ראשית יש להבדיל בטיפול של "סתימה רגילה" בין אמלגם שהיא סתימה מתערובת של מתכות, לבין קומפוזיט, למשל, שהוא חומר בגוון השן ונדבק לשן ומתלכד איתה. INLAY היא סתימה מחרסינה שמבוצעת לאחר ניקוי העששת ולקיחת מידות למעבדה, הכנה במעבדה ואז מודבקת בתוך השן.

לגבי הסרת חומר שן - קומפוזיט היא השמרנית מכולן והכי פחות הסרת חומר שן. 

לגבי חוזק - סתימת חרסינה חזקה יותר פיזית רק בתנאי שיש עובי מסויים, חרסינה דקה מדי תישבר בלחצי הלעיסה. כמו כן זהו חומר "צפיד", דהיינו קשיח, ולכן יש לקדוח בצורה מסויימת וליישר זוויות בחלל השן כדי שיהיה אפשר להכניס סתימת חרסינה. על כן תיאורטית מדובר ביותר הסרת חומר שן.

מצד שני, קומפוזיט מאוד קשה לביצוע ובמיוחד ברמות של מושלמות, ולא כל רופא מסוגל לבצע בצורה טובה. מה גם שיש טענה שהקומפוזיטים נועדו לכישלון ותיווצר עששת משנית לאחר כמה שנים.

מכאן (וללא תלות במחיר) יש רופאים שלדעתם קומפוזיט יעיל יותר ושמרני יותר ועל כן כדאי יותר, ויש רופאים שמאותן סיבות חושבים בדיוק הפוך. אין אמת אחת מוחלטת, ואין תמימות דעים בנושא.

EMAX הוא שם של פירמה מאוד איכותית של חרסינה, לעומת זירקוניה שהיא שם גנרי של עשרות חברות שמייצרות תחת שמות מסחריים שונים. בעיני חלק מהרופאים לשן אחורית כתר זירקוניה טהורה הוא הטוב ביותר ברוב המקרים, לעומת חלק מהרופאים שחושבים אחרת ומעדיפים מתכת וחרסינה או חרסינה טהורה.

הרופא האישי שלך יוכל להסביר לך מה לדעתו טוב יותר למצבך.

על ההבדלים בין השניים ניתן לכתוב מאות מילים, וזה מיותר וגם לא אפשרי . לך כמטופל אין שום משמעות, וחייבים לבצע צילום תלת מימדי לפני השתלות (והרופא יחליט ביאזו שיטה הוא מעדיף)

את בהחלט יכולה לבקש מהרופא בקופ"ח הפנייה לצילומי רנטגן ובדיקה כולל הפנייה לבי"ח במידת הצורך. אבל סביר מאוד להניח  שהטבע עשה את שלו.

בהחלט זו אחת הסיבות האפשריות, וכן ריח רע מהפה, ודלקת בחניכיים

על פניו זה בדיוק מה שאמור לקרות. 5 שיניים חלביות בכל צד (סה"כ 20) , כאשר בגיל 6-7 שנים ברוב המקרים מתחילות להתחלף החותכות (מקדימה) ובמקביל מתחילות לבקוע בנוסף ל5 אלו גם השן השישית, מאחוריהן, והיא גם הטוחנת הראשונה הקבועה. היא לא מחליםה שן חלבית, אלא מתווספת למשנן שקיים.

מה יותר פשוט מלשאול את הרופא האישי או הרופא שביצע את הניתוח או הרופא  שמבצע את יישור השיניים? הרי כל מה שאכתוב כאן יהיה ניחוש בלבד.

