תלוי מה גרם לכך, אם יש סדק בסתימה ואפשר לתקן, זו פעולה פשוטה יחסית. אם יש עששת (חור) יהיו חייבים להוציא ולנקות את הנ"ל ולבצע מחדש.

כאשר אין התאמה בין הסתימה לבין השן, ייתכן שחדירת חיידקים גם גרמה לעשתת מתחת לסתימה, וייתכן שהכל תקין. לא אתה ולא אני דרך האינטרנט נקבע אם הסתימה תקינה או לא, ואיך לטפל. רק הרופא האישי לאחר בדיקה. אם הכל תקין הוא יכול למלא את החסר בחומרים המתאימים. אם יש חשד לעששת, הוא יטפל בהתאם

המרווח בין סד הלילה לבין השיניים אמנם זעיר, אבל אין מה להשוות לגודל החיידקים שהינו מיקרוסקופי. על כן סד הלילה ממש אינו גורם לכליאת החיידקים בתוך השן ולסיכון לעששת, וכמובן לא לשכוח לנקות שיניים היטב לפני השינה ולנקות גם את סד הלילה לפני ואחרי השימוש

בוודאי שייתכן ועלול לקרות. לפני כל פעולה של השתלות יש לבצע צילום CT תלת מימדי ולבדוק את עובי העצם ועומקה ואת המיקום ביחס לאנטומיה של הגולגולת, כמו חללי האף, הסינוסים, עצבים וכלי דם. במצב של חוסר עצם יש לשקול פתרונות בהתאם, כמו מיקום השתלים, אורכם, צורך בהשתלת עצם וכולי.

אלו סוגים שונים של קרינה, ויש קרינה גם ממקורות רבים אחרים, למשל מWIFI, טלוויזיות, השמש, קירות מבנה סגורים, טיסה במטוס וכולי. מכשירי רנטגן דנטליים פולטים הרבה פחות קרינה ממה שמדמיינים, וכן הגוף עצמו מוגן בסינר עופרת וגם בתוך פלטת הצילום עצמה יש עופרת (עופרת מונעת מעבר קרינת רנטגן לגוף). גם שטח הצילום עצמו הינו זעיר בהשוואה למשל לצילום רנטגן של גב, יד, חזה וכולי. יחד עם זאת כמובן כל צילום יבוצע עם סינר עופרת ומיגון מתאים, ולבצע צילומים רק בהתאם למצב ולצורך.

לגבי הפרשת רוק - איכות הרוק וכמותו בהחלט יכולה להשתנות בהשפעת תרופות שונות, חומרי הרדמה, זיהומים וכולי. למשל לאנשים מבוגרים שנוטלים יותר מ3 תרופות ביום באופן כרוני יש ירידיה משמעותי בכמות הרוק בחלק מהמקרים. ישנן גם הפרעות רבות רפואיות לבלוטות הרוק עצמן ולצינוריות הרוק, ועל כן יש לבדוק אם התופעה הינה אפיזודה חד פעמית לאחר הטיפול שחולפת לאחר מספר שעות או ימים, או שהמצב נמשך ונמשך

יש סיבות רבות לבעיות שיניים וחניכיים בחלל הפה. בהחלט ייתכן שיש קשר לגנטיקה, וטוב את עושה שאת במודעות גבוהה לכך. גנטיקה אי אפשר לשנות, אבל המודעות וההקפדה על טיפולים מניעתיים חשובה ביותר, בדיוק כמו בכל בעייה רפואית אחרת. חשוב לקבל תוכנית מניעה מהרופא האישי ומהשיננית הקבועה שלך, למשל 3-4 פעמים בשנה טיפול בחניכיים ופעמיים בשנה בדיקה יסודית של הרופא האישי, לקבל בכל פעם הדרכה יסודית כיצד לבצע צחצוח והיגיינה אוראלית נכונה וטובה בבית. כמו כן המלצות למשחת שיניים ושטיפות פה בהתאם. דברים נוספים שמשפיעים על המצב הם עישון, בריאות כללית, תרופות קבועות, הרגלים אוראליים מזיקים אחרים (למשל צחצוח חזק מדי, למשל חריקות שיניים, למשל שחיקת שיניים וכולי), למשל סוג התזונה (המחשבה שרק להימנע ממתוק תועיל היא לא נכונה, גם חטיפים מלוחים למשל גורמים לעששת, גם שתייה מוגזת ו/או ממותקת, וכולי).

