ניב כלוא ייתכן וצירך לשלוף ודם מהלסת, וזה לא קשור לשיטה שבה את תטופלי. לגבי השיטה עצמה ולגבי שליפת הניב - עלייך להתייעץ עם מומחה ליישור שיניים, שבודק את חלל הפה וכן צילומי רנטגן מכיוונים שונים

כל רופא שיניים לילדים יכול לטפל עם או בלי גז צחוק בילד, אין רישיון מיוחד לכך.  

ראשית לפי חובת החוק וההנחיות יש לשמור על צילומי רנטגן של מבוגר לפחות 10 שנים. שנית, רופא שיניים מקצועי יפיק תועלת מצילומים בעבר אך יש להשוות לצילומים עדכניים כדי לראות שינוי במצב במשך הזמן 

דעתי היא שאת טועה לחלוטין בכיוון המחשבה שלך. אוסיף גם ש"רק" 10 שנים ברציפות הייתי הרופא האחראי על הלימודים הקליניים בקורס שינניות בביה"ס לרפואת שיניים באונ' ת"א. 

ראשית, שיננית לא יכולה "לחפור בשיניים". המיכשור שבו היא משתמשת איננו מקדחים משום צורה, והיא ברוב המקרים מבצעת הסרה של האבנית שהצטברה בנקודות המפגש בין השיניים והחניכיים. וצרכיה גם לבצע איבחון ראשוני, בדיקות השיניים והחניכיים, הסבר לגבי היגיינה בבית וכולי.

נסיגות החניכיים בדרך כלל הן בגלל הצטברות של אבנית (=חיידקים) ולתקופות ממושכות, כך שיש דלקות חניכיים. המצב מחמיר בחוסר טיפול וכן לפעמים גם בגלל גורמים נוספים שיש בחלק מהמקרים, כמו צחצוח לקוי ואגרסיבי, גנטיקה, עישון, סוכרת וכולי. הימנעות מטיפול רק יחמיר את המצב. 

באיזורים בהן הייתה נסיגת חניכיים וחשיפה של השורשים לעיתים יש תופעה של רגישות בשיניים - ושוב, זו לא אשמת השיננית אלא הנזקים המצטברים. הטיפול עם השיננית יכול רק לעזור וימנע את החמרת המצב.

כדאי לקרוא את כל מה שרמשתי גם בקישורים בתשובה, וכמובן לקבל הסבר וייעוץ נוסף מהשיננית ומהרופא האישי שלך

זרמים גלווניים הם זרמים חשמליים בין מתכות מסוגים שונים במגע. האם זה מה שיש לך? איני יודע. יתכן וגם יש רגישות בגלל שדיקקו יותר מדי את הסתימות או שיש דנטין חשוף בנקודה מסויימת, למשל. אתה יכול לנסות לצחצח עם סנסודיין מאחד הסוגים למשך מספר שבועות, למשל , אך כדאי כמובן לחזור לרופא האישי ולבצע בדיקה יסודית

אני מצטער, איני יכול לאבחן דרך האינטרנט ולתת תשובה מקצועית, ובוודאי לא אחרי ששני רופאים אישיים בדקו וטיפלו בך. באופן כללי - אם יש דחיסת מזון בין שיניים (לא משנה אם אלו שיניים עם סתימות או עם כתרים) בהחלט עלולה להיווצר דלקת חניכיים מקומית ומכאיבה. ובאופן כללי אמשיך ואומר שכמובן הטיפול אמור לפתור בעייה זו. מעבר לכך, תיאלץ להתייעץ עם רופאיך, שמן הסתם יבצעו עוד בדיקות קליניות ורנטגניות כדי להחליט מה מכאיב לך. 

התהליך נקרא "איזון סגר" ולעיתים הוא על שן בודדת, לעיתים יותר. המטרה היא שהסגר (הצורה שבה את סוגרת את הפה ומהדקת שיניים זו מול זו ) יהיה מאוזן ונוח. לעיתים לוקח מספר ימים להתרגל, ואני מקווה שכך יהיה אצלך.  

