כתמים מסוגים וצבעים שונים יכולים להיות מסיבות רבות ושונות . מומלצת בדיקה של רופא השיניים האישי, שיחליט אם הכל בסדר או שימליץ על ייעוץ נוסף ממומחה לרפואת הפה 

לדעתי אין היגיון לקבוע ישירות תור לטיפול שורש, אלא לאחר איבחון שלהרופא האישי שלך שיקבע אם ניתן לבצע סתימה חדשה (ואולי גם כיפוי מוך) ולהימנע מטיפול שורש. אם לדעת הרופא האישי יש דלקת בעצב או שהמצב מחייב טיפול שורש, רק אז לבצע. 

אם זהו "כתם שחור" בשולי הסתימה הרי שאפשר ללטש אותו עד להיעלמותו, או לחלופין אם רואים שהוא לא נעלם אלא מעמיק - לבצע מחדש את הסתימה. ואכן כאמור זו תשובה תיאורטית בלבד

לא דיברתי על אסתטיקה - אלא על איבחון מדוייק. אם בליטוש הכתם נעלם ואין סימנים מחשידים לעששת נוספים - יופי. אם לעומת זאת מתברר שיש עששת - לטיפול בהקדם. האם אפשר לראות עששת דרך סתימה לבנה - ברוב המקרים לא, אלא רק בשוליים ולעיתים ברנטגן. 

אך ורק להגיע לבדיקה עם הרופא שביצע את הטיפול ולבחון את המצב, ולטפל לפי האיבחון 

לעיתים לאחר דלקת או זיהום כרוני ממושך זמן הריפוי ארוך יותר מהרגיל, אבל כמובן יש צורך במעקב של הרופא המטפל אם יש החלמה תקינה או שיש צורך בפעולה נוספת, למשל אנטיביוטיקה. 

בדר"כ במצב כזה הרופא יזמן אותך לביקורת לאחר מספר חודשים או לפחות לבדיקה השנתית שמומלץ לבצע, גם אם אין כאבים ונראה שהכל בסדר. 

אם אין כאב / רגישות / נפיחות / אי נוחות וכולי, סביר להניח שלפחות בשלב זה הכל בסדר. אם יש משהו מסימנים אלו כדאי להתייעץ עם הרופא האישי. גם כאן, לאחר טיפול בעששת כה עמוקה וקירבה לעצב פעמים רבות יש רגישות בתחילה למאכלים / שתייה שהם קרים מאוד או קשים מאוד. אם הרגישות הזו חולפת לאחר מספר שניות - נורמלי בדר"כ.

מתי נורה אדומה - למשל אם יש סימנים מעבר למה שתיארתי, למשל אם יש כאבים או תחושה מוזרה במשך שעות רבות, ובמיוחד אם הם ללא קשר לאכילה ושתייה (כאב ספונטני). עוד דוגמא, למשל אם יש כאבים שמעירים אותך משינה או לא מאפשרים לך לישון. 

ביצוע כיפוי מוך  לא פוגע בשן במידה ותצטרך לבצע טיפול שורש בעתיד.

תודה על מילותיך הטובות, שמחתי לעזור   

באתר משרד הבריאות תאריך הרישום שמופיע הוא התאריך שבו קיבל הרופא רישיון לעסוק ברפואת שיניים בארץ. לרופאי שיניים בעלי התמחות יש גם רישום ממתי ההתמחות הזו מוכרת בארץ.

יתכן מצב למשל שרופא עלה מחו"ל אחרי X שנות ותק כרופא במדינה בה גר ועבד, אך באתר משרד הבריאות יהיה כאמור רשום רק התאריך ממנו קיבל רישיון לעבוד כרופא בישראל. כמובן איני יודע אם זה המצב לגבי הרופאה ששאלת לגביה או סיבה אחרת.  