כמו בכל אספקט בחיים, לעיתים העלות לא משקפת את איכות המוצר ולעיתים כן.

יש תרופות רבות שאינן פניצילין, כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה. ברוב המוחלט של המקרים דאלאצין C, שנראת גם קלינדאמיצין, היא התרופה המומלצת לאנשים שאלרגיים לפניצילין. כמובן שהרופאים מכירים דוגמאות לתרופות אחרות וגם אתה יכול בחיפוש פשוט בגוגל למצוא, אך רובן לא מתאימות לאוכלוסיות החיידקים שיש בפה. בכל מקרה הרופא האישי צריך להחליט איזו אנטיביוטיקה מתאימה לך ובאיזה מינון.

בכל שן כאשר יש חורים גדולים עלול להתעורר מצב של כאבים ו/או זיהום ו/או דלקת כאשר המצב מחמיר. עד כמה המצב יחמיר בחודשים שאתה ממתין אף אחד לא יכול לדעת ולנחש. אני תמיד ממליץ לטפל בהקדם בכל בעייה שמתגלה. מקווה בשבילך שלא תסבול ולא יחמיר.

השאלה הייתה מאוד פשוטה והתשובה שלי מאוד פשוטה, שיניים רקובות שנועדו לעקירות כדאי לעקור בהקדם, לפני שיהיה זיהום ו/או כאב ו/או קושי גדול יותר בעקירה. אתה מעדיף להמתין בגלל עניין של ביטוח כשלהו, זו זכותך, אבל זו לא ההחלטה הרפואית הנכונה ואני מקווה בשבילך שלא תסבול .

קצת בלבול יש במושגים שלך. למשל עששת היא חור בשן (שאלת אם יכול להיות עששת ללא חור). למשל פיגמנטציה בשן - זו אינה צביעה של השן עצמה נטו, אלא בגלל פעילות חיידקים ברוב המקרים.

כעת אמשיך בהסבר הפשוט, שאף רופא לא יכול לקבוע דרך האינטרנט אם הפס שיש לך בחריצים של השן הינו כבר התחלה של חור או לא. לעיתים זו אכן רק פיגמנטציה, ולעיתים זו התחלה של חור. גם כאן, לעיתים זה כבר חור עמוק, ולעיתים רק התחלה של חור. הרופא קובע את האבחנה ואת הטיפול לא רק על סמך מראה, אלא גם בעזרת צילומים רנטגניים שונים, וגם בדיקות עם מכשירים נוספים / טכניקות אחרות.

שן שהגיעה למצב של טיפול שורש בדר"כ חלשה יותר לאחר החור העמוק שהיה בה, ואם נשבר עוד חלק ממנה, הרי שהמצב לא טוב. על כן לאיבחון אישי מדוייק וכנראה גם הכנת כתר כדאי לקבוע פגישה עם הרופא האישי שלך ולא לחכות. עד אז אל תלעס על שן זו

חורים בשיניים, טיפול שורש, מבנים וכתרים - תשובות לשאלות נפוצות

כל השיניים שלנו במשך השנים עוברות סוגים שונים של שחיקה. האם במקרה שלך קיימת שחיקה מוגזמת, למשל בעקבות חריקת שיניים ו/או תזונה חומצית/צחצוח אגרסיבי וכולי?? אלו שאלות שרק הרופא האישי יוכל לענות עליהן, וכדאי להתייעץ איתו בנושא של שימור ומניעת בעיות עתידיות

סביר להניח שאם תשטוף את הפה שוב לא תרגיש זאת יותר, אך אם בכל זאת יש הרגשה שהסתימות מתפוררות, עליך לחזור לרופא האישי לבדיקה

בבקשה:

הפרעת ("דום") הנשימה החסימתית בשינה- טיפול בהתקני פה

הפורום הזה לא יכול לענות על שאלות מסוג זה, ולמעשה אף רופא דרך בדיקת צילומים באינטרנט לא יוכל להגיע לתשובה אישית מדוייקת. רק רופא שיבדוק את כל המקרה כולל סיפור המקרה, צילומים מהמפגשים השונים וצילומים עדכניים יכול להגיע למסקנה אם טעו באיבחון או לא.