אין זה המקום לשפוט מקצועיות, הפורום נועד לשאלות רפואיות בלבד. לגבי סיטי - לעיתים במצבים מסובכים המומחה לטיפולי שורש מבקש סיטי כדי לנסות ולאתר מבנה תעלות שורש חריג / קיום סדק / תעלות צדדיות וכולי 

כתר זמני עשוי מאקריל, חומר נוקשה פלסטי , אך אינו חזק כמו כתר קבוע ולעיתים יש סדקים קטנים, לעיתים ההתאמה לחניכיים אינה מושלמת, ולעיתים הכל בסדר אך בגלל שמפחדים לנקות ביסודיות ליד הכתר הזמני מצטברת אבנית (חיידקים) וכולי. על כן לעיתים ליד/מתחת כתרים זמניים יש דלקת בחניכיים. בכל מקרה כמובן הרופא האישי יבדוק כשתגיעי אליו את המצב וימשיך בהתאם

ראשית אפשרי בהחלט כבר לבצע את הכתר הסופי ולהדביק עם דבק זמני, זאת מבחינה טכנית. אבל ייתכן והרופא האישי ממתין לראות אם יש טעם בכלל לבצע זאת, ועל כן כדאי להתייעץ איתו. מבחינה ביטוחית - אם לבסוף השן הזו תצטרך כתר אחר או למשל לעבור עקירה , הרי שהביטוח לא יכסה מספר שנים טיפול בשן זו. על כן נראה לי שהפרתון הוא בכלל לחזור לרופא האישי שלך ולבקש ליטוש והתאמה של הכתר הזמני שכרגע אינו נוח לך. 

ד"ר נכבד, פורום אינטרנטי כידוע לך היטב הוא לא המקום לדיון רפואי בין מומחים, וכידוע גם הדעות והגישות לבעיות רפואיות ייתכן ויהיו שונות בין רופא לרופא או בין מאמר למאמר. אמליץ לך להתייעץ עם חמותך מול רופא שיניים שהוא מומחה לרפואת הפה ו/או עם מומחה לכירורגיה פה ולסת. 

נשמע כאילו המצב הדלקתי מחמיר, עלייך לפנות לרופא האישי בהקדם ולעדכן אותו, והוא יחליט אם לתת אנטיבוטיקה חזקה יותר או לעקור את השן.  

לא ממש, צריך לבדוק קלינית וגם רנטגנית. ואת לא נודניקית - לאבחן זה החל' החשוב של המקצוע שלנו, וגם אם זו "רק " רגישות,  יש לנו עצות והמלצות בכדי לשפר את המצב. על כן ההמלצה היא לפחות פעמיים בשנה ניקוי וטיפול עם השיננית, ופעם בשנה ולכל המאוחר פעם בשנתיים בדיקרה עם הרופא האישי.

לא אמור להיות הבדל מבחינה מקצועית, כל עוד עובדים בקשר הדוק עם רופא השיניים האישי המשקם ומתכננים ביחד כל מקרה מבחינה ניתוחית ומבחינה שיקומית.

יכול להיות בהחלט שבעלך צודק והילדה קולטת את הפחד שלך מטיפולי השיניים, את והוא צריכים להחליט ביחד מהיכרותכם זה את זו וכן את הילדה איך להסביר ומי כדאי שייקח אותה לטיפול. יש ספרי ילדים טובים בחנויות שמתאימים לגיל הזה שמסבירים על החוויה של הילד ומה הוא צפוי לראות, לשמוע ולהרגיש, ואפשר לקרוא יחד איתה את הסיפור וכנראה שזה יהיה יותר מוצלח מאשר סתם לגרור אותה. כדאי גם לקבוע ביקור היכרות ולא מיד להתחיל בטיפול, כדי לתת לה יותר שלווה והיכרות עם הרופא / ה שבחרתם. אל תספרו חוויות שהיו שליליות מהטיפולים שלכם אלא תנסו להדגיש כמה כייף וטוב שהרופא ינקה את השיניים ויסלק את החיידקים הרעים מהפה כדי שיהיו שיניים יפות, לבנות, חזקות ובריאות, וכולי 

