את מצפה שאוכל לאבחן דרך האינטרנט? על כן תשובה תיאורטית - בהחלט ייתכן והפרנולום יפריע ויישאר רווח בין השיניים, וחיתוכו יפתור את הבעייה (בקלות, עם לייזר תוך כמה דקות, למשל). בהחלט ייתכן שהשפה העליונה תעלה למעלה ותחשוף את החניכיים יותר - וגם כאן יש להחליט אם כדאי לבצע או להישאר כך. 

לא מומלץ לאכול באיזור בו עברת ניתוח זה, בוודאי לא אם המצב הוא כפי שתיארת, שהאיזור עוד לא החלים לחלוטין ועדיין יש כאב. להיפך, מומלץ לגשת לבדיקה עדכנית עם הרופא המנתח לקבוע אם הכל בסדר ולקבל הנחיות לגבי ההמשך (למשל אולי מתוכנן שם שתל בהמשך, ואם כן - מתי). 

אך ורק דרך מוקד קופ"ח שלך 

ראשית, אין מחירון מובנה וכמו בכל עסק אפשר לקבוע כל מחיר לכל טיפול.

שנית, פער המחירים גדול מכדי להסביר את ההבדל - יתכן ובהצעה היקרה יותר לקחו בחשבון גם את הכתר והמבנה שמורכבים על השתל, אולי גם הוסיפו עלות של השתלת עצם או הרמת סינוס, וכולי. על כן כדאי להתעמק ואפילו לשאול שוב את הרופאים מה ההצעה כוללת, ולהבין את ההבדלים.

שלישית, בהחלט יש הבדלים בתימחור גם ברמה הכללית, למשל מומחה לכירורגיה פה ולסת וביצוע שתל מסובך בוודאי יעלה יותר מאשר רופא כללי שמבצע שתל "פשוט" . למשל כתר ממתכת זולה וחרסינה בוודאות יעלה פחות מכתר איכותי יותר, למשל כתר שעשוי זירקוניה טהורה (מונוליטית).

יש עוד הבדלים, כמו מיקום בארץ (בפריפריה זול יותר מאשר במרכז), כמו ותק הרופא והכשרתו (רופא ותיק ומנוסה יגבה יותר מאשר רופא צעיר שרק כעת התחיל לטפל) וכולי.

 רנטגן אינו תשובה חד משמעית, מה גם שהתמונה הרנטגנית הינה דו מימידת, בגווני אפור ולבן, ומתחת לכתר כלל לא חודרות קרני הרנטגן. על כן חייבים לקבל החלטה אם הממצאים הקליניים והרנטגניים מצדיקים הסרה של הכתר - ואז גם יבוצע האיבחון הסופי.

לא רצוי לחכות עם החלטה זו מספר חודשים - אם יש רקבון מתחת לכתר הוא רק יחמיר בתקופה זו.

תיאורטית אפשרי, לפחות בחלק מהמקרים, אך לא ברור לי מדוע ולמה  

לאחר פעולות כירורגיות בהחלט הגיוני שתהיה נפיחות ו/או כאב. יחד עם זאת חייבים להיות בקשר עם הרופא המטפל ולעדכן אותו, ובמידת הצורך להגיע לבדיקה במרפאה ולקבל החלטה מה יש לבצע 

ראשית, תוכנית טיפול נקבעת לא רק לפי צילומי רנטגן, אלא גם לפי בדיקות קליניות בחללה הפה מסוגים שונים.

שנית, לכל אדם ולכל מצב יש העדפות שונות - למשל לאדם ללא בעיות חניכיים וללא ריבוי טיפולי שורש וכתרים - אין הצדקה לביצוע צילום מסוג סטטוס. לעומת זאת אדם שיש לו בעיות רבות בחלל הפה - עדיף לבצע צילומים מסוגים שונים בכדי לתת כמה שיותר מידע לפני שמתחילים תוכנית טיפול מאוד מורכבת.

