יש מספר אירגונים שמציעים טיפולי שיניים בבית הקשיש / סיעודי. חיפוש פשוט בגוגל.

לדוגמא: https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA_-_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94_%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%94

תלי בהחלטת הרופא מבחינה מקצועית, למשל אם יש אדם שאצלו שן ספציפית / איזור מסויים נמצא במעקב כדי לוודא החלמה למשל, אז כן מצלמים בכלמספר חודשים. או אם יש אדם שהינו ברמת סיכון גבוהה לעששת או למחלת חניכיים. אם הכל נראה לרופא תקין ואין איזור ספציפי במעקב-מספיק גם צילומים פעם בשנה. 

בלי קשר לכסף, יש לבדוק מדוע הכתר נשבר - למשל אם הוא היה דק מדי, או אם את חורקת שיניים, למשל.

לגבי אחריות - כמו בכל טיפול או עיסקה, את אמורה לברר זאת מול הרופא האישי.  

בהחלט, יש מגוון נרחב של דבקים קבועים, בדרגות שקיפות שונות, כולל אטימות מוחלטת לאור 

לא. משלוש סיבות. האחת, איני מפרסם שמות של חומרים מסחריים בפורום זה. והשנייה, יש עשרות סוגים שונים.  והשלישית, אין לך שום תועלת כמטופל לדעת את שמות הדבקים השונים.

אם ברצונך לקבל מידע ספציפי מהרופא האישי שמטפל בך לגבי סוג הדבק שהוא ישתמש בו, זו בהחלט זכותך

הארכת הכותרת כנראה לא רלבנטית במצב הזה, אלא המצב הכללי - אם כבר בוצע חידוש טיפול שורש, יש סבירות גבוהה שחידוש נוסף לא ישפר את המצב, ועל כן מומלץ לבצע עם מומחה לטיפולי שורש ומיקרוסקופ, ייתכן שיש תעלות בשן שאינן נראות לעין ויתגלו רק בטיפול עם מיקרוסקופ, למשל.  

אין לדעת דרך האינטרנט.בדר"כ יש לבצע התאמות בכתרים מכיוון שהפה פועל בתנועות לכיווניםשונים, ולעיתים מתברר שיש זווית או תלולית שצריך ללטש. כתר מדוייק הוא כתר שהליטוש בו הוא מינימלי, אך בהחלט גם אם הכל בסדר ייתכן שרק בעוד מספר ימים תתרגל.

כמובן שאם המצב לא משתפר במהרה ויש הפרעה חיביים לחזור לרופא האישי שיבדוקויחליט אם צריל להחליף את הכתר. 

אכן לאחר השתלת מסתם לב תותב יש לקחת טיפול מניעתי אנטיביוטי לפני טיפול שיניים - אך לגבי טיפול שורש ההנחייה היא לקחת רק במידה והמיכשור הרפואי גרם לפגיעה ברקמות מעבר לקצה השורשו/או נעשה שימוש בזריקה מיוחדת (אינטרה ליגמנטרית) או אם יש חשש מזיהום אוראלי. דהיינו לא בהכרח אוטומטית לקחת אנטיביוטיקה אלא לאחר התייעצות והנחייה מהרופא המטפל (הרופא האישי/מומחה לטיפולי שורש/מומחה לרפואת הפה).

גם לגבי נגע קיים - בדר"כ יש הבדל בין מצב שבו מומחה לטיפולי שורש קובע שהמצב תקין ויש איזור סטטי שלא מתפתח בו זיהום, לבין מצב שיש חשש יותר מסביר להתפתחות זיהום ואז בהחלט מצדיק חידוש טיפול שורש או אם אין ברירה - עקירה.

שאלה נחמדה ולא שגרתית, והשבוע אפילו מישהי שאלה אותי במרפאה לגבי זה

והתשובה פשוטה - בדיוק כמו שרופא שמאלי רגיל לעבוד ולכתוב עם יד שמאל, כך הוא רגיל לעבוד במרפאה עם יד שמאל - אך כמובן שאם הוא בונה לעצמו מרפאה - הוא ישתמש בכיסא שמתאים לו ולא בכיסא שמתאים לרופאים "ימניים". ואם הוא עובד במקום שבו הכיסא מתאים רק ל"ימניים", אכן יהיה לו קשה ומסורבל. לא רק לו, אלא גם לסייעת שתעבוד עימו, מבחינת הזוויות שהיא עצמה רגילה לעבוד בהן וצריכה. 

אגב, הסייעת הראשית שלי היא שמאלית... יש מצבים שבהם קשה לה יותר, ויש מצבים שבהם דווקא בגלל שהיא עובדת עם יד שמאל קל לנו הרבה יותר. תלוי באיזו שן מטפלים.

יתכן ואלו שיניים שלא עברו טיפולי שורש, והעצב בתוכן עדיין חי, וכתגובה להליך ההדבקה מופיעה הרגישות. אם הרופאה בדקה ואיבחנה שהכל בסדר, נותר רק לקוות שהרגישות תחלוף במהרה. אם לא או שיש החמרה, יש לחזור אליה בהקדם 

ראשית עצוב לשמוע שהרופא המדהים נפטר. 

שנית, אני ממליץ לפנות אל הרופאים שנותרו במרפאה (אם יש כאלו) ו/או למנהל/ת המרפאה ולבדוק איתם אם יש הסכם עם רופא שימלא את התפקיד / מרפאה אחרת להמשיך את הטיפול עימם. אם אף אחד לא נותר שם, אין ברירה אלא לשאול את יורשיו של הרופא ז"ל לגבי סיכום עם רופא אחר.

ובכל מקרה - אם אין שום  פתרון רפואי - עליכם למצוא רופא אחר שימשיך את הטיפול.

אני חשדן גדול לגבי מכשירים שנועדו לבצע ניסים ונפלאות. למשל במכשיר שתהיה שחיקה של השיניים ו/או החניכיים . אני ממליץ לשאול ספציפית על המכשיר את הרופא האישי או השיננית האישית ולקבל עצות ישירות מהם.

איני מכיר חומר זה בתור זריקת אילחוש ואיני יכול להמליץ או לא להמליץ עליו. אני כן מכיר חומר זה בהקשר של מריחת ג'ל שמכיל אותו וזהו חומר הרדמה בריכוז מאוד נמוך ומקומי, ולא בזריקה. אין בעייה ההמלצות לגבי הרדמה בהיריון  הן לבצע זריקות עם חומר אילחוש רגיל בריכוז רגיל של אדרנלין, למעט אם יש איסור רפואי או המלצה אחרת מסיבה בריאותית / אלרגיה וכולי

ראשית איני יכול להמליץ כי איני מכיר את המקרה, ולא את הבדיקות הקליניות והרנטגניות שבוצעו. שנית, יש לעדכן אותו שלמרות שביצעת את מה שהמליץ עליו אין שום שיפור ואולי גם החמרה, ועל כן מתבקשת בדיקה חוזרת ועידכון ההחלטות. וכמובן שאם אין לרופא פיתרון אפשר גם לבצע בדיקה וחוות דעת שנייה אצל רופא אחר .  

שלום קולגה :-)    העברתי   שאלתך למומחית לטיפולי שורש בכדי להיות בטוח בתשובה. וזו תשובתה:  "נכון, אין חובה מדיקולגלית, אבל כדאי לעשות צילום מסטר או סוף דחיסה לפני הצילום הסופי כדי שלא תהיה רשלנות.לדוגמה איטום שקצר ומגיע עד מחצית השורש מומלץ לראות לפני הצילום הסופי ובכך לתקן אורכים".  ואישית אוסיף דעתי, כדאי להרחיב ולפרט בכל דבר שביצעת ברשומה הרפואית, וגם היא מבצעת מדידות אורך כולל צילומי אורך פעמים רבות בכדי להיות בטוחה בעצמה ובמודד האלקטרוני שלעיתים מזייף קצת, גם אם החוק לא מחייב זאת.

סביר להניח שהרופא יסיר את הכתר שהודבק באופן זמני ורק אז יעקור, אם כי כמובן לא אוכל לנחש ותשובה מדוייקת רק הוא יוכל לתת 

משתנה ממקרה למקרה. אבל אם אני מנחש נכון את כוונת הרופא שלך - מכיוון שהדביק רק בדבק זמני, סביר להניח שהמטרה שלו היא שיהיה קל להוריד את הכתר ללא קדיחה / חיתוך , ואז לעקור. וכרגיל, תשובה אישית מדוייקת תוכל לקבל רק מהרופא האישי שמתכנן את הטיפול 

קראתי 3 פעמים את השאלה שלך ולא הבנתי לגמרי. למה בכלל לבצע טיפול שורש בשן שאין בה חור? אלא אם כן היא עברה חבלה קשה או בעיית חניכיים קשה וכולי. בכל מקרה בטיפול שורש הרופא קודח במרכז השן עד שהוא מגיע לחלק של העצב (מוך) והשורשים, כך שבכל מקרה לאחר טיפול השורש יש לבצע  שיחזור של השן ע"י סתימה / מבנה / מבנה וכתר 

אם ברקע שלך יש בעיות חניכיים (שאולי גם תרמו לתזוזות שיניים) הרי שכדאי להתייעץ עם רופא חניכיים מומחה (פריודונט) לגבי שאלה זו. 

לגבי יישור שיניים רק בלסת אחת - לא תמיד אפשרי, מכיוון שכאשר שיניים משנות את מיקומן במרחב הרי שהסגירה שלך הפה לא תהיה כמו קודם, ועלולה דווקא להיווצר בעיית חדשה של סגר לקוי . אבל כמובן כל מקרה לגופו, ורק הרופא האישי יוכל לענות על כך בהתאם למצב שלך

נשמענורמלי לגמרי, אבל כמובן שתשובה מקצועית ומדוייקת אפשר רק בבדיקת רופא לתת 

הדילמה נכונה ומוצדקת, ובזוויות שונות מאיזורים אלו לא תמיד אנו יודעים מהו העומק האמיתי של חור כזה. אבל החשש גם הוא נכון, ייתכן שהחור כבר מעמיק וקרוב לעצב. היעדר כאב אינו סימן מהימן. אם הזונדה שהוא מכשיר בדיקה דקיק חודר יותר ממ"מ פנימה - בוודאי שיש לטפל. 

על כן במצבים כאלו לעיתים אני מסתפקבמעקב, אבל לעיתים החשדנות שלי עולה ובמיוחד אם בשאר השיניים כבר יש ברקע סתימות רבות (דהיינו שעששת מתפתחת בקלות יותר יחסית) ואז אני נוהג לבצע ניקוי עם מקדח דקיק שאינו מקדח שקודח, אלא מעין כפית עדינה שרק חופרת החוצה ריקבון ושן מפוררת, אבל לא קודח בשן בריאה. זה נקרא מקדח להסרת עששת, ומתחבר ל"מקדחה" שעובדת לאט מאוד ובעדינות, וכך אני יכול  לנקות את הריקבון מבלי לקדוח בשן, ואם מתגלה שזה באמת חור עמוק - עובר למכשירים הקודחים "הרגילים"

עניתי בפשטות ואני מסביר שוב - המכשיר הזה לא קודח. הוא כמו כפית שיכולה רק לגרוף איזור שרקוב. דהיינו אם המכשיר הזה לא יחדור פנימה - האיזור לא רקוב. ואם כן יחדור פנימה, אפילו במעט, בגלל שיש ריקבון "קטן" בוודאי שיש חומרים שמתאימים גם למצב זה . אך שים לב - אם הרופא האישי חושב שכדאי להסתפק במעקב בלבד - נא בצע זאת לפי המלצתו, ולהגיע למעקבים בתדיחרות שהוא מחליט עליה, ולא רק לחכות לכאב שיגיע מתישהו.

יש כמה דברים שכדאי לדעת:

1.  למיטב הבנתי בחוק, רופא שיניים מחוייב לשמור העתק רשומות רפואיות וצילומי רנטגן 7 שנים לאחר טיפול רפואי. לא מעבר. כמובן שיש רופאים שישמרו גם מעבר לכך במידת האפשר (אני למשל) אבל זו לשון החוק. אם המרפאה נמכרה לרופא אחר, יתכן ויש ארכיון שהוא שמר. סביר להניח שלא.

2. טיפול אורתודנטי אמור להסתיים בקיבוע מסוג כלשהו - קבוע או נשלף, ובדר"כ גם קובעים רוטינה לבדיקה תקופתית לאחר סיום הטיפול במשך מספר שנים. אם יש בעיות שמתעוררות, למשל התנתקות קיבוע מודבק או אובדן/שבירה של פלטה נשלפת - כמובן באחריות המטופל להגיע בהקדם לטיפול משלים עדכני. 

3. לגבי איתור רופא - יש במנועי החיפוש השונים אפשרות לבדוק, אני מניח שביצעת. יתכן והוא באמת פרש / בפנסיה / סגר / נפטר / עבר מקום לאחר וכולי. אפשר גם לנסות לפנות למוקד משרד הבריאות באינטרנט / טלפון בבקשה למידע על רופא. 

4. העצה הכי פרקטית וחשובה (בעיניי) - ייתכן ושיניים זזות כעת ממקומן בשל בעיה אחרת, למשל בעיית חניכיים - אמליץ לך על בדיקה עדכנית בהקדם של הרופא האישי / רופא חניכיים / רופא אורתודנט, בכדי שלא לאבד זמן והמצב יחמיר. 

אם מבצעים ניתוח בהרדמה כללית, אפשרי לבצע ניתוחים גדולים יותר או מורכבים יותר מהרגיל בתיאוריה. לגבי קסרלטו - רוב המחקרים הרפואיים ממליצים לא להפסיק בשל החשש מתופעות לוואי חמורות יותר שעלולות להתפתח בגין הפסקת התרופה, אבל בפועל - האם להפסיק/להמשיך קסרלטו - רק באישור של הרופא המטפל, וייתכן שיש לקחת בחשבון מצבים רפואיים שונים. אפשר ורצוי להתייעץ עם הרופא ההמטולוג, וגם עם מומחה לרפואת הפה ו/או מומחה לכירורגיה פה ולסת.

חגשמח

אם הרופא חושב שבמהלך קיצור השן והשחזתה העצב עלול להיפגע, אזי כן. תשובה מדוייקת כמובן יוכל לתת הרופא האישי לאחר בדיקה עדכנית 

איני יכול לנחש את תוכנית הטיפול בפה שלך ואם היא כוללת את הכתר או את החלפתו והתאמתו למצב החדש. אגב, אם זהו כתר שכולו כסוף, ייתכן ומדובר בכתר שמכונה "טרומי"  ובוצע לפני הגיעך לגיל 18, ויש להחליפו בכל מקרה.

תשובה מדוייקת כמובן יוכל לתת הרופא האישי 

מידע רב על צורות מקצועיות של הלבנת שיניים והמלצות גם מה לא לבצע אפשר למצוא כאן: 

הלבנת שיניים: מהן הדרכים והשיטות - שאלות, תשובות ועצות

לגבי מחירים - לא נדון בפורום זה 

לא, בדיוק להיפך - יובשפה עלול לגרום לנזק קשה לשיניים ולחניכיים כיוון שהרוק מגן עליהם מחיידקים (ברמה מסויימת). לגבי יובשפה עצמו - יש סיבות שונות אפשריות, ובמצב שאינו נפתר עם הרופא האישי מומלצת בדיקה של מומחה לרפואת הפה ואולי גם כירורג פה ולסת

ברוב המוחלט של המקרים מומלץ לבצע כתר ולסיים את השיקום בשן שנפגעה בצורה קשה כך שהכתר מגן על השן, ולא להסתפק רק במבנה. תשובה מדוייקת כמובן יוכל לתת הרופא האישי לאחר בדיקה עדכנית 

ברמת העיקרון אנו כל הזמן מחטאים את השיניים במהלך הטיפול. חיידקים מהאוויר וחלל הפה תמיד יישארו ברמה המיקרוסקופית בשן שבה מבוצע טיפול, עד לרגע האיטום עם הסתימה החדשה. 

אם יש בעייה של זיהום חוזר ונשנה בשן מסויימת, ייתכן ובאמצעים הרגילים לא ניתן להשלים את הטיפול - למשל אם יש קושי אנטומי או שלא מאתרים התפצלות או נוכחות של תעלות עצב נוספות. כדאי לשאול את הרופא האישי לגבי הפנייה למומחה לטיפולי שורש והתייעצות מדוע הזיהום חוזר, וכיצד להמשיך את הטיפול

יום מקסים גם לך :-)

שטיפות הפה היו אמורות להתחיל יום לאחר העקירה, ברוב המוחלט של המקרים. מכתשית יבשה - סיכוי קלוש ביותר כעת, אם תשטוף או לא 

רופא טוב ומקצועי לא יגרום לכל נזק לשתלים עצמם בביצוע זהיר ומקצועי של החלפת הכתרים, ואף אדגיש - כתרים לקויים או שכבר אינם מדוייקים - עלולים לגרום לדלקות חניכיים סביב השתלים ולכן ראוי להחליפם.

לגבי סוג הכתר - אישית אני  מאוד אוהב בשנים האחרונות כתרים מזירקוניה מונוליטית מוברגים לשתלים, וכמובן יש רופאים שמעדיפים מתכת וחרסינה - לכל רופא יש בעד ונגד כל שיטה. תשובה מדוייקת כמובן יוכל לתת הרופא האישי לאחר בדיקה עדכנית

אדום, נפוח , מציק - מעיד על דלקת כלשהי. האם זהו זיהום או דלקת מהעצב או בעיית חניכיים? אפשרויות רבות, אי אפשר לנחש באינטרנט. גש לרופא האישי לבדיקה בהקדם.  

כמעט תמיד ניתן לבצע שתלים במקום שיניים שנעקרו, אך כמובן המצב תלוי בריפוי הצעם, כמות העצם, סמיכות לעצבים / כלי דם גדולים וכולי. גם במקרים מסובכים מהרגיל יש פתרונות, ותמיד אפשר להתייעץ עם מומחה לכירורגיה פה ולסת. תשובה מדוייקת כמובן יוכל לתת הרופא האישי לאחר בדיקה עדכנית 

יתכן והרופא מאבחן סדק, או נזק מצטבר ברמה שכבר אי אפשר לשקם, איני יכול לנחש. תשובה מדוייקת כמובן יוכל לתת הרופא האישי לאחר בדיקה עדכנית 

בדר"כ אלו סימנים של דלקת בחניכיים, אך מכיוון שנעשתה עקירה ממש בסמוך - יתכן והמצב תקין והכל יחלוף ככל שהפצע מתרפא. בכל אופן תשובה מדוייקת כמובן יוכל לתת הרופא האישי לאחר בדיקה עדכנית 

בדר"כ בצילום פרי אפקילי ולעיתים גם בפנורמי . במצבים מסויימים גם מבצעים צילום תלת מימדי שנקרא CT

מאוד משתנה מאדם לאדם. יש את המצב השכיח וה"נורמלי", וגם בו מספר התעלות משתנה משן לשן, ויש גם חריגים אנטומיים.

למשליש שיניים שבהן תעלה אחת מתפצלת לשתיים או יותר,ויש מקרים שבהן שתי תעלות מתאחדות לתעלה אחת. יש מצבים שבושרש מסויים מצפים למצוא תעלה אחת ומוצאים שתיים,וכולי וכולי.

במצבים מסויימים ובמיוחד אם הרופא האישי מזהה אנטומיה "בעייתית" או טיפול שורש קודם שבו מתחילה שוב דלקת, מראש כדאי לשקול לפנות למומחה לטיפולי שורש שסיים התמחות של3-4 שנים במיוחדבנושא, ועובד עם מיקרוסקופ ומיכשור אחר מיוחד.

אולי, אין לדעת. אך להזיק זה לא יזיק 

בהחלט ייתכנו דלקות חניכיים שאינן קשורות דווקא לטיפול השורש שבוצע, אך כמובן יש צורך באיבחון מדוייק, במיוחד אם הבעייה לא נפתרה . כמו כן ייתכן שטיפול שורש ייראה תקין אך בפועל לעיתים יש תעלת שורש חבוייה שלא טופלה או שאחת התעלות לא טופלה היטב ונותר זיהום.

על כן במצב כזה כדאי לקבל הפנייה מהרופא האישי למומחה לטיפולי שורש ולמומחה לחניכיים בכדי לקבל חוות דעת נוספת לגבי המצב

לעיתים בצילומי הרנטגן או בבדיקה הקלינית נראה לנו שעומק החור הוא X, ובפועל אנו מגלים שהחור עמוק יותר ולעיתים הרבה יותר.  רנטגן איננו אבחנה בלעדית ואינה מדוייקת בהיותה צילום דו מימדי של איבר תלת מימדי. ובהחלט יתכן במקרה כזה שיהיה צורך בטיפול שנקרא כיפוי מוך, או אפילו להמשיך לטיפול שורש. אני למשל מקפיד לצלם במצבים כאלו גם צילומים מתוך הפה והשן עצמה, כדי להראות למטופל את עומק העששת אחרי הטיפול.

מה קרה במקרה שלך כמובן איני יכול לדעת. אם אתה סומך על הרופאים שלך,אזי תקבל את ההסבר בהבנה ובהשלמה.אם לדעתך זה לא המצב, אתה רשאי לפנות לחוות דעת שנייה ולהחליט לפי כך אם הייתה רשלנות שמצדיקה תביעה או לא. 

לעיתים בגלל שחיקה חומצית ו/או חריקות שיניים ו/או צחצוח אגרסיבי מדי.

תשובה מדוייקת כמובן יכול לתת הרופא האישי בהתאם למצב 

רוב הרופאים אכן יבצעו שתלים בצורה הקלאסית - בפשטות בגלל שיש מראה של העצם ואפשרות למגע בה,מה שעוזר לכוון ולסיים בצורה טובה, כולל ליטוש של זיזי עצם שנותרים לאחר העקירה לפעמים, ובוודאי שאם יש צורךגם בהשתלת עצם נרחבת זו האופציה המועדפת. יחד עם זאת יש חסידים גם לשיטת "הנקב", ובדר"כ ייעשה שימוש בסד כירורגי.

לגבייך אישית כמובן לא אוכל לייעץ בצורה מקצועית. רם אין בעייה מיוחדת עם שן הבינה כמו בעיית ריקבון /חניכיים, והיא פונקציונלית -דהיינו יש שן מולה ואת לועסת על שתיהן, אין הכרח לעקור. אךשוב, תשובה מדוייקת תקבלי רק מהרופא האישי   

בהתאם למצב ולאופי הניתוח, למשל ייתכן חשש שתותבת שמורכבת מוקדם מדי תייצר לחץ על איזור הניתוח / שתלים / השתלת עצם .   תשובה מדוייקת כמובן יכול לתת הרופא האישי בהתאם למצב

ברובהפעמים שן לאחר טיפול שורש משנה צבע ושקיפות, ונראית שונה. מה גם שיש חשש לחוזק ולפרוגנוזה של שרידותה בפה לשנים רבות - על כן סביר להניח שרק כתר יפתור את הבעיה 

המלצה אחת ויחידה - לפנות למומחה לרפואת שיניים לילדים, ולקבל הערכת מצב ותוכנית טיפול עדכנית 

חלק מהרופאים יגבו על כך בנפרד, חלק מהרופאים יכללו זאת במחיר הכתר החדש, כל מקרה לגופו. בכל מקרה זו עבודה לא פשוטה שלוקחת זמן וחומרים, וראוייה לתימחור.  

ראשית, באמת לאכול לאט ובזהירות.

שנית, לבדוק לגבי השיניים הבולטות - אם ניתן ללטש ולעגל, אולי גם מעט לקצר, כמובן בלי לפגוע בהן.

ואם ישנה הפרעת סגר מהותית - אפשר גם לבצע ייעוץ עם מומחה ליישור שיניים