בדיוק כפי שתיארת - לשאול את הרופא מה הוא יכול להמליץ לך (הרגלים, תזונה, אורח חיים וכולי) בנוסף לבדיקה הקלינית והרנטגנית 

כתר מוברג הוא רק לשיקום לאחר שתלים, ולא יכול להיות על גבי שן טבעית שעברה טיפול שורש. לגבי החיבור של כתר לשתל (מוברג או מודבק) - לכל רופא יש את ההעדפות שלו.

לגבי מבנה (במקרה של שתלים) - זהו החלק שבעזרתו מחברים (בהדבקה או הברגה) את הכתר אל השתל.

אי אפשר לאבחן את מצבך דרך האינטרנט, והרי גם הרופא שטיפל בך לא יודע מה פירושן. כדאי לבצע בדיקה נוספת ולאבחן אם זו רגישות בגלל קירבה לעצב/לחץ על החניכיים או סיבה אחרת, וכמובן לטפל בבליטות שמפריעות לך

נתתי דוגמאות, כמו בדיקת הסגר (שיניים מול שיניים), בדיקת החניכיים, בולנסות לבדוק אם יש בכל זאת חובר התאמה של הכתרים לשיניים ואז בשיניים שלא עברו טיפולי שורש תתכן רגישות כזו, בדיקת החניכיים, בדיקות ניקוש וקור ועוד.

כאמור אלו רק דוגמאות ולא מהוות איבחון של מצבך.  

קודם כל אף רופא לא "סוחט" כסף. רופא הגון ואיכותי יקבע מה לדעתו תקין או לא תקין וינחה לתוכנית הטיפול הטובה לדעתו. המלצות אפשר לקבל מחברים / שכנים / בני משפחה, וכן אפשר לחפש רופאי שיניים מומלצים באפליקציות החברתיות / גוגל - אבל לא לפי פרסומות ממומנות, אלא לפי ציונים אמיתיים שנתנו גולשים אמיתיים. 

לא כדאי לנחש דרך האינטרנט. כדאי להגיע לרופא האישי לבדיקה ולא להתעכב 

אי אפשר לאבחן את מצבך האישי מתיאור באינטרנט. עלייך לבצע בדיקה עם הרופא האישי, קלינית ורנטגנית, ולאבחן במדוייק מה המצב ומהו הטיפול המתאים 

אם לא מתרגלים תוך כמה ימים הרי שניתן ללטש ולהתאים את הכתר בנקודה שלוחצת חזק מדי.  לגבי שיננית - כל המרבה הרי זה משובח 

אין להימנע מאנטיביוטיקה בעקירות כירורגיות, אבל אפשר לתת אנטיביוטיקה מסוג אחר. מי כסף אינם תחליף לאנטיביוטיקה בשום אופן. על כן - כדאי להתייעץ עם הרופא האישי / המנתח 

זריקת ההרדמה לא גורמת לבחילות / הקאות, אבל ייתכן שההירדמות של הלשון אולי מציקה מאוד. אי אפשר בלי הרדמות (למעט טיפולים קלים מאוד), וגם אין סיבה - כדאי למצוא רופא שיעבוד איתך אישית גם על החרדות - לא להתייאש - יש הרבה רופאים כאלו. לגבי גז צחוק - יכול לעשות לעיתים בחילות, יש למצוא את המינון המתאים לכל אדם אישית, וכדאי לפחות שעתיים לפני לא לאכול.

אם הכאב מחמיר ייתכן ויש לחזור על הטיפול\ עליך להתייעץ עם הרופא האישי שטיפל בך

אין המלצה ספציפית לשן ספציפית. יש רופאים שיבחרו באמלגם, ויש רופאים שיבחרו בקומפוזיט 

א. לא מצורף צילום

ב. לא מאבחנים רק לפי צילום רנטגני, יש פרטים רבים שלא רואים ברנטגן אלא רק בבדיקה קלינית, וההחלטה על תוכנית טיפול היא רק לאחר בדיקה משולבת קלינית ורנטגנית 