לא תמיד, תלוי בעמדת החניכיים ואם יש גישה חופשית לסורק / חומר המטבע בכדי לקבל העתק מדוייק של המצב בפה 

כתבתי במפורש  "לסורק / חומר המטבע" דהיינו לא משנה באיזו שיטה משתמשים, עם חומרי מטבע או עם סורק דיגיטלי - אם יש קושי או חוסר אפשרות לראות בבירור את הגבול בין השן המושחזת לבין החניכיים לא נוכל לבצע כתר מדוייק. ובמצבים האלו משתמשים למשל בטכניקה של חוטי הפרדה, שדוחקים את החניכיים ומאפשרים איבחון מדוייק יותר לשולי השן המושחזת. לאחר לקיחת המידות (דיגיטלי או רגיל) מוציאים את החוט והחניכיים חוזרות למקומן. פעולה סטדנרטית ונפוצה

מאוד תלוי בהחלטות של הרופא האישי ושל הרופא שיבצע את יישור השיניים. טכנית זה אפשרי, אבל זה להחלטתם

ראשית יישור שיניים אפשרי  כאשר אין מחלת חניכיים. לא משנה באיזו שיטה.

שנית, אם הרווחים ייסגרו, אי אפשר יהיה להזיז את השיניים פנימה עוד יותר או לבצע סיבובים ותיקוני זווית, אלא אם יבוצע מדי כמה שבועות השחזה דקיקה או ליטוש וכולי. 

עלייך להתייעץ עם הרופא האישי שלך לגבי אפשרויות הטיפול שכן דרך האינטרנט בלתי אפשרי לתת לך איבחון מדוייק למצבך או הצעות לטיפול

כן, הרווחים שקיימים בין השיניים סביר להניח שמקורן בבעיית חניכיים, כדברייך. אם יש גם תזוזה בהן כמובן איני יודע. ואם יש צורך בהזזתן לצורך סגירת הרווחים גם איני יודע. ועל כן רשמתי שאם יסגרו את הרווחים לפני יישור שיניים ו/א וטיפול בבעיות החניכיים, ייתכן והנ"ל יהווה בעייה טכנית בהמשך.

לי אין יכולת לאבחן את המצב במדוייק אצלך באינטרנט. הרופא האישי יוכל להסביר לך את המצב ואת הצעתו לפתרון, ותוכלי גם לשאול אותו לפי מה שרשמתי אם ניתן לבצע סיגרת הרווחים או שעדיף קודם לבצע את יישור השיניים. 

ראשית לא בהכרח כל מה שחברה מוכרת וממותגת מייצרת הוא טוב... ולא בהכרח שחיקוי לא יהיה טוב. כך במברשות ידניות וכך בחשמליות. הקווים המנחים לבחירת מברשת איכותית הם: זיפים רכים, ישרים, לא גדולה מאוד ולא רחבה מאוד. לא פחות חשוב מכך הוא לקבל הדרכה יסודית מהשיננית או מהרופא האישי כיצד להבריש נכון, ואביזרים נוספים שכדאי להשתמש בהם (חוט דנטלי, למשל).

על כן הייתי מציע שתביא למרפאה את המברשת שקנית, ותשאל את הרופא האישי / שיננית מה דעתם על המוצר, ולקבל הדרכה יסודית בנושא.

ראשית - לגבי חו"ל - ומה יהיה כשיהיה סיבוך כלשהו? דלקת? כאב? כשמשהו יישבר? למי תפנה  מאוד לא מומלץ, מאוד לא חכם. 

עליך למצוא רופא מקצועי והגון, שיאבחן את המצב בפה כרגע ויתווה פתרונות ריאליים וטובים, ולהתמיד לא רק עם הטיפולים עד למצב של "יישור קו" ברמה גבוהה, אלא גם להתמיד בהיגיינה ובמפגשים קבועים במרפאה עם השיננית / רופא בכדי לשמור על רמה גבוהה ומינימום בעיות לעתיד.
כמו כן להתוות תוכנית מניעה,כולל ייעוץ תזונתי ושינוי הרגלי היגיינה אוראלית

אין איזשהו נוהל או חוק בנושא, אלא אם כן נכתב או הובטח משהו אחר. ייתכנו סיבות שונות לכך, וזה קורה ויכול לקרות לכולם. אם חלפה רק שנה, אני בטוח שכדאי להגיע לרופא האישי שלך לבדיקה ושיחה, ולהחליט ביחד איך לתקן או לשחזר.