בוודאי שהם לא עדכניים וייתכנו שינויים רבים במשך זמן זה. אבל הרופא יכול להשתמש בהם ולהשוות אותם לצילומים העדכניים, ולמשל לראות איפה היה שינוי ו/או החמרה.

ראשית זהו נושא מורכב מכדי לענות האם אפשרי בפגישה אחת לבצע את כל הפעולות הכירורגיות הנ"ל או שיש צורך בטיפול בשלבים שונים. שנית, ייתכן בהחלט שתצטרך עוד טיפולים חוץ מאשר "רק " עקירות" ו"רק" השתלות, אלא גם השתלות עצם ו/או הרמות סינוס. כמו כן יש רופאים שניגשים למצב כזה בצורות שונותף כמו "הכל בבת אחת בהרדמה כללית" או בטיפול בשלבים לפי החלמת הגוף. ואין גישה אחת שהיא הנכונה, אלא כאמור מותאם לכל אדם ואדם. לטעמי עליך קודם כל לבחור מרפאה אישית בה מבצעים גם טיפולים מורכבים כאלו,  ולקבל איחבון אישי והצעה לתוכנית טיפול. בפירוש לא ממליץ לגשת לפי פרסומות באינטרנט פייסבוק וכולי, אלא לקבל ממכריך / חבריך המלצות אישיות על מרפאות בהן עברו בהצלחה טיפולים כאלו

מתסכל מאוד. אבל אני בוודאי לא אוכל לענות לך במדוייק או לאבחן דרך האינטרנט. בהחלט יש מצבים שגם אנו הרופאים הותיקים ו/או המומחים לא מצליחים לפתור בקלות או להגיע לאבחנה בקלות, במיוחד אי אפשר רק להתסמך על צילומי רנטגן דו מימדיים, ויש עוד בדיקות כאמור. על כן בהחלט מבצעים אלימינציה מושכלת. הכתובת הנכונה לאיבחון הנ"ל היא מומחה לטיפולי שורש והיא צודקת, יש צורך בהסרת הכתר הקבוע ואיבחון עם כתר זמני, במקביל לבידקת צילומי CBCT תלת מימדיים של השן הכואבת. אם אין ברירה - לנסות חידוש טיפול שורש. אם אפשר להגיע לתוצאה טובה ולא מאבחנים סדק, אולי יוקל לך, ולאחר מכן מבנה חדש וכתר חדש. לאחר מכן אכן מומחה לרפואת הפה יכול לנסות ולתת מרשמים לתרופות שיינתנו למספר שבועות / חודשים בהתאם למצב השן כן בהתחדשב בפיבורמיאלגיה. האופציה האחרונה היא כמובן עקירה, אם לא תהיה ברירה ומאובחן סדק בשורש.

מאוד תלוי במצב שתי השיניים הסמוכות זו לזו, זו שעם הכתר החדש וזו שלידה. כמובן איני יכול לאבחן באינטרנט, אבל בתיאוריה:

אם השן ליד הכתר במצב תקין לחלוטין, כנראה שצריך לתקן או להחליף את הכתר

אם הכתר תקין ובשן ליד יש עששת (חור) או סתימה לקוייה / שבורה - לבצע את הטיפול הנוסף בשן ליד

ראשית, אינני יכול לאבחן אותך או אנשים אחרים דרך האינטרנט, ותוכנית טיפולים אישית טובה צריכה להיות מבוצעת בצורה יסודית וקפדנית עם הרופא האישי, בליווי בדיקה קלינית ורנטגנית, כאשר ברקע מתייחסים גם לבריאות הכללית ולתרופות שלוקחים וכולי.

שנית - באופן כללי - אם יש שיניים שנרקבו ולא נעקרו (למשל למיטב הבנתי זה המצב שאת מתארת לגבי שן 45) - בוודאי שצריך לבצע עקירתן, או לפחות לבצע בהן טיפול שורש איכותי ולגדום אותן מתחת לקו החניכיים, בכדי שלא יהיה מוקד זיהומי שהולך ונרקב בחניכיים.

לגבי שיקום - תותבת או לא? כאן כבר איני יכול לנחש והרופא האישי יסביר לך את ההבדל בין השתלות ושיקום עליהם, לבין תותבת. מבחינת אוסטיאופורוזיס - כל עוד את לוקחת רק ויטמין D ולא תרופות מיוחדות לבעייה זו, אין מניעה תיאורטית לבצע השתלות.