א. לא מצורף צילום

ב. לא מאבחנים רק לפי צילום רנטגני, יש פרטים רבים שלא רואים ברנטגן אלא רק בבדיקה קלינית, וההחלטה על תוכנית טיפול היא רק לאחר בדיקה משולבת קלינית ורנטגנית 

לא צורפה תמונה או קובץ, ובכל מקרה אין לפענח בדיקות רפואיות אישיות דרך האינטרנט אלא רק דרך קבל הסבר ואיבחון הרופא המבצע 

סביר להניח שההכתמה היא מחיידקים שנקראים כרומטוגניים, ושיפור ההיגיינה האוראלית מאוד תעזור. כדאי לקבל איבחון מרופא שיניים לילדים ולקבל הדרכה כיצד לנקות לילדים בבית, ולקבוע תדירות קבועה של טיפולים עם השיננית 

לא לאכול על התפר, להמשיך שטיפות פה (למשל מים חמים עם מלח), ולהגיע למרפאה כשהרופא חוזר 

לא אתן המלצות לתרופות באינטרנט, אך ממליץ לקרוא את העצות במאמר הבא:

בוודאי, היעדר כאב אינו מצב שכדאי לזלזל, אלא להיפך - להגיע לטיפול כאשר המצב עוד לא חמור.אם יש סתימה שבורה או איזור פגוע בשן, אין הגנה בפני חיידקים וכן האיזור חלש יותר פיזית - ועל כן בהמשך יחמיר (ויסתבך ויתייקר) 

התיאור שלך ממש דומה או זהה לסדק בשורשי שן וחבל שאינך מטפל בו - כמובן עם רופא שיניים. יתכן גם שיש איבחון אחר, אבל בכל מקרה מה שאתה עושה הוא טעות גדולה, גש לררופא האישי שלך לטיפול ואל תמתין - הנזק והזיהום עלולים להחמיר. 

לא מבין את המשפט "איני מוצא רופא אישי לשיניים".

כיצד בוחרים רופא? ההמלצה שלי - לבקש המלצות מאנשים שאתם מכירים וסומכים עליהם - חברים, משפחה, שכנים. שאלו אותם למי הם הולכים וממי הם מרוצים. כמו כן לבדוק במקביל מידע חופשי באינטרנט, של חוות דעת ממטופלים שהיו מרוצים - ולא להתרשם לעומת זאת מכל מיני פרסומות קופצות, מבצעים, הנחות, הבטחות פלאים וכולי.

כדאי גם לבדוק היטב מיהו הרופא שאליו מגיעים - לא להתפתות וללכת למרפאה בה לא מציגים את שם הרופא ואי אפשר לדעת פרטים עליו. תמיד אפשר ורצוי להיכנס לאתר משרד הבריאות ולבדוק מידע לגביו ו/או ברשתות האינטרנט השונות/גוגל וכולי.

לקבוע לאחר מכן פגישה לבדיקה וייעוץ עם הרופא שבחרתם. לשאול, להבין, לקבל תשובות - ולהתרשם מהמקצועיות, סבלנות, הסברים, יחס. לראות אם האופי של הרופא נראה לך כזה שאפשר לסמוך עליו ויש לו סבלנות, והוא מגלה יחס חם ואישי, או שלא.

כדאי ורצוי לשאול מאילו חומרים ובאילו טכנולוגיות הוא נעזר ולבקש גם מידע על אלטרנטיבות לטיפול המוצע (למשל שתל במקום גשר). אפשר ורצוי לבקש תמונות לטיפולים דומים לשלך הרופא ביצע, ואפשר גם לבקש טלפון של מטופל שעבר טיפול דומה ולהתייעץ איתו. חשוב לדעת גם אם יש תורים פנויים או זמן המתנה ארוך בין טיפול לטיפול, אם יש שירותי עזרה ראשונה במידת הצורך (כולל סופ"ש / חגים וכולי)

כמו כן להתרשם ממראה המרפאה - נקייה? מסודרת? הקפדה על נהלים בעת הקורונה? חלוקים נקיים? שירותים נקיים? וכולי.