ברמה העקרונית אתה יכול תמיד בצורה פשוטה לשאול את הרופא היכן למד, מידע זה לא נמצא באתר משרד הבריאות או באתר שלנו.

אבל 

יש רופאי שיניים מעולים שלמדו בארץ, ויש רופאי שיניים מעולים שלמדו בחו"ל. וכמובן דוגמאות הפוכות גם יש, גם מהארץ וגם מחו"ל. וכמובן לאחר הלימודים הבסיסיים אנו ממשיכים לרכוש מיומנויות, קורסים וחלקנו גם התמחויות, וההתפתחות והלמידה היא ללא הפסקה, לפחות כך צריך להיות רופא טוב ומתקדם, ללא קשר לארץ שבה הוא למד

ראשית, צילומי הרנטגן הם לא החלק היחידי באבחנה ויש צורך גם בבדיקה קלינית, יש דברים שלא תמיד רואים ברנטגן. אבחנה טובה ומקצועית מתחילה בשילוב של צילומי הרנטגן עם בדיקה קלינית בתוך הפה. מה גם שמצולמות שיניים אחוריות בלבד.

שנית, בצילומי הרנטגן סה"כ המצב לא רע בכלל, למרות שזהו מידע חלקי - אבל כדאי לבדוק את תקינות הכתר והתאמתו לשולי השן שעליה הוא מורכב, ואת תקינות נקודות המגע בין שיניים שבהן סתימות. ושוב, במקביל לבדיקה הקלינית.

לבסוף - כל הכבוד לך שאתה מודאג ומוטרד, ורוצה לשמור על בריאות טובה של שינייך. כדאי להתייעץ עם הרופא האישי לגבי הגברת המודעות ויצירת תוכנית מניעה והגנה לשיניך בצורה טובה יותר מאשר הקיים, ובעיקר ע"י שיפור הטכניקה בבית, ולקבוע 3-4 פעמים בשנה ביקורת + ניקוי + מניעה עם השיננית / הרופא 

אני זוכר שרשמתי תשובה לשאלה זו, אך כנראה הייתה תקלה טכנית באתר והיא לא נקלטה.

אנסה שוב.

נקודות מגע הן האיזורים בהן שן נוגעת בשן שלפני או שאחריה. במצב אידיאלי טבעי נקודות המגע מושלמות, ולכן כך גם אמור להיות לאחר כתרים או סתימות. מהצילומים שהעלית בין היתר המלצתי גם לבדוק את נקודות המגע במספר שיניים ולוודא שהן תקינות לאחר סתימות / כתרים שבוצעו.

לגבי כל השאר - אוכל לענות רק תיאורטית - מה שנותר מכותרת השן לאחר סילוק עששת + טיפול שורש + מבנה הוא הבסיס לכתר. אם מה שנותר הוא קטן / קצר / דק מדי, לכתר אין אחיזה טובה לשן גם אם הוא מדוייק (בשפה שלנו - רטנציה ו/או רזיסטנס). ועל כן במצב כזה הרופא צריך לשקול כיצד פותרים את המצב. 

כל זאת הינו תיאורטי ובוודאי שין לבסס תוכנית טיפול או איבחון מקצועי רק באינטרנט או רק לפי רנטגן, כפי שהסברתי

עד כאן.

רופא אינו מאבחן ונותן הנחיות מדוייקות דרך האינטרנט ועל סמך צילומי רנטגן בלבד. לדוגמא כאשר אין בדיקה קלינית במקביל יש חשש שתהיה טעות באיבחון בין ימין לשמאל, למשל, או לסת עליונה מול תחתונה. 

יש לבדוק במיוחד את תקינות הכתר ואת נקודות המגע בסתימות שבצד זה, למשל. 