חבל על הזמן שעבר ונזק הספיגה שקרה. בכל מקרה מומחה לכירורגיה פה ולסת למשל יוכל לשקול לפי הצילומים והבדיקה אם אפשרי לבצע לפחות שיחזור מינימלי של עצם הלסת ולהרכיב מספר שתלים שיתמכו בתותבת.

לגבי אוסטיאופורוזיס, או מצבים רפואיים אחרים - עלייך לעדכן את הרופאים המטפלים בך בכל שינוי במצב הבריאותי ו/או התרופות שאת נוטלת, יש חשיבות עליונה בהחלטות הכירורגיות לפי הנ"ל

לגבי שיניים עקורות וטחינתן לדנטין - אישית  איני עוסק בכך, כך שהידע הוא כללי שלי ולא מניסיון אישי - למיטב ידיעתי והבנתי יש צורך לבצע הנ"ל מיד עם העקירות, ולא לאחר זמן כה ממושך

פילם רנטגני, מורכב בצלולואיד וחומרים מיוחדים עליו 

אי אפשר לאבחן ללא צילומי רנטגן ובדיקה. באופן כללי מבצעים קודם כל את טיפול השורש לאחר שיש חיטוי והפסקת הדלקת בתוך השורשים. ואם במעקב איזור קצה השורש לא מתרפא, אזי אפשר לבצע אפיסקטומי. יש מצבים שבהם קצה השורש כבר עבר ספיגה דלקתית ונהרס המבנה האנטומי בו, ואז מראש יהיה צורך גם בטיפול שורש וגם באפיסקטומי. במקרים מסובכים אפשר להתייעץ עם מומחה לטיפולי שורש

כל עוד אין דלקת סביב התפרים ואתה מקפיד על שטיפות פה עד להוצאת התפרים, לא נורא 

פופקורן בהחלט תורם לפרנסה של רופאי השיניים... אבל כל מאכל שהוא נוקשה יכול להיות שהיה שובר לך את שן זו - למשל בוטנים אמריקאיים, גזר חי וכולי. אבל אי אפשר כל חיינו לאכול רק פירה ואורז... ייתכן גם שהיה חור בשן זו או סתימה ענקית שביצעו בעבר ונותרו רק חלקים דקים וחלשים מהשן המקורית. לכן ההמלצה היא לאכול יותר בזהירות את הפופקורן הבא שלך, ולבצע פעם בשנה בדיקה מקצועית ויסודית עם הרופא האישי שלך, ולטפל בבעיות קיימות בהקדם, אם יש.  וטיפול עם השיננית לפחות פעמיים בשנה

אמן, גם לך 

האנטביוטיקה ייתכן ותעזור זמנית להקלה והפוגה בזיהום החיידקי, אך הוא יתעורר מחדש. כך שכדאי לקבוע תור בהקדם לרופא השיניים האישי  שלך (ואם אין - להתחיל לחפש ולמצוא) , ולא לחשוב שהמצב התרפא 

ראשית תודה על הפידבק החיובי  

שנית בהחלט יש חשש להיווצרות ריקבון ו/או דלקות חניכיים במצבים כאלו מתחת לכתרים, ועל כן אמליץ באופן כללי על בדיקת רופא יסודית פעם בשנה כולל צילומים, ובמקביל על הגברת ההיגיינה האישית האוראלית בבית ועל ביצוע בדיקות וניקוי עם השיננית או הרופא 

יתכן והחרסינה שבוצעה  הייתה דקה מדי, ייתכן שחריקות השיניים חזקות מדי (ומומלץ לפחות לבצע סד לילה), יתכן שבמצב של חריקות שיניים שלעיתים גורמות להתקצרות השיניים אי אפשר יהיה לבצע כתר איכותי אם לא יבצעו גם הארכת כותרת. בכל אופן מידע מדוייק כמובן רק הרופא האישי יוכל לתת.