המידע צריך להיות נגיש למטופל בקלות. גם מצד המרפאה חייבים למסור מידע מדוייק. במנוע החיפוש באתר שלנו יש מידע על רופאים החברים בהסתדרות לרפואת שיניים (לא כל רופא חבר באיגון שלנו), ובאתר משרד הבריאות (https://practitioners.health.gov.il/Practitioners/2) יש מידע נוסף על הרופאים בארץ

בהצלחה 

כל מקרה לגופו, בדיוק כמו בכל ניתוח בכל איבר אחר בגוף. יש מצבים שבהם העצם באיזור העקירה משתקמת מעצמה במשך 2-3 חודשים, ויש מקרים שבהם יש לבצע השתלת עצם, לעיתים אפילו תוך כדי העקירה עצמה. לאיבחון ספציפי של מצבך יש לדון בו עם הרופא האישי שמטפל בך, או עם הרופא המנתח 

רשלנות היא שאלה של בדיקה מעמיקה של רופא מיומן בכך והשוואת המצב לפני ואחרי, ובדיקת כל הרישומים של ההסברים והמצב בטיפול עצמו, התנהלות הרופא והתנהלות המטופל ועוד. לא כל מקרה שטיפול לא מצליח או משנים את תוכנית הטיפול הוא רשלנות. לעיתים בדיוק להיפך - למשל אם הרופא מסביר שהמצב בשן גרוע מסיבה X ו-Y, והאופציה היא לנסות להציל אותה לעומת האופציה השנייה של עקירה. ונעשה ניסיון לטפל ולהציל- אך לא מצליחים. זו למשל דוגמא לטיפול שלא הצליח אך לא היה רשלני, על פניו. יש מקרים לכאן ולכאן, ופורום אינטרנטי אינו המקום לבחון מקרה. 

לעיתים גם כאשר הכל נראה בסדר בחלל הפה ובצילומי הרנטגן יש תופעה של שיניים רגישות, בעיקר על רקע של חשיפת צוואר השן, אולי זה ההסבר. 

צחצוח בלי משחה עדיף מאשר לא לצחצח בכלל, ברור. אבל החומרים שמכילות משחות השיניים מסייעים בניקוי השיניים וסילוק  חיידקים ושאריות מזון, ומחזקים את השן בדרכים שונות (למשל ובעיקר - פלואוריד). על כן איני מבין מדוע לוותר על משחת השיניים ויתרונותיה

אין שום דרך שבה אוכל להעריך את המצב האישי שלך ואת התקדמות הטיפול באינטרנט, עליך לקבל תשובות אלו מהרופא המטפל בלבד. 

לעיתים זו תופעת לוואי של הרדמה מאוד חזקה, והכל חולף. בכל אופן לדעתי יש להגיע לבדיקה במרפאה. בינתיים אפשר לנסות לבצע תרגילים של עיסוי וחימום האיזור, פיזיותרפיה ללסת, דיקור סיני וכולי. 

יש מקרים שבהם נבצע העמסה(הרכבת הכתר על השתל)  רק לאחר 3-4 חודשים בלסת התחתונה, ולאחר 6-7 חודשים בלסת העליונה, ויש מקרים שבהם נעדיף לבצע העמסה מייד לאחר ההשתלה. מאוד תלוי במקרה, במצב הפה ועצם הלסת המושתלת, בצורך לבצע ניתוחים נוספים במקביל (למשל הרמת סינוס והשתלות - בדר"כ מחכים עם ההעמסה) וכמובן תלוי גם בהעדפה של כל רופא ורופא.

הפיסטולה אולי תתנקז ואולי לא (ואז תהיה נפיחות גדולה), אבל הגורם לזיהום נותר - בין אם זה סדק בשן או איזור שלא ניתן לבצע בו חידוש טיפול שורש וניקוי הזיהום - על כן הנזק במקום רק ילך ויחמיר במשך הזמן. אם הרופא קבע שאין איך להציל שן זו מעקירה - כדאי לבצע בהקדם, לפני החמרת המצב, וכן בכדי לשמור על עצם הלסת ככל האפשר שלמה וחזקה לצורך הטיפול העתידי.