בדיקות שונות וסוגי צילומים במרפאת השיניים - המלצות, מושגים והסברים 

כל מקרה לגופו. ברוב המקרים של הקצעת שורשים עמוקה - צריך הרדמה, ואין אפשרות ממילא להרדים את כל הפה בבת אחת. על כן אם המצב מאפשר ניקוי של כל הפה בטיפול אחד, והרדמות נקודתיות רק היכן שממש חייבים - זו הבחירה הטובה. אם אין אפשרות כזו, תיאלץ לבצע לפי איזורים  

אם אין מחלת חניכיים וספיגת עצם שם, והטיפול עבר בהצלחה - והרופא לא איבחן בעיות נוספות - אין סיבה לדאגב. כמובן שהצלחת הטיפול תלויה גם בהמשך, תחזוקה טובה וביקורות שגרתיות שלך במרפאה, גם אם נראה שהכל בסדר

כל מקרה לגופו ואיני יכול לאבחן באינטרנט. אם השן מבצבצת לפה ויש בה ריקבון - אפשר גם לבצע בינתיים טיפול חירום שנקרא אקסטירפציה. אם השן כלואה במלואה כמובן שזה לא רלבנטי. אם חייבים כירורג פה ולסת - והתור בבי"ח יהיה רק בעוד חודשיים - כדאי לשקול ביצוע במרפאה פרטית של כירורג פה ולסת. 

לשטוף את הפה היטב, ביחד עם המשחה יצאו גם שאריות המזון והחיידקים שירדו בצחצוח. אפשר לאחר שטיפת הפה לבצע טיפול נוסף, שטיפת פה עם מי פה המכילים פלואוריד, למשל, ואם מבצעים זאת - רק לירוק אותם ולא לשטוף במים. 

ברוב המקרים תהיה רק הקלה ולא ריפוי, שהרי ללא עקירת השן בעצם מוקד הזיהום נשאר . על כן יש לקבל הנחיות מהרופא - מתי בכוונתו לעקור את השן 

הכיצד אוכל לדעת דרך הרשת? יש צורך בבדיקה ואיבחון של רופא שיניים מומחה לילדים. 

אין לדעת מהאינטרנט, אבל בגלובלי זה נשמע כמו סיבוך שנקרא מכתשית יבשה, והפתרון הוא די קל ומהיר - חומר מיוחד שהרופא מניח בתוך פצע העקירה ומביע להקלה מהירה . כמובן יתכן שזהו סיבוך אחר, ואולי גם זיהום - ואז יהיה צריך לנקות את הפצע וגם לקבל אנטיביוטיקה. כך או כך - למה לשבת בבית ולסבול? 

לא מבצעים איבחון רפואי דרך האינטרנט, יש לקבוע בדיקה ואיבחון ע"י הרופא האישי 

דהיינו כדאי לבצע בדיקה יסודית עם רופא השיניים האישי, לא? 

יש גישות רבות לנושא כולל צורת פתיחת הסינוס והשתלת העצם, אם מדובר בשן בודדת אנו צריכים לפחות 6 ממ עד 8 ממ, ואם זו שן טוחנת - עדיף 10 ממ לפחות 

איבחון רפואי מכל סוג שהוא לא מבוצע באינטרנט, למשל הרי הרופא שבדק אותך לא ידע מה זה והוא ממש ראה ובדק. ייתכן ורופא שיניים יוכל לאבחן (למשל אולי זו פטרת הפה או הרפס) ולהציע טיפול - או לפנות למומחה למחלות הפה - רופא שיניים שעבר התמחות שנקראת "רפואת הפה".  

לא ברורה הסיבה לקבלת אנטיבוטיקה, אך באופן כללי - אם יש דלקת בעצב השן (דלקת מוך, שנקראת גם פולפיטיס) בגלל חיידקים, בליעת אנטיביוטיקה בלבד לא תועיל, ויש צורך לפתוח את השן ולנקז את הזיהום, ולהניח תרופה מיוחדת בתוך השן עצמה

אתה לא יכול לדעת או לאבחן בעצמך - עליך לקבוע תור אל הרופא האישי שלך לבדיקה

אינך יכול לבד להסיר אבנית - הרופא יכול לבצע די בקלות במרפאה, או לשלוח למעבדה לניקוי.  באופן כללי בדיוק כמו שעלינו למנוע היווצרות אבנית על השיניים הטבעיות שלנו - אבנית אלו מצבורי חיידקים מזיקים שרק מתרבים - עלינו ללמוד למנוע את הנ"ל באופן יומיומי.