סתימה או שיחזור - היינו הך. במיוחד בשן קדמית, כאשר החומר הוא קומפוזיטי ברוב המוחלט של המקרים. לעיתים משתמשים במושג שיחזור כאשר הנזק הוא גדול וממש משחזרים צורה של שן למקור, ולא "רק סתימה". לגבי השאלות האחרות, בהחלט רמה גבוהה של חשיפה לעששת ביחס לגילך הצעיר, ועל כן כדאי גם לבצע עם הרופא האישי לא רק תוכנית טיפולים, אלא גם תוכנית מניעה - הדרכה בהיגיינה אוראלית, טיפולי שיננית קבועים (3-4 פעמים בשנה), פלואוריד, ובדיקה שנתית עם הרופא האישי

שלחת קישור לפרודונטקס ללא פלואוריד, וזה מוצר אחד מתוך שורה של מוצרים מחברה זו, וביניהם כמובן גם פרודונטקס עם פלואוריד, באותו אתר של אותה חברה תוכל למצוא גם את המוצר הזה וגם מוצרים אחרים

עד כמה שאני יודע פרודונטקס מכילה פלואוריד, אין לי מושג מאיפה הבנת שאיננה מכילה פלואוריד. בחיפוש פשוט בגוגל בכל אתר של בית מרקחת שמשווק משחות שיניים תוכל לבדוק בעצמך

פס כזה יכול להיות התחלה של עששת ויכול להיות שזו כבר עששת עמוקה, ויש עוד אבחנות שבאות בחשבון. אל תצפה לתשובה אישית מדוייקת באינטרנט, עליך לקבוע פגישה לאיבחון וטיפול בהתאם עם הרופא האישי שלך

אם זהו חור (עששת) ללא טיפול המצב רק יחמיר ויעמיק, כמעט תמיד. על כן לטפל ובהקדם. כל שן עם סתימה הינה פחות חזקה מאשר במקור, במיוחד אם הריקבון היה גדול ועמוק

ממש לא ובהחלט ייתכן נזק לשיניים ו/או לחניכיים בשל צחצוח אגרסיבי מדי, במיוחד עם מברשות פשוטות מאוד שבסה"כ מסתובבות ולא יותר מכך. יש מברשות טובות יותר שבהן יש חיישני לחץ וראשי מברשת רכים, בדיוק כדי להפחית את הסיכון הזה, אך גם בהן מומלץ הדרכה עם הרופא האישי או השיננית כיוון שבשימוש לא נכון גם איתן יהיה נזק לשיניים ו/או לחניכיים

צחצוח אגרסיבי (צחצוח יתר, אברזיה) והנזקים הנגרמים לשיניים ולחניכיים

באופן כללי בדיקה עם כדורית צמר גפן מוקפאת היא בדיקה שמבצעים כדי לבדוק את חיות השן או התפתחות דלקת או נמק בעצב שבה. לגבי שאר הבדיקה והממצאים תצטרך לשאול את הרופאה  האישית מה היא מאבחנת ובמה היא מציעה לטפל, אי אפשר לנחש דרך האינטרנט

האוויר יוצא מקומפרסור אוויר שמותקן בכל מרפאה, ואינו מקורר.

את הטיפול שהוא ההתחלתי ונקרא "אקסטירפציה" כל רופא טוב ומיומן יכול לבצע, ולקבוע להמשך עם מומחה לטיפולי שורש במידת הצורך / רצון.

אם אין זה הריון בסיכון ואת חשה בטוב, אין בעייה לבצע הנ"ל כולל צילומי רנטגן (בתנאי שיש כיסוי של  סינור עופרת ), הרדמות (עדיף לידוקאין ולא אחרות), ובמידת הצורך יש גם משככי כאבים ואנטביוטיקות שהינן מותרות בעת ההריון. מצד שני חשוב לזכור שללא טיפול גם את וגם העובר חשופים לסכנה של כאבים ואף לידה מוקדמת, ואנטיביוטיקה בלבד בשום אופן לא תפתור את הבעייה.

כאבי שיניים ודלקות חניכיים בהריון- האם טיפול שיניים מסוכן להריון?