כשתגיע לרופא עם הצילומים והבדיקה הקלינית הוא יוכל לאבחן במדוייק. גם את מידת ההתאמה של הכתר והסתימות לשיניים, כולל שלמותן ונקודות המגע. זו בדיקה שכדאי לבצע פעם בשנה לאנשים שהינם בקבוצת סיכון גבוהה לעששת. וכמובן גם לבקש ממנו תוכנית מניעה והנחיות מעודכנות. 

הדעות חלוקות בין הרופאים וכך גם ההעדפות, אין דיעה אחת מוצקת ונכונה ששוללת ומבטלת את השיטה השנייה, ולכן לכל שיטה יתרונות וחסרונות.

על קצה המזלג:

מתכת וחרסינה או זירקוניה וחרסינה - בשן אחורית ידרוש יותר הסרת חומר שן מאשר זירקוניה טהורה, שגם חזקה פי כמה מחרסינה. שכבה דקה של חרסינה עלולה להישחק ולהישבר במשך הזמן מהר יותר.

מתכת - מתכות בסיס (לא אצילות) - עלול להחליד במשך הזמן (חיסרון) לעומת מתכות אצילות (פלדיום, זהב, פלטינה וכולי)

יש רופאי שיניים מעולים שלמדו בארץ, ויש רופאי שיניים מעולים שלמדו בחו"ל. וכמובן דוגמאות הפוכות גם יש, גם מהארץ וגם מחו"ל. וכמובן לאחר הלימודים הבסיסיים אנו ממשיכים לרכוש מיומנויות, קורסים וחלקנו גם התמחויות, וההתפתחות והלמידה היא ללא הפסקה, לפחות כך צריך להיות רופא טוב ומתקדם, ללא קשר לארץ שבה הוא למד

כנראה מאוד שהשיטות בהן אתה מנקה אינן טובות. עליך לבקש הדרכה יסודית מהשיננית (מומלץ בכל ביקור) ולתרגל איתה במרפאה כיצד לבצע ניקוי מדוייק ויעיל, הן בעזרת מברשת והן בעזרת חוט דנטלי / קיסמים 

טכנית אפשר, אך אין בזה שום היגיון - חיידקים יידבקו לאיזור הפגוע בקלות מחדש, והחור צפוי להעמיק 

ברוב המוחלט של המקרים זו אינה פטרייה, אלא אוכלוסיית חיידקים שנקראים כרומטוגניים (="מייצרי פיגמנט/צבע"). הקפדה על היגיינה אוראלית טובה יותר בהתאם להדרכה יסודית מהשיננית / הרופא האישי יסייעו להעלמת הבעייה או לפחות לצמצומה 

ההודעה מופיעה בפורום ברגע שאני קורא את ההודעה ומאשר אותה (ומוחק למשל פרסומות או ספאם), וגם רושם תשובה לשאלה 

למשחה זו יש תוספים צמחיים וכן סודה לשתייה, ואופייני מה שאת מתארת. בדרך כלל לאחר כמה ימים של שימוש מתרגלים לטעם המוזר שלה ולא מרגישים אותו יותר 

אינני יודע, לא אוכל לאבחן דרך האינטרנט. בכל מקרה יש הרבה פעמים שלאחר טיפול מסויים יש כאבים לזמן מה, אפילו שבועות, עד שיש החלמה. כדאי שתבצעו בדיקה חוזרת לאחר תקופת המעקב שהוא המליץ עליה. אם אינך סומכת על הרופא שלך - זו בעייה מהותית. 

איני יכול לאבחן את מצבך האישי. באופן כללי, כדאי להתייעץ שוב עם הרופא האישי - אם יש מצב של שיניים בולטות, עקומות וצהובות, אמליץ קודם כל לבצע ייעוץ עם מומחה ליישור שיניים, ולנסות גם הלבנת שיניים. אם לאחר יישור שיניים עדיין הצבע לא יפה, לבצע ציפויים עם השחזה מינימלית. לבצע כתרים עלול להסתכם בהורדת חומר שן רבה ובמיוחד כשאת כותבת שהשיניים בריאות.  מה גם שאם הן עקומות, ייתכן שהסרת חומר שן בצורה גדולה יביא אותך גם לצורך של טיפולי שורש, מבנים וכולי. 