יש מצבים שבהם החור כ"כ עמוק, שהוא נוגע בעצב השן (מוך) או ממש קרוב אליו. ועל כן אם הרופא מבצע ניסיון להציל את השן מטיפול שורש הוא בדר"כ ינקה בזהירות את כל האיזור, בועומק מעל העצב ימרח חומר בטכניקה שנקראת "כיפוי מוך" 

כמו אחרי כל טיפול רפואי (למשל ניתוח, כוויה, נקע ואפילו שריטה עמוקה) ייתכנו רגישות וכאבים פוסט אופרטיביים, ומומלץ לא לאכול במשך מספר ימים על המקום המטופל. יתכן שיש צורך בליטוש נוסף. כאבים כאלו יכולים לקחת מספר ימים ואפילו שבועות - אם יש החמרה או אין שינוי כנראה שכן יהיה צריך לבצע טיפול שורש

מאוד חשוב לשמור על השיניים הטבעיות שלנו ולהצילן מעקירה - במידת האפשר. אין לי כל דרך לקבוע מה עדיף לך במצבך . אומר רק שלא מומלץ ע"י רוב המומחים לטיפולי שורש לבצע טיפולי שורש + מבנים וכתרים מייד אחריהם, אלא להמתין מספר ימים. כך גם מומלץ ע"י מומחים לחניכיים - אם אפשר להציל את הטבעיות בטיפולי חניכיים מתקדמים - בדר"כ עדיף.

אם אין שום ברירה וצריך לעקור הכל - לרוב אנו ממליצים לבצע עם סד כירורגי ממוחשב, שמכינים עוד לפני הכירורגיה, כולל העמסת שיניים שמתוכננת מראש לפי המצב בפה ולפי התכנון השיקומי והכירורגי. מומלץ רק אם אין ברירה טובה אחרת 

ראשית חבל שהזנחת. מאוד חשוב לשמור על השיניים הטבעיות שלנו ולהצילן מעקירה - במידת האפשר. אין לי כל דרך לקבוע מה עדיף לך במצבך . אומר רק שלא מומלץ ע"י רוב המומחים לטיפולי שורש לבצע טיפולי שורש + מבנים וכתרים מייד אחריהם, אלא להמתין מספר ימים. כך גם מומלץ ע"י מומחים לחניכיים - אם אפשר להציל את הטבעיות בטיפולי חניכיים מתקדמים - בדר"כ עדיף.

אם אין שום ברירה וצריך לעקור הכל - לרוב אנו ממליצים לבצע עם סד כירורגי ממוחשב, שמכינים עוד לפני הכירורגיה, כולל העמסת שיניים שמתוכננת מראש לפי המצב בפה ולפי התכנון השיקומי והכירורגי. מומלץ רק אם אין ברירה טובה אחרת

מן הסתם תלוי מאוד בכל מקרה ומקרה, וגם בגישה הכללית של הרופא לפיתרון מצב ספציפי.  

מאוד תלוי כמה מהאמלגם נשאר תקוע ברקמה - אם חלקיקים קטנים - סביר להניח שלא יקרה כלום. מה שכן, כדאי לעקוב, כיוון שאם האמלגם היה מזוהם - עלול להיות זיהום סביב השאריות

מבחינה טכנית כמעט כל מצב ניתן לפתרון (למשל הרמת סינוס והשתלת עצם), למעט במצב של סיכון חיי המטופל או בריאותו, או מבחינה כלכלית. אם אין כל אפשרות כירורגית ושיקומית כזו, הפתרון היחיד כנראה הינו תותבת 

תותבת לאיזור זה חייבת תמיכה שמושגת משאר השיניים בפה ומהחך הקשה, למשל בצורה כזו:

 תותבת חלקית 

מבחינת החומרים - יש רופאים שמעדיפים שיחזורים ללא מתכת (קומפוזיט/יונומר זכוכית - הסתימה הלבנה) ויש רופאים שמעדיפים אמלגם. תוכל לבקש הסבר מהרופא על העדפתו האישית ולהחליט. 