שאלה כללית מדי והתשובה היא לכל שן ולכל מקרה צריכה להיות החלטה ספציפית. אם ההשחזה אינה עמוקה מאוד ואין קירבה לעצב ואין חיידקים וריקבון באיזורים שיהיו עמוקים וקרובים לעצב, ברוב המקרים לא יבצעו טיפול שורש. אך שוב, זו גם תשובה כללית מדי ואין להסיק ממנה על המצב האישי שלך, כדאי להתייעץ עם הרופא האישי. חג שמח :-)

בהחלט ייתכן שיהיה צריך לבצע פעולות נוספות לאחר הורדת הכתר. בצילום רנטגן לא רואים כל דבר שיש, ובוודאי לא מה "שמתחבא" מתחת לכתר (למשל אם יש ריקבון וחיידקים מתחתיו). את טיפול השורש יהיה צריך לחדש אם רואים שיש בעייה עם הטיפול הנוכחי, או אם יש ריקבון מתחת לכתר וחחידקי העששת חדרו לתוך שורש השן.

סתימת השורש מתייחסת לתעלות השורש עצמן. אם הכתר לא מדוייק ולא מכסה את שולי השן, כנראה שחייבים להחליף את הכתר, מחשש לדליפת חיידקים פנימה וריקבון חוזר

מי שאחראי הוא הרופא שביצע את הכתר עצמו, דהיינו הרופא המשקם, בין אם הוא ביצע את טיפול השורש ובין אם רופא אחר ביצע את טיפול השורש

זו שאלה כללית מדי, והמצב נבדק ספציפית לכל מטופל ולכל בעייה. אם אין קירבה גדולה לעצב, יתכן ואפשרי בלי טיפול שורש. ואם יש קירבה של השבר לעצב, או ריקבון קרוב לעצב וכולי, יותר חכם לבצע טיפול שורש ורק אז לבנות את השן (ללא מתכת עדיף) ורק אז לבצע כתר

חורים בשיניים, טיפול שורש, מבנים וכתרים - תשובות לשאלות נפוצות

אלו שאלות כלליות מדי, והמצב נבדק ספציפית לכל מטופל ולכל בעייה. אם אין קירבה גדולה לעצב, יתכן ואפשרי בלי טיפול שורש. ואם יש קירבה של השבר לעצב, או ריקבון קרוב לעצב וכולי, יותר חכם לבצע טיפול שורש ורק אז לבנות את השן (ללא מתכת עדיף) ורק אז לבצע כתר

חורים בשיניים, כאבים, טיפולי שורש, מבנים וכתרים

תזונה הוא נושא אדיר ומפותח ולומדים אותו כמקצוע נפרד, ולכל אדם יש בעיות בריאות שלפיהן תזונאית יכולה להתאים לו תזונה אישית בריאה. אבל בגלובלי לבריאות השיניים עצמן מומלצים מאכלים ומשקאות שאינן חומציים ו/או אינם ממותקים ו/או אינם מכילים פחמימות רבות. כמו כן לבניית השיניים עצמן בשלב שהן נוצרות בגיל הרך ובילדות, גם חשוב שתהיה תזונה עתירת סידן. מים רגילים או מסוננים אינם מזיקים, מים ממותקים עם תוספות בטעמים בוודאי שכן, בגלל הסוכר, ובאופן כללי מים צריכים להכיל פלואוריד. לברזל אין קשר ישיר לשיניים, בדר"כ

יש סוביות שונות להופעת פס כהה בחניכיים . הנפוצות הן

1. כתרים לקויים ונסיגות חניכיים, וייתכן אף החלדה של הכתרים וצביעת החניכיים בגין פירורי מתכת שנלכדו בהן

2. פיגמנטציה פיזיולוגית אצל אנשים בעלי עור כהה מאוד (יוצאי אפריקה או אסיה בעיקר), ובמצב זה זה חלק מהגוף שלהם, בדיוק כמו צבע העור, או כמו נמשים אצל אנשים בהירי עור.