למיטב ידיעתי בהחלט זהים 

אני חושב שזו שן שחשוב מאוד שתהיה בפה. בהיעדרה גם אם אין בעייה אסתטית הרי שצפויות בהמשך בעיות רבות מכיוון ששיניים שנותרו בפה עלולות לזוז מקמקומן בהשפעת לחצי הלעיסה, ועלולות להיווצר הפרעות סגר שונות שיגררו גם דלקות חניכיים ואולי גם ריקבון שיניים בהמשך. על כן כדאי לפתור את הבעיה לפני שהיא מחמירה בצורה קשה, ואז גם תהיה יקרה בהרבה לפיתרון - וגם אולי תיגרם פגיעה לשיניים אחרות ולחניכיים.

כדאי לקרוא כאן:

שתלים ברפואת שיניים - מהו השתל, איך מבצעים, למה הוא משמש?

יש  הסבר ואיורים / אנימציות בנושא זה בין היתר

קפסולות מוקסיפן בפירוש אי אפשר לרסק ואסור לפתוח אותן ולבלוע את האבקה בתוכן, זה גם לא יעיל לחלוטין כך. אפשר לבקש מהרופא סירופ מוקסיפן במינון שיהיה זהה למינון שרצה לתת בכדורים, או גורים מסוג אחר של אנטיבוטיקה שאותם כן אפשר לרסק לאבקה ולבלוע (למשל קלינדאמיצין / דאלאצין C). 

האם יש צורך עדיין באנטיביוטיקה במצבך? רק הרופא האישי שבודק את המצב יוכל להחליט. תיאורטית במידה והנפיחות ירדה בצורה ניכרת ויש הקלה משמעותית אין טעם בהתחלה כעת של אנטיביוטיקה.

אבל אני חייב לציין - לא ברור לי מדוע כשהרופא בדק אותך לא שאלת לגבי אנטיביוטיקה בבליעה, ומדוע עברו מספר ימים עד ששאלת כאן, היית צריכה לשאול אותו מייד כשהחליט לתת מרשם.

שוב, קפסולות אסור לפתוח והן רק לבליעה. כדורים כמו אוגמנטין / דאלאצין אפשר לרסק ולבלוע עם כוס מים 

לרופאים שונים יש דיעות שונות והעדפות שונות לגבי ביצוע המבנה לאחר טיפול השורש. יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה. לדעתי אין עוררין על כך שהסכנה הגדולה במבנה מתכת היא הברגה חזקה מדי אל שורש השן ויצירת סדק במוקדם או במאוחר, מש שלא קורה כמעט לעולם עם מבנים לא מתכתיים (פייבר פוסט).

לגבי שלמות השן - אין ספק שאם יש נזק רב לשן שהגיע כבר לטיפול שורש ופגיעה בקיר שלם של השן רוב הרופאים ימליץ על ביצוע כתר למען הגנה על השן בהמשך ולאפשר שרידות לזמן ממושך. אבל תשובה מדוייקת למצבך האישי יוכל לתת רק הרופא האישי ולא דיון תיאורטי באינטרנט.

יתכן וזו אפטה וייתכן וזו הפרשה מוגלתית או זיהום אחר. תשובה דרך האינטרנט אינה אפשרית, כדאי לקבוע בדיקה עם הרופא האישי

ראשית יש להבדיל בטיפול של "סתימה רגילה" בין אמלגם שהיא סתימה מתערובת של מתכות, לבין קומפוזיט, למשל, שהוא חומר בגוון השן ונדבק לשן ומתלכד איתה. INLAY היא סתימה מחרסינה שמבוצעת לאחר ניקוי העששת ולקיחת מידות למעבדה, הכנה במעבדה ואז מודבקת בתוך השן.

לגבי הסרת חומר שן - קומפוזיט היא השמרנית מכולן והכי פחות הסרת חומר שן. 

לגבי חוזק - סתימת חרסינה חזקה יותר פיזית רק בתנאי שיש עובי מסויים, חרסינה דקה מדי תישבר בלחצי הלעיסה. כמו כן זהו חומר "צפיד", דהיינו קשיח, ולכן יש לקדוח בצורה מסויימת וליישר זוויות בחלל השן כדי שיהיה אפשר להכניס סתימת חרסינה. על כן תיאורטית מדובר ביותר הסרת חומר שן.