אם בשן שעליה יש כתר זמני גם בוצע טיפול שורש, אין עצב בתוך השן. ואם כך, אכילת מתוק לא תגרום לכאב בשן זו, אלא בשן אחרת, ויש לאתר את מקור הכאב. לגבי חריקות שיניים - בוודאי שעלולות לגרום לכאבים, גם מבחינת פוטנציאל של סדק בשיניים, וגם מבחינת כאבי פנים ולסתות (TMD) 

גם צחצוח יתר (יותר מדי פעמים או יותר מדי בחוזקה) עלול לפגוע בחניכיים ו/או בשיניים. זה נכון גם לגבי מברשת וגם לגבי חוט. על כן מומלץ לקבל הדרכה מהשיננית או מהרופא האישי כיצד לבצע הנ"ל  בצורה נכונה.

תדירות מומלצת באופן כללי:

לאחר ארוחת הבוקר, לאחר ארוחת הצהריים, ופעם אחרונה ממש לפני השינה

יש כאן יותר מדי שאלות שתשובה עליהן תהיה רק ניחוש  - אף רופא לא יכול לאבחן בלי צילום רנטגני ובלי בדיקה קלינית. אענה בכללי - כל טיפול שימנע עקירה אם יש עוד סיכוי להציל את השן כדאי לבצע. חידוש טיפול שורש מבצעים כאשר יש טיפול שורש לקוי ו/או דלקת בקצה השורשים ו/או כאשר יש ריקבון בתוך השורש ומנסים בכל זאת להציל את השן. אין עצב, אבל ייתכנו כאבים אם יש דלקת. לגבי עקירה -בכל מקרה כואב, בוודאי. ושוב - אם אפשר להציל את השן ולא לעקור - כדאי. תשובות מדוייקות יותר כמובן תקבלי לאחר בדיקתו של הרופא האישי

אם הנזק בשן שקיים אינו מאפשר כבר תיקון ושיקום, לא תהיה ברירה אלא לעקור, כיוון שברוב המוחלט של המקרים החיידקים ממשיכים לגרום לריקבון הולך וגובר של השן, וכך גם לזיהום דלקתי (שגם עלול לגרום לנזק לעצם הלסת ולשיניים סמוכות, וגם במצבים חמורים יסכן חיים). כדאי לקבל את כל התשובות כמובן מהרופא האישי 

נדמה לי שכבר עניתי לך מספר פעמים בעבר על מצב זה? ... ובכל מקרה אענה בקצרה - כתר זמני צריך להיות מאוד דומה במידותיו לכתר הקבוע, ואחד מתפקידיו של הכתר הזמני ותקופת ההחלמה מהארכת הכותרת היא כדי שהרופא האישי יחליט האם יש צורך בהחלפת הכתר שליד שן זו או שאפשר להסתפק רק בביצוע הכתר החדש ולא לגעת בשן ליד. תשובה מדוייקת למצב האישי - נא לשאול את הרופא האישי.

את שוב ושוב מבקשת ממני לנחש או להסביר כל מיני ספקולציות. תשובה מדוייקת למצב האישי - נא לשאול את הרופא האישי. 

אני ממליץ להתייעץ לגבי מצבך ולגבי התרופות אותן אתה נוטל או תיטול בעתיד עם רופא שיניים שהוא מומחה לרפואת הפה 

בהתמחות זו בין היתר לומדים כ4 שנים לאחר סיום לימודי רפואת השיניים הכללית על מחלות ותרופות והקשר בינן לבין חלל הפה, הרבה מעבר למה שלומדים בלימודי רפואת השיניים הכללית

ראשית אמליץ לבצע רק את הצילומים ההכרחיים. שנית מבחינת החוק כל צילום רנטגני הינך זכאי לקבל עותק ממנו. מרפאה שמציעה זאת בחינם יכולה לדרוש תשלום עבור הנ"ל וכך ראוי.