בהחלט ייתכן, גם אם הטיפול בוצע ע"י רופא מעולה או מומחה לטיפולי שורש, ובמיוחד אם הטיפול היה בשן שסבלה מדלקת קשה מאוד 

לגבי כל משחה - אם היא נטולת פלואוריד יהיה כתוב עליה. וכמובן באינטרנט אפשר למצוא מידע לגבי כל משחה ומרכיביה 

יש במאמר הבא המלצות לטיפולי שיניים לאנשים עם יכולת כלכלית מוגבלת, מאחל לך בהצלחה רבה

טיפול שיניים לנזקקים, מעוטי יכולת אוטיסטים וניצולי שואה 

לא יודע, אולי תנסה מהמחשב הביתי ולא בסלולרי 

לא הבנתי את השאלה. אדם קובע תור לבדיקה ולאיבחון - ולתוכנית טיפול. אם אין תור פנוי או שהיחס והגישה לא מוצאים חן בעיני המטופל - יכול לבחור מרפאה אחרת ולהמשיך שם.  

הכותרת הקלינית הינה החלק של השן שרואים בתוך חלל הפה, מעל החניכיים.  זהו החלק שנפגע מעששת למשל, ואם צריך לבצע כתר עליו - הוא צריך להיות יציב וחזק מספיק בכדי לקבל כתר וימשיך לתפקד כראוי. אם החלק הזה של השן אינו ארוך מספיק, הכתר עליו לא יהיה יציב ולא יוכל לתפקד כאילו היה שן רגילה. על כן בשיטות שונות מקצרים את החניכיים באותו איזור, ובכך מקבלים כותרת ארוכה יותר מאשר במצב המקורי

מבחינת החוק כל רופא יכול לבצע. מבחינת הניסיון ואחוזי ההצלחה - ככל שהמצב יותר מסובך, כך עדיף לוודא שהרופא הינו בעל ניסיון עשיר במקרים מסוג זה - ובמצב של חניכיים - למשל לפנות למומחה לחניכיים (פריודונט) 

נסיגת חניכיים הינה בעיקר בגלל הצטברות חיידקים בחיבור בין השיניים והחניכיים, ו/או צחצוח אגרסיבי מדי - ולא בגלל פעולת השיננית, שמנקה ומסירה את החיידקים, ותפקידה גם להנחות אותך כיצד לצחצח בבית בכדי שתשמור על בריאות הפה בצורה יעילה יותר. 

דלקות חניכיים - שאלות ותשובות 

לגבי ההמשך - הרופא האישי צריך להיות במעקב עם השיננית לגבי מצבך - אם אין שיפור או יש החמרה, יש מקום לשקול התערבות כירורגית, למשל עם מומחה לניתוחי חניכיים. יש סוגים שונים של ניתוחים ואי אפשר להסביר הכל דרך האינטרנט, ובמיוחד אין צורך בכך אם יש לפי האיבחון נסיגה קלה והיא נעצרה.

לגבי גשר - אם אתה מתכוון גשר ליישור שיניים - אני ממליץ לפחות פעם בשלושה חודשים לבצע טיפול עם השיננית כולל הדרכה לצחצוח נכון ויעיל בבית 

כיצד בוחרים רופא? ההמלצה שלי - לבקש המלצות מאנשים שאתם מכירים וסומכים עליהם - חברים, משפחה, שכנים. שאלו אותם למי הם הולכים וממי הם מרוצים. כמו כן לבדוק במקביל מידע חופשי באינטרנט, של חוות דעת ממטופלים שהיו מרוצים - ולא להתרשם לעומת זאת מכל מיני פרסומות קופצות, מבצעים, הנחות, הבטחות פלאים וכולי. 

כדאי גם לבדוק היטב מיהו הרופא שאליו מגיעים - לא להתפתות וללכת למרפאה בה לא מציגים את שם הרופא ואי אפשר לדעת פרטים עליו. תמיד אפשר ורצוי להיכנס לאתר משרד הבריאות ולבדוק מידע לגביו ו/או ברשתות האינטרנט השונות/גוגל וכולי.

לקבוע לאחר מכן פגישה לבדיקה וייעוץ עם הרופא שבחרתם. לשאול, להבין, לקבל תשובות - ולהתרשם מהמקצועיות, סבלנות, הסברים, יחס. לראות אם האופי של הרופא נראה לך כזה שאפשר לסמוך עליו ויש לו סבלנות, והוא מגלה יחס חם ואישי, או שלא.

 כדאי ורצוי לשאול מאילו חומרים ובאילו טכנולוגיות הוא נעזר ולבקש גם מידע על אלטרנטיבות לטיפול המוצע (למשל שתל במקום גשר). אפשר ורצוי לבקש תמונות לטיפולים דומים לשלך הרופא ביצע, ואפשר גם לבקש טלפון של מטופל שעבר טיפול דומה ולהתייעץ איתו. חשוב לדעת גם אם יש תורים פנויים או זמן המתנה ארוך בין טיפול לטיפול, אם יש שירותי עזרה ראשונה במידת הצורך (כולל סופ"ש / חגים וכולי)

כמו כן להתרשם ממראה המרפאה - נקייה? מסודרת? הקפדה על נהלים בעת הקורונה? חלוקים נקיים? שירותים נקיים? וכולי.

לגבי רישומים, אירונים, התמחויות - המידע צריך להיות נגיש למטופל בקלות. גם מצד המרפאה חייבים למסור מידע מדוייק. במנוע החיפוש באתר שלנו יש מידע על רופאים החברים בהסתדרות לרפואת שיניים (לא כל רופא חבר באיגון שלנו), ובאתר משרד הבריאות (https://practitioners.health.gov.il/Practitioners/2) יש מידע נוסף על הרופאים בארץ

בהצלחה  

אם לא נפתחו לגמרי התפרים ורק היה דימום קל שפסק - סביר להניח שלא נגרם נזק לניתוח. אבל זהירות להבא, חבל לעשות טעויות 

אם אין הרגשה של חוטים משוחררים בפה, ואין דימום או כאבים, אזי רק להמתין בסבלנות עד שהרופא יוציא את התפרים - ועד אז לא לאכול באיזור זה  

ברמה העקרונית, כל פעולה שגורמת לפציעת רקמות הגוף בצורה יזומה  הינה פעולה כירורגית. 

אי אפשר לדעת באילו פעולות / טכניקות / מיכשור מבוצעת כל פעולה ופעולה במרפאה. לעיתים מה שנראה לך פשוט מצריך הרבה מאוד ידע / טכניקות / מיכשור / ניסיון. לעצם העניין - שאל את הרופא האישי שלך. 

נפיחות הינה אופיינית לעקירות. אם אין סימנים אחרים של זיהום, כגון הפרשת מוגלגה, עליית בחום גוף, הרגשה כללית רעה וכולי, לא צריכה להיות סיבה מיוחדת לדאגה. יחד עם זאת - כמובן יש ליידע ולעדכן את הרופא האישי לגבי כל מה שקורה איתך לאחר העקירה, ולהתייעץ איתו

ציפוי זמני הינו מחומר חלש שנסדק לעיתים, וכל מאכל או משקה עם פיגמנטים כהים ועזים יכול לגרום לצביעה שלו. כדאי להימנע 

אי אפשר לדעת מהי מידת הריקבון ואם אפשר להציל את השן. תבקש מהוריך לקבוע לך תור בדחיפות לבדיקה וטיפול. למה אתה מחכה שנתיים? 

איני יודע ממה עשויים ספציפית הציפויים בקופ"ח, מי הרופא המבצע, כמה ניסיון יש לו, ומהי המעבדה המבצעת. PLV הם בסה"כ ראשי תיבות אוניברסליים ל"ציפוי עשוי חרסינה" - "porcelain laminate veneer" ותו לא. לגבי EMAX - הם אכן אחד מסוגי הציפויים הכי מומלצים מבחינה טכנית, אך שוב - בקופ"ח או במרפאה פרטית - כדאי לך מאוד לברר מי הרופא המבצע, כמה ניסיון יש לו, ומהי המעבדה המבצעת. לא כל רופא ולא כל מעבדה יכולים לבצע עבודה כזו בצורה שמרנית ומדוייקת, ולקבל תוצאה טובה ואסתטית.