מצד שני, קומפוזיט מאוד קשה לביצוע ובמיוחד ברמות של מושלמות, ולא כל רופא מסוגל לבצע בצורה טובה. מה גם שיש טענה שהקומפוזיטים נועדו לכישלון ותיווצר עששת משנית לאחר כמה שנים.

מכאן (וללא תלות במחיר) יש רופאים שלדעתם קומפוזיט יעיל יותר ושמרני יותר ועל כן כדאי יותר, ויש רופאים שמאותן סיבות חושבים בדיוק הפוך. אין אמת אחת מוחלטת, ואין תמימות דעים בנושא.

EMAX הוא שם של פירמה מאוד איכותית של חרסינה, לעומת זירקוניה שהיא שם גנרי של עשרות חברות שמייצרות תחת שמות מסחריים שונים. בעיני חלק מהרופאים לשן אחורית כתר זירקוניה טהורה הוא הטוב ביותר ברוב המקרים, לעומת חלק מהרופאים שחושבים אחרת ומעדיפים מתכת וחרסינה או חרסינה טהורה.

הרופא האישי שלך יוכל להסביר לך מה לדעתו טוב יותר למצבך.

על ההבדלים בין השניים ניתן לכתוב מאות מילים, וזה מיותר וגם לא אפשרי . לך כמטופל אין שום משמעות, וחייבים לבצע צילום תלת מימדי לפני השתלות (והרופא יחליט ביאזו שיטה הוא מעדיף)

את בהחלט יכולה לבקש מהרופא בקופ"ח הפנייה לצילומי רנטגן ובדיקה כולל הפנייה לבי"ח במידת הצורך. אבל סביר מאוד להניח  שהטבע עשה את שלו.

בהחלט זו אחת הסיבות האפשריות, וכן ריח רע מהפה, ודלקת בחניכיים

על פניו זה בדיוק מה שאמור לקרות. 5 שיניים חלביות בכל צד (סה"כ 20) , כאשר בגיל 6-7 שנים ברוב המקרים מתחילות להתחלף החותכות (מקדימה) ובמקביל מתחילות לבקוע בנוסף ל5 אלו גם השן השישית, מאחוריהן, והיא גם הטוחנת הראשונה הקבועה. היא לא מחליםה שן חלבית, אלא מתווספת למשנן שקיים.

מה יותר פשוט מלשאול את הרופא האישי או הרופא שביצע את הניתוח או הרופא  שמבצע את יישור השיניים? הרי כל מה שאכתוב כאן יהיה ניחוש בלבד.

לא תמיד, תלוי בעמדת החניכיים ואם יש גישה חופשית לסורק / חומר המטבע בכדי לקבל העתק מדוייק של המצב בפה 

כתבתי במפורש  "לסורק / חומר המטבע" דהיינו לא משנה באיזו שיטה משתמשים, עם חומרי מטבע או עם סורק דיגיטלי - אם יש קושי או חוסר אפשרות לראות בבירור את הגבול בין השן המושחזת לבין החניכיים לא נוכל לבצע כתר מדוייק. ובמצבים האלו משתמשים למשל בטכניקה של חוטי הפרדה, שדוחקים את החניכיים ומאפשרים איבחון מדוייק יותר לשולי השן המושחזת. לאחר לקיחת המידות (דיגיטלי או רגיל) מוציאים את החוט והחניכיים חוזרות למקומן. פעולה סטדנרטית ונפוצה

מאוד תלוי בהחלטות של הרופא האישי ושל הרופא שיבצע את יישור השיניים. טכנית זה אפשרי, אבל זה להחלטתם

ראשית יישור שיניים אפשרי  כאשר אין מחלת חניכיים. לא משנה באיזו שיטה.

שנית, אם הרווחים ייסגרו, אי אפשר יהיה להזיז את השיניים פנימה עוד יותר או לבצע סיבובים ותיקוני זווית, אלא אם יבוצע מדי כמה שבועות השחזה דקיקה או ליטוש וכולי. 

