ממומחה למחלות חניכיים (פריודונט)

בהחלט ייתכן שיש דלקת סביב השתל ועדיין שנראית ברנטגן, הרי הצילום הרנטגני נועד להוסיף מידע לאבחנה. את הכתר בלי קשר אפשר גם להוריד ע"י קדיחה בו או ניסורו. מהי תוכנית הטיפול המתאימה למצבך כמובן שאיני יודע דרך האינטרנט, ויש צורך בהחלטה עם הרופא האישי 

האבנית למעשה היא כינוי (בעיניי לא מוצלח) לשכבת החיידקים שנדבקים לצוואר השן במפגש עם החניכיים ואינם מסולקים (בגלל הברשה לא נכונה ו/או הזנחה ו/או הימנעות מטיפולים סדירים תקופתיים אצל השיננית / הרופא האישי). החיידקים נדבקים ומתרבים, וכן עוברים הסתיידות והתקשות, ומכאן השם. הם יגרמו לדלקות חניכיים ובהמשך להחמרה והתפשטות הדלקת אל הרקמות סביב השן, ויחלישו את יציבותה, ובמקביל גם חודרים אל זרם הדם ועלולים לגרום למחלות אחרות.

מידע על כך אפשר לקרוא כאן: דלקות חניכיים, מחלות חניכיים - ממה הן נגרמות, ואיך כדאי לטפל בהן

זה ממש לא אותה אבנית, שכן האבנית בחלל הפה מקורה בחיידקים שנדבקו לצוואר השן ולחניכיים ולא סולקו (ע"י מברשת שיניים, ע"י חוט דנטלי וכמובן ע"י הרופא האישי או השיננית). בתוך שכבת החיידקים הזו שוקע סידן שמקורו בעיקר מהרוק, וכך האבנית מתקשה יותר ויותר. אך כפי שאמרתי, המילה הזו מטעה, וזה לא תמים כמו אבנית במי השתייה או בדוד / קומקום וכולי, אלא איזור מזוהם שהולך וגדל בשל התרבות החיידקים 

בכל תהליך של קדיחה בשן הרופא מבצע את אותה פעולה בדיוק - לקדוח רק את העומק הדרוש לסילוק הסתימה ולסילוק החיידקים / עששת. באיזורים עמוקים במיוחד משתמשים במכשירים מיוחדים עדינים, שאינם קודחים אלא רק מנקים. אבל אי אפשר לדייק על אלפית המילימטר, וקיים חשש קטן בכל זאת. אגב לא בטוח שזה יעזור, אם יש קירבה גדולה מאוד לעצב השן גם סתימה מסוג אחר לא תמיד פותרת את הבעייה 

חודשיים הם זמן ארוך מדי וכדאי להיבדק עם הרופא האישי, ולראות האם זהו תהליך זיהומי והאם צריך לטפל בו  

על דלקות חניכיים - הגורמים, המצבים השונים ודרכים לטיפול תוכלי לקרוא כאן. דלקת חניכיים קלאסית - חניכיים אדומות, נפוחות, לעיתים מדממות בעת הצחצוח / מגע / אכילה, לעיתים יש כאבים, לעיתים יש גם ריח רע מהפה. כיסים בחניכיים אינך יכולה לראות בעין, יש מכישר דק ומיוחד שבודק את עומק הכיסים. בגלובלי - 5 ממ עומק כיס או יותר מעיד על תהליך דלקתי שקורה גם בעצם הלסת סביב השורש.

הגורמים העקריים הם חיידקים שנדבקים לצוואר השן במפגש עם החניכיים ואינם מסולקים (בגלל הברשה לא נכונה ו/או הזנחה ו/או הימנעות מטיפולים סדירים תקופתיים אצל השיננית / הרופא האישי). החיידקים נדבקים ומתרבים, וכן עוברים הסתיידות והתקשות - ולכן מכונים "אבנית". כמו כן גורמים נוספים שמחמירים המצב הם גנטיקה, עישון, יובש פה, מחלות רקע שונות, גיל, סתימות/כתרים לקויים וכולי.

בגלובלי כמות הקרינה במכישירי רנטגן מודרניים הינה מועטה מאוד, ובוודאי בעולם שבו אנו מוקפים בהרבה יותר קרינה (למשל ממכשירים סלולריים, גלישה באינטרנט בwifi, מטענים שונים, טלוויזיות, טיסה, אור השמש וכולי) ומצד שני צילומים דנטליים מבוצעים רק בעת הצורך - הרי שאין ממה לחשוש. מה גם שהגוף מוגן בסינור עופרת. לשם השוואה, תדמייני כמה גדול שדה הקרינה בצילום גב או רגל, למשל, לעומת צילום דנטלי...

מצד שני, ללא צילומים יש בעייה באבחנה נכונה, כל שכן עלול להתבצע טיפול רפואי שגוי או מיותר, והחמור מכל - רשלנות רפואית שתסתיים בנכות, חלילה.

על כן אני ממליץ לקחת דברים בפרופורציה

צירפתי קישור למספר אתרים שבהם תוכלי לראות השאוות בין צילומים מסוגים שונים לבין קרינה ממקור אחר

עניתי לך בפורום הזה מספר פעמים בסבלנות לגבי שאלותייך על המקרה הזה. נא לקרוא את תשובותי בעיון ולפנות לרופא האישי לתשובות אישיות מפורטות