יכול להיות מאוד שאלו כתרים ונסיגות חניכיים או החלדה. אי אפשר לדעת מהאינטרנט או סתם לנחש

לגבי מה שראית על הכלים, הרי את מתארת שזה היה באמצע טיפול, ולכן אני מניח שאלו היו חלק מהחומרים הרפואיים בהם אנו משתמשים בטיפולים השונים, ואין סיבה לחשוד ברופא שאינו קפדן וסטרילי. לגבי כאב- מאוד הגיוני. פעמים רבות קורה שבמצב דלקתי או במצב נמק של העצב עדיין לאחר הטיפול הראשוני יוותרו איזורים אשר יטופלו בטיפול השני וכולי.

בהחלט כן, ובמיוחד אם זהו הרגל שחוזר על עצמו, ביום ו/או בלילה. תוכל למצוא הסבר מפורט והנחיות בקישור הבא:

חריקת שיניים (ברוקסיזם) ושחיקה, הרגלים מזיקים וכאבי פנים ולסתות -TMD - סיבות ופתרונות

ברוב המקרים אין צביעת שיניים משימוש בשטיפות פה שמיועדות לשימוש יומיומי. שטיפות כמו תארודנט או קורסודיל בהחלט אינן מיועדות ליומיום, והן כן עלולות לגרום לצביעה יותר מהאחרות. לגבי הברשה של הלשון- פשוט להבריש מאחורה קדימה מספר פעמים ואח"כ לשטוף את הפה. אבל באופן כללי לגבי צחצוח נכון ועצות אחרות - כדאי לפנות להדרכה יסודית עם השיננית האישי או רופא השיניים האישי שלך.

לא ייתכן. ברשימה של משרד הבריאות יש את כל בעלי הרישיון לעסוק ברפואת שיניים בארץ, יתכן והוא רשום בצורה מעט שונה מהצורה שהקלדת. אפשר גם לבדוק לפי מספר רישיון הרופא ולא רק לפי השם

ההסתדרות לרפואת שיניים היא אירגון ללא מטרות רווח, עמותה, שנועדה לקדם את רפואת השיניים בישראל בדרכים שונות, ולארגן לרופאים החברים בה  ימי עיון, השתלמויות, כנסים, עיתון מדעי, תנאי פנסיה וביטוחים טובים יותר וכולי. רופא שיניים בישראל אינו מחוייב חובת הצטרפות לפי חוק להר"ש, אך כמובן שאנו מאמינים שככל שרופאי השיניים יצטרפו להר"ש, המצב ישתפר, גם לנו הרופאים, וגם לכלל המטופלים באשר הם.

הנוירולוג צודק. עצבי הפנים והגולגולת מקרינים במצב של דלקת או כאב או מחלה ובהחלט האבחנה לעיתים קשה, והמקור לכאב באיזור הראש ייתכן ומקורו בבעיה נוירולוגית, דנטלית, אא"ג, עיניים ועוד. למשל פעמים רבות בהתקף של סינוסיטיס יש גם כאבי שיניים קשים בלסת העליונה. למשל שם בינה כלואה עלולה להביא למצב של כאבים קשים באיזור ראש צוואר שמקרינים. על כן יש לוודא שמצב השיניים תקין ואין דלקת מתפתחת באחד מעצבי השיניים או החניכיים. לגבי שן עם סתימה מאוד עמוקה שבוצעה רגע לפני טיפול שורש, בהחלט לבדוק אותה במיוחד. קבע בדיקה מקיפה עם רופא השיניים האישי שלך.

אתם יכולים להיות די רגועים, יש שיניים "שלא קראו את הספר ובוקעות בקצב שונה מהממוצע", ותוכלן למצוא באופן כללי מידע בנושא כאן: בקיעת שיניים אצל תינוקות וגילאים ממוצעים. אך כדי להיות ממש רגועים וגם הורים חכמים  - באופן כללי כאשר בוקעות השיניים כדאי גם לגשת בפעם הראשונה לרופא שיניים לילדים, לאיבחון ראשוני וקבלת עצות לגבי המשך הדרך, תזונה, שמירה על בריאות הפה והשיניים לתינוקות וכולי.

צר לי לשמוע. בכל אופן מספר ישנן עמותות שונות שעוזרות לאנשים במצבך, ועוד מספר דרכים מתוארות במאמר כאן:

טיפול שיניים לנזקקים, מעוטי יכולת אוטיסטים וניצולי שואה

אי אפשר לנחש, אבל מכיוון שאת מתארת מצב של החמרה - כדאי לפנות לרופא האישי בחזרה ולעדכן אותו