עלייך להתייעץ עם הרופא האישי שלך לגבי אפשרויות הטיפול שכן דרך האינטרנט בלתי אפשרי לתת לך איבחון מדוייק למצבך או הצעות לטיפול

כן, הרווחים שקיימים בין השיניים סביר להניח שמקורן בבעיית חניכיים, כדברייך. אם יש גם תזוזה בהן כמובן איני יודע. ואם יש צורך בהזזתן לצורך סגירת הרווחים גם איני יודע. ועל כן רשמתי שאם יסגרו את הרווחים לפני יישור שיניים ו/א וטיפול בבעיות החניכיים, ייתכן והנ"ל יהווה בעייה טכנית בהמשך.

לי אין יכולת לאבחן את המצב במדוייק אצלך באינטרנט. הרופא האישי יוכל להסביר לך את המצב ואת הצעתו לפתרון, ותוכלי גם לשאול אותו לפי מה שרשמתי אם ניתן לבצע סיגרת הרווחים או שעדיף קודם לבצע את יישור השיניים. 

ראשית לא בהכרח כל מה שחברה מוכרת וממותגת מייצרת הוא טוב... ולא בהכרח שחיקוי לא יהיה טוב. כך במברשות ידניות וכך בחשמליות. הקווים המנחים לבחירת מברשת איכותית הם: זיפים רכים, ישרים, לא גדולה מאוד ולא רחבה מאוד. לא פחות חשוב מכך הוא לקבל הדרכה יסודית מהשיננית או מהרופא האישי כיצד להבריש נכון, ואביזרים נוספים שכדאי להשתמש בהם (חוט דנטלי, למשל).

על כן הייתי מציע שתביא למרפאה את המברשת שקנית, ותשאל את הרופא האישי / שיננית מה דעתם על המוצר, ולקבל הדרכה יסודית בנושא.

ראשית - לגבי חו"ל - ומה יהיה כשיהיה סיבוך כלשהו? דלקת? כאב? כשמשהו יישבר? למי תפנה  מאוד לא מומלץ, מאוד לא חכם. 

עליך למצוא רופא מקצועי והגון, שיאבחן את המצב בפה כרגע ויתווה פתרונות ריאליים וטובים, ולהתמיד לא רק עם הטיפולים עד למצב של "יישור קו" ברמה גבוהה, אלא גם להתמיד בהיגיינה ובמפגשים קבועים במרפאה עם השיננית / רופא בכדי לשמור על רמה גבוהה ומינימום בעיות לעתיד.
כמו כן להתוות תוכנית מניעה,כולל ייעוץ תזונתי ושינוי הרגלי היגיינה אוראלית

אין איזשהו נוהל או חוק בנושא, אלא אם כן נכתב או הובטח משהו אחר. ייתכנו סיבות שונות לכך, וזה קורה ויכול לקרות לכולם. אם חלפה רק שנה, אני בטוח שכדאי להגיע לרופא האישי שלך לבדיקה ושיחה, ולהחליט ביחד איך לתקן או לשחזר.

ברמה העקרונית אתה יכול תמיד בצורה פשוטה לשאול את הרופא היכן למד, מידע זה לא נמצא באתר משרד הבריאות או באתר שלנו.

אבל 

יש רופאי שיניים מעולים שלמדו בארץ, ויש רופאי שיניים מעולים שלמדו בחו"ל. וכמובן דוגמאות הפוכות גם יש, גם מהארץ וגם מחו"ל. וכמובן לאחר הלימודים הבסיסיים אנו ממשיכים לרכוש מיומנויות, קורסים וחלקנו גם התמחויות, וההתפתחות והלמידה היא ללא הפסקה, לפחות כך צריך להיות רופא טוב ומתקדם, ללא קשר לארץ שבה הוא למד

ראשית, צילומי הרנטגן הם לא החלק היחידי באבחנה ויש צורך גם בבדיקה קלינית, יש דברים שלא תמיד רואים ברנטגן. אבחנה טובה ומקצועית מתחילה בשילוב של צילומי הרנטגן עם בדיקה קלינית בתוך הפה. מה גם שמצולמות שיניים אחוריות בלבד.

שנית, בצילומי הרנטגן סה"כ המצב לא רע בכלל, למרות שזהו מידע חלקי - אבל כדאי לבדוק את תקינות הכתר והתאמתו לשולי השן שעליה הוא מורכב, ואת תקינות נקודות המגע בין שיניים שבהן סתימות. ושוב, במקביל לבדיקה הקלינית.

לבסוף - כל הכבוד לך שאתה מודאג ומוטרד, ורוצה לשמור על בריאות טובה של שינייך. כדאי להתייעץ עם הרופא האישי לגבי הגברת המודעות ויצירת תוכנית מניעה והגנה לשיניך בצורה טובה יותר מאשר הקיים, ובעיקר ע"י שיפור הטכניקה בבית, ולקבוע 3-4 פעמים בשנה ביקורת + ניקוי + מניעה עם השיננית / הרופא 

אני זוכר שרשמתי תשובה לשאלה זו, אך כנראה הייתה תקלה טכנית באתר והיא לא נקלטה.

אנסה שוב.

נקודות מגע הן האיזורים בהן שן נוגעת בשן שלפני או שאחריה. במצב אידיאלי טבעי נקודות המגע מושלמות, ולכן כך גם אמור להיות לאחר כתרים או סתימות. מהצילומים שהעלית בין היתר המלצתי גם לבדוק את נקודות המגע במספר שיניים ולוודא שהן תקינות לאחר סתימות / כתרים שבוצעו.

לגבי כל השאר - אוכל לענות רק תיאורטית - מה שנותר מכותרת השן לאחר סילוק עששת + טיפול שורש + מבנה הוא הבסיס לכתר. אם מה שנותר הוא קטן / קצר / דק מדי, לכתר אין אחיזה טובה לשן גם אם הוא מדוייק (בשפה שלנו - רטנציה ו/או רזיסטנס). ועל כן במצב כזה הרופא צריך לשקול כיצד פותרים את המצב. 

כל זאת הינו תיאורטי ובוודאי שין לבסס תוכנית טיפול או איבחון מקצועי רק באינטרנט או רק לפי רנטגן, כפי שהסברתי

עד כאן.

רופא אינו מאבחן ונותן הנחיות מדוייקות דרך האינטרנט ועל סמך צילומי רנטגן בלבד. לדוגמא כאשר אין בדיקה קלינית במקביל יש חשש שתהיה טעות באיבחון בין ימין לשמאל, למשל, או לסת עליונה מול תחתונה. 

יש לבדוק במיוחד את תקינות הכתר ואת נקודות המגע בסתימות שבצד זה, למשל. 

כשתגיע לרופא עם הצילומים והבדיקה הקלינית הוא יוכל לאבחן במדוייק. גם את מידת ההתאמה של הכתר והסתימות לשיניים, כולל שלמותן ונקודות המגע. זו בדיקה שכדאי לבצע פעם בשנה לאנשים שהינם בקבוצת סיכון גבוהה לעששת. וכמובן גם לבקש ממנו תוכנית מניעה והנחיות מעודכנות. 

הדעות חלוקות בין הרופאים וכך גם ההעדפות, אין דיעה אחת מוצקת ונכונה ששוללת ומבטלת את השיטה השנייה, ולכן לכל שיטה יתרונות וחסרונות.

על קצה המזלג:

מתכת וחרסינה או זירקוניה וחרסינה - בשן אחורית ידרוש יותר הסרת חומר שן מאשר זירקוניה טהורה, שגם חזקה פי כמה מחרסינה. שכבה דקה של חרסינה עלולה להישחק ולהישבר במשך הזמן מהר יותר.

מתכת - מתכות בסיס (לא אצילות) - עלול להחליד במשך הזמן (חיסרון) לעומת מתכות אצילות (פלדיום, זהב, פלטינה וכולי)

יש רופאי שיניים מעולים שלמדו בארץ, ויש רופאי שיניים מעולים שלמדו בחו"ל. וכמובן דוגמאות הפוכות גם יש, גם מהארץ וגם מחו"ל. וכמובן לאחר הלימודים הבסיסיים אנו ממשיכים לרכוש מיומנויות, קורסים וחלקנו גם התמחויות, וההתפתחות והלמידה היא ללא הפסקה, לפחות כך צריך להיות רופא טוב ומתקדם, ללא קשר לארץ שבה הוא למד

כנראה מאוד שהשיטות בהן אתה מנקה אינן טובות. עליך לבקש הדרכה יסודית מהשיננית (מומלץ בכל ביקור) ולתרגל איתה במרפאה כיצד לבצע ניקוי מדוייק ויעיל, הן בעזרת מברשת והן בעזרת חוט דנטלי / קיסמים 

טכנית אפשר, אך אין בזה שום היגיון - חיידקים יידבקו לאיזור הפגוע בקלות מחדש, והחור צפוי להעמיק 

ברוב המוחלט של המקרים זו אינה פטרייה, אלא אוכלוסיית חיידקים שנקראים כרומטוגניים (="מייצרי פיגמנט/צבע"). הקפדה על היגיינה אוראלית טובה יותר בהתאם להדרכה יסודית מהשיננית / הרופא האישי יסייעו להעלמת הבעייה או לפחות לצמצומה 

ההודעה מופיעה בפורום ברגע שאני קורא את ההודעה ומאשר אותה (ומוחק למשל פרסומות או ספאם), וגם רושם תשובה לשאלה 

למשחה זו יש תוספים צמחיים וכן סודה לשתייה, ואופייני מה שאת מתארת. בדרך כלל לאחר כמה ימים של שימוש מתרגלים לטעם המוזר שלה ולא מרגישים אותו יותר 

אינני יודע, לא אוכל לאבחן דרך האינטרנט. בכל מקרה יש הרבה פעמים שלאחר טיפול מסויים יש כאבים לזמן מה, אפילו שבועות, עד שיש החלמה. כדאי שתבצעו בדיקה חוזרת לאחר תקופת המעקב שהוא המליץ עליה. אם אינך סומכת על הרופא שלך - זו בעייה מהותית. 

איני יכול לאבחן את מצבך האישי. באופן כללי, כדאי להתייעץ שוב עם הרופא האישי - אם יש מצב של שיניים בולטות, עקומות וצהובות, אמליץ קודם כל לבצע ייעוץ עם מומחה ליישור שיניים, ולנסות גם הלבנת שיניים. אם לאחר יישור שיניים עדיין הצבע לא יפה, לבצע ציפויים עם השחזה מינימלית. לבצע כתרים עלול להסתכם בהורדת חומר שן רבה ובמיוחד כשאת כותבת שהשיניים בריאות.  מה גם שאם הן עקומות, ייתכן שהסרת חומר שן בצורה גדולה יביא אותך גם לצורך של טיפולי שורש, מבנים וכולי. 

אין לי כל דרך לנחש ולאבחן נכון את המצב. אני ממליץ לבצע בדיקה נוספת ועדכנית לגבי המצב עם הרופא האישי שטיפל בך, בדק וצילם, ולעדכן אותו על כאבייך / תחושותייך. 

תלוי מה המצב בפה, והמלצות הרופא האישי שלך 

ברוב המקרים כן, אבל תלוי בהמלצת הרופא בהתאם למצב - כל כמה זמן לבצע צילומים, ואיזה סוג צילומים 

בצילומי רנטגן מכל סוג שהוא יש להשתמש בסינור עופרת מיוחד על גופף כולל על הצוואר שמסנן את הקרינה ומונע ממנה להגיע לאיברי הגוף השונים . עם סינור עופרת אפשרי לצלם אפילו נשים בהריון. הצילומים אינם מסוכנים והם עם קרינה מאוד נמוכה, ובוודאי שאינם צילומים שמבוצעים לעיתים קרובות. על כן בהקפדה על הכללים הנכונים אין לך ממה לחשוש. יש להדגיש כי הצילומים הינם רק חלק מהבדיקה המקצועית המקיפה שאמורה להתבצע לפחות פעם בשנה, וכוללת גם בדיקה קלינית של השיניים והחניכיים, ולא רק צילומים

ראשית, אין לי שום דרך להעריך את המצב דרך האינטרנט. שנית, כיצד נוכל לדעת שהקורונה תחלוף / נקבל חיסון תוך חצי שנה / שנה? 

באופן כללי, אין לדחות טיפולים רפואיים דחופים בשל הקורונה והחשש ממנה .