כמובן הסבר מדוייק בהתאם למצב האישי יכול רק הרופא האישי לתת 

לפחות 24 שעות 

אם יש זיהום באיזור ואי אפשר לדחות לטרימסטר 2, אזי יש להמשיך. אם אין זיהום (שעלול לגרום חלילה נזק להריון עצמו) והרופא האישי קובע שאפשר לדחות לטרימסטר 2 - עדיף 

 https://www.ida.org.il/?categoryId=95276&itemId=242320

ברוב המוחלט של המקרים - לא. יש מקרה אחד שמוגדר בספרות שמתאים - כאשר חותכת צדדית חסרה, והגשר של 2 שיניים יישב על הניב  . לתשובה מדוייקת בהתאם למצבך האישי כמובן יש לפנות לרופא האישי להסבר

צר לי, כל תשובה כאן תהיה בגדר ניחוש בלבד. אבל כדאי לבדוק  לא רק את החניכיים והשיניים / סתימות וכולי, אלא גם את מפרקי הלסת, ובמיוחד אם אתה חורק שיניים / לועס מסטיק שעות רבות ביום וכולי.

ראשית, אין לדעת ולאבחן מקרים כאלו דרך האינטרנט. למשל האם השחיקה גרמה לנזק רב ולשחיקה כזו שסתימות או ציפויים לא יועילו, יהיה צריך לבצע כתרים (דוגמא קטנה מבין אפשרויות רבות). על כן יש לקבוע תוכנית טיפול יסודית שכוללת גם התייחסות לכל שן ושן, וגם לדאוג שבעתיד לא יהיו נזקים נוספים בשל הברוקסיזם.

שנית, שתי הלסתות סובלות, שהרי השיניים מתחככות זו מול זו בשתי הלסתות. כמו כן גם סובל מפרק הלסת וסובלים שרירי הלעיסה והשרירים המייצבים את הראש.

אפשר לקרוא על ברוקסיזם ועצות בנושא כאן

ברוקסיזם - חריקת שיניים, קליקים מהלסתות וכאבי פנים ולסתות - סיבות ופתרונות 

אנטיבוטיקה לא תבריא שן זו, מקסימום תעזור באופן זמני אם תהיה התפרצות של זיהום חיידקי באיזור.

הפיסטולה אולי תתנקז ואולי לא (ואז תהיה נפיחות גדולה), אבל הגורם לזיהום נותר - בין אם זה סדק בשן או איזור שלא ניתן לבצע בו חידוש טיפול שורש וניקוי הזיהום - על כן הנזק במקום רק ילך ויחמיר במשך הזמן. אם הרופא קבע שאין איך להציל שן זו מעקירה - כדאי לבצע בהקדם, לפני החמרת המצב, וכן בכדי לשמור על עצם הלסת ככל האפשר שלמה וחזקה לצורך הטיפול העתידי.

כמובן הסבר מדוייק בהתאם למצב האישי יכול רק הרופא האישי לתת

כל פתרון צריך לבוא בהתאם למצב - האם צריך לעקור רק שן אחת? האם יש צורך בטיפול בשיניים אחרות? האם יבוצע שתל בעתיד? וכולי.

כדאי לבקש הסבר מהרופא האישי גם על תוכנית הטיפול המוצעת, ומה יהיה באופן זמני עד לשיקום הקבוע 

צר לי, אין כל דרך לדעת מהו המקור לכאביך ללא בדיקות קליניות ורנטגניות באיזור, כדאי ליצור קשר בהקדם עם הרופא האישי לבדיקה עדכנית וטיפול בהתאם   

מה שהרופא הסביר הוא שיש לך דלקת בחניכיים באיזור זה, כך שיש חשיבות עליונה לטפל קודם בדלקת ואז רק לקבוע מהו הטיפול המתאים עבורך, ובהיעדר טיפול בדלקת החניכיים המצב רק יחמיר 

דלקות חניכיים, מחלות חניכיים - ממה הן נגרמות, ואיך כדאי לטפל בהן 

אף רופא לא יכול לאבחן ולייעץ דרך האינטרנט למצב ספציפי. כדאי לעדכן את הרופא האישי שלך שהמצב מחמיר, ואולי כדאי לקבל הפנייה למומחה לחניכיים (פריודונט)

אני חושב שבמצב כזה כדאי להתייעץ עם מומחה לחניכיים - פריודונט. קבלי הפנייה מהרופא האישי שלך, או דרך אתר האינטרנט שלנו / גוגל וכולי 

יש סוגי אנטיבוטיקה נוספים ואינני נותן המלצות באינטרנט , זהו תפקידו של הרופא האישי / רופא המשפחה .

אגב, לא בטוח שמדובר באלרגיות, וכדאי לבצע בדיקה מקצועית עם אלרגולוג דרך רופא המשפחה. לא כל אי נעימות הינה אלרגיה. 

עלייך לעדכן את הרופא המשקם, דהיינו הרופא שהכין את הכתר,  ולהיבדק אצלו, לבצע תיקונים/ליטושים/החלפה/המלצה בהתאם למצב.

איני יודע מדוע בשל "גיל מבוגר" צריך דווקא הרדמה כללית, ממש לא הבנתי. מה גם שלאנשים מבוגרים מאוד מומלץ כמה שפחות לבצע הרדמות כלליות. 

ברוב המקרים שיניים שהגיעו לצורךבטיפול שורש עברו נזק רב, למשל מעששת או שבר, ולכן ברוב המקרים יהיה צורך גם במבנה וכתר. אך זו הערכה אישית של הרופא האישי בהתאם לכל מצב. לגבי העתיד - אני מניח שאתה שואל מה יקרה אם שן ליד תיעקר - אולי יהיה אפשרי לעשות שתל? אולי לא תהיה ברירה אלא להקריב את הכתר הזה וליצור גשר? אין איש יכול לדעת לגבי המצב האישי ובוודאי לנחש מה יקרה בעתיד, רק הרופא האישי יוכל לענות לכך ובהתאם למצב

הבנתי. אם יש כתרים בפה הרי שיישור השיניים יתבצע ביחד איתם, אין להסיר את הכתרים בדרך כלל. אם צורת הכתר / גודל וכולי מפריעים ליישור, אפשר לבצע התאמות או להכין כתר חדש בהתאם למצב המתקבל 

לכל חברה שמייצרת שתלים יש שורה של מוצרים לשיקום על גבי השתלים, ולכן אם אפשרי - עדיף מאותה החברה או לפחות מחברות שיש להן מוצרי שיקום זהים בקוטר / רוחב / צורה וכולי 

בעיקרון אפשר גם להתייעץ עם רופא מומחה לרפואת שיניים לילדים, וכמובן יש צורך בצילום שכולל את כל הלסת ונבטי השיניים (פנורמי). ברמה העקרונית כמובן יש סיבות שונות ולא רק בעייה גנטית, אלא למשל גם הרגלים של מציצת אצבע, דחיקת לשון, צפיפות וכולי.

בקיעת שיניים אצל תינוקות וילדים: מידע ועצות

זו אכן בקיעת די מהירה, ומכונה "בקיעת יתר" . מספר דרכים לעצור או לצמצם את הנזק, ובראש ובראשונה כמובן לתכנן ולבצע את שיקום השן החסרה (למשל שתל, אולי). כמו כן הרופא יכול לבצע קיבוע זמני של השן "הסוררת" אל השיניים הסמוכות, ולהסירו כאשר מגיעים לשיקום השן שנעקרה

אין לדעת מהתיאור הזה. אם רמת השבר היא עמוקה ו/או יש עששת - בוודאי שכדאי לשקם (אם השן בקעה היטב לחלל הפה אין סיבה שלא להציל אותה), ואם אי אפשר לשקם - לעקור. או לפחות לבצע מעקב פעם בכמה חודשים ולהעריך מחדש