אין לי כל דרך לנחש ולאבחן נכון את המצב. אני ממליץ לבצע בדיקה נוספת ועדכנית לגבי המצב עם הרופא האישי שטיפל בך, בדק וצילם, ולעדכן אותו על כאבייך / תחושותייך. 

תלוי מה המצב בפה, והמלצות הרופא האישי שלך 

ברוב המקרים כן, אבל תלוי בהמלצת הרופא בהתאם למצב - כל כמה זמן לבצע צילומים, ואיזה סוג צילומים 

בצילומי רנטגן מכל סוג שהוא יש להשתמש בסינור עופרת מיוחד על גופף כולל על הצוואר שמסנן את הקרינה ומונע ממנה להגיע לאיברי הגוף השונים . עם סינור עופרת אפשרי לצלם אפילו נשים בהריון. הצילומים אינם מסוכנים והם עם קרינה מאוד נמוכה, ובוודאי שאינם צילומים שמבוצעים לעיתים קרובות. על כן בהקפדה על הכללים הנכונים אין לך ממה לחשוש. יש להדגיש כי הצילומים הינם רק חלק מהבדיקה המקצועית המקיפה שאמורה להתבצע לפחות פעם בשנה, וכוללת גם בדיקה קלינית של השיניים והחניכיים, ולא רק צילומים

ראשית, אין לי שום דרך להעריך את המצב דרך האינטרנט. שנית, כיצד נוכל לדעת שהקורונה תחלוף / נקבל חיסון תוך חצי שנה / שנה? 

באופן כללי, אין לדחות טיפולים רפואיים דחופים בשל הקורונה והחשש ממנה .

יש מאמר אחד ויחיד בעברית, למיטב ידיעתי, והוא מאמר שכתבתי ביחד עם 2 רופאים מומחים לרפואת הפה (פרופ' נועם ירום ופרופ' שרון אלעד) ועם אורתופד מומחה למפרקים (פרופ' גרשון וולפין, אבי) ועיקריו נמצאים כאן, כולל קישור להורדה לרופא / מטופל. 

יש ליידע כמובן את הרופא המטפל, ובמקביל אפשר לתת לו את הקישור הזה גם. 

באופן כללי ועל קצה המזלג, אם אינך במצב בריאותי לקוי (סוכרת קשה, השמנת יתר קשה, מחלות לב וכולי) ברוב המוחלט של המקרים לא תצטרכי אנטיביוטיקה, אלא אם הרופא המטפל מחליט אחרת. 

בהצלחה

הקישור עובד, תנסי לגלוש מהמחשב בבית ולא מהסלולרי, ייתכן ויש לך חסימת חלונות קופצים או בעייה אחרת. המאמר גם נמצא ברשימת המאמרים בפורום, וגם בחיפוש בגוגל 

מאוד תלוי בעומק העששת, בתזונה שלך, הרגלי הצחצוח האישיים שלך,  ועד כמה הינך בקבוצת סיכון לחשיפה לעששת. כל זאת יוכל הרופא האישי שלך להעריך ולהמליץ בהתאם. וכמובן מעקב כשמו כן הוא - לקבל ממנו הנחייה ולקבוע מעקבים בצורה מסודרת ואחראית, בכדי לטפל בהקדם אם יש צורך.

על כל קופסה של תרופות  אמורה להיות מודבקת מדבקה מבית המרקחת עם המינון וההוראות שהרופא רשם. בדוק זאת. תוכל גם להתקשר בבוקר למרפאה ולשאול שוב.

יש לך זיהום כלשהו. לאיזו תשובה אתה מצפה בדיוק דרך האינטרנט? גש בהקדם לרופא השיניים שלך בכדי לבצע בדיקה יסודית ואיבחון מקצועי בהתאם למצב.