האם לבצע שתלים במרפאה מסויימת דווקא בגלל שמציעים צילום בחינם??? שתלים תבצע רק כשאתה משוכנע שהרופא המשתיל הינו מקצועי ובעל ניסיון רב בניתוחים מסוג אלו, וכנ"ל הרופא שיבצע את השיקום על גבי השתלים, במיוחד אם המצב קשה, ולא בגלל שמציעים צילום סיטי ששווה בסה"כ כ300 ש"ח. 

ייתכן והדבק התמוסס, ייתכן שמתחת לכתר יש חיידקים, כל תשובה כאן תהיה רק ניחוש, הרופא האישי צריך להוריד את הכתר ולבדוק לקראת המדידות בכל מקרה 

בהחלט ייתכן בגלל הצטברות חיידקים באבנית שבצמוד לחניכיים ולשיניים, או בתוך חור חדש. כדאי לבדוק עם הרופא האישי 

בתוך "הבור" שנוצר לאחר העקירה הכירורגית לא כדאי לנקות עם סילונית עד להחלמה מלאה וסגירה מוחלטת של הפצע. 

לפני שתל בוודאות יש צורך בביצוע צילום מסוג CT, ואני מניח שהרופא יבצע גם צילומים לאחר השתל ולפני ביצוע הכתרים, גם על השתל וגם על השן שעברה הארכת כותרת. 

חלק קטן מאוד מהקהילה המדעית הדנטלית חושב כך, והרוב המוחלט של משחות השיניים (כ85%) מכיל חומר זה כמקציף וכמנקה, עם כל האישורים הרפואיים הנזקקים (למשל FDA)

כבר הגעת למסקנות לבדך: בוודאי שכדאי לבצע איטומי חריצים ו/או סילוק  איזורים שמתפוררים ולבצע שיחזורים קטנים מניעתיים (PRR למשל), במקום להגיע למצב של חור גדול יותר ו/או שבר כפי שתיארת. החומרים שבהם ישתמש רופא השיניים בדרך כלל הינו קומפוזיט או יונומר הזכוכית, שלהם יכולת להידבק אל חומר השן הטבעי ולמלא חרירים בו, וכן להשלים איזורים שנפגעו (="סתימה לבנה"). מה בדיוק רופא השיניים יבחר, זו כבר החלטה שלו בהתאם להעדפתו ובהתאם למצב בכל שן.

עוד עצות - 3-4 פעמים בשנה לבצע ניקוי ובדיקה, וכאשר הילד מתבגר גם אפשר לבצע חיזוק פלואוריד במרפאה. משחת השיניים כמובן צריכה להיות עם פלואוריד, אך מותאמת לגיל הילד. מבחינת תזונה כמובן להפחית תזונה עם פחמימות וסוכרים, ולהימנע משתייה ממותקת / תוססת. 

לדעתי למי שסובל מרפלקס הקאה כדאי שישתמש במברשת ידנית רכה ועדינה, היא דקה יותר מהמברשת החשמלית בכל מקרה, ולכן פחות סיכוי שתגרום לגירוי להקאה 

הרופא שעליו שאלת הוא אכן מומחה ליישור שיניים, לגבי שילוב היפנוזה תצטרכי לברר מולו או מול אורתודונטים אחרים 

אם לשן יש סיכוי סביר ומעלה לעבור חידוש טיפול שורש, מבנה וכתר איכותי - בוודאי שזה מומלץ מאשר לרוץ ולעקור ולבצע שתל. החיבור של שורש ביולוגי טבעי לעצם עם חניכיים בריאים סביבו ועצם לסת איכותית טוב בהרבה מאשר שתל לעצם. עקירה ושתל עושים רק אם אין שום ברירה אחרת 

תנסי להשתמש במעט משחה ולשטוף, ושוב מעט משחה ולשטוף, בצעי הפסקות