יש מצבים שונים כולל נמק מלא ונמק חלקי, דלקת כרונית ודלקת חריפה, ואי אפשר להסביר כאן את ההבדלים בין כל המצבים. באופן כללי כאשר יש זיהום וריקבון שחודר אל עצב השן, תתפתח בו דלקת במוקדם או במאוחר. ולאורך זמן אם הדלקת אינה מטופלת ותאי עצב מתים והזיהום החיידקי עולה, עלול גם להתפתח נמק בעצב.

זהו אינו פורום לשאלות או המלצות על רופא ספציפי. אענה רק שבדקתי במאגר המידע של משרד הבריאות והוא רופא שיניים ומומחה ליישור שיניים. 

בהריון לרוב יש דלקות חניכיים יותר מהרגיל, ויש גם עלייה בסיכון להתפתחות חורים בשיניים  או החמרתם. מצב של זיהום שמתפתח עלול לאר רק לפגוע בך, אלא גם בעובר (חלילה). על כן המלצתי היא בפירוש לא לדחות ובוודאי לא לחכות להחמרה.

כאבי שיניים ודלקות חניכיים בהריון- שבירת מיתוסים - האם טיפול שיניים מסוכן להריון?

מודה לך מקרב לב על דברייך החמים והטובים  

לאותו רופא עניתי לאחר שכתב מה שכתב בפורום פייסבוק שפתוח רק לרופאי שיניים. הוא היה רופא פרטי שלא הצליח במרפאתו מסיבות שונות, ובחר לסגור ולעבור לקופ"ח. במשך השנים התקדם ונהיה מנהל סניף.  

בעסק פרטי לטוב ולרע יש אחריות ישירה של בעל העסק לכל הקורה שם, כולל אספקטים כלכליים. אין זה אומר שאינו רופא טוב, ובמקביל - רופא שמצליח כלכלית אין בהכרח פירוש הדבר שהוא גם רופא מצויין. כמובן יש דוגמאות מכל הכיוונים. כנ"ל במקביל רופא מצויין אין בהכרח פירוש הדבר שיהיה גם מנהל צוות מצויין (פרטי או בקופ"ח). ומנגד מנהל מצויין לא בהכרח היה רופא מצויין. על כן זהו דיון אינסופי ותיאורטי בלבד, ונסתפק בכך.

לצערי דרך האינטרנט אף רופא לא יוכל לתת תשובה מדוייקת ומקצועית למצב של בתך, כל שכן הינך רואה שלרופאים שונים יד דיעות שונות לגבי הדרך הנכונה לפתרון המצב. באופן כללי אומר שאם אלו שיניים טוחנות - בגיל זה אלו תהיינה עקירות מאוד מוקדמות, מה שעלול להוביל לבבעייה בבקיעת הקבועות, שרק בגילאי 10-12 תבקענה בממוצע. צריך גם להבדיל בין החלביות לבין שן קבועה שאמורה להיות בשלב זה - השן הטוחנת הראושנה. על כן כל עוד לא רואים ברנטגן שהשארת שיניים אלו תוביל לפגיעה בשיניים הקבועות שמתפתחות, בהחלט הייתי מנסה להציל את השיניים החלביות ולא לעקור בגיל כה מוקדם. דהיינו סתימות ו/או טיפולי שורש וכתרים. ואני אומר זאת גם כרופא וגם כאבא. 

מקווה שעזרתי לקבל החלטה, אשמח לשמוע עדכונים

שנה טובה

באמת אינני יודע, הרי לא ראיתי צילומי רנטגן שבוצעו ולא ראיתי את מצב הפה, ולכן התשובה היא תיאורטית. אם תעלה לפורום לפחות את צילומי הרנטגן שלה אשתדל לענות בהתאם.  

תעלה לאתר כלשהו שבו אפשר לאחסן תמונות, ותשלח כאן קישור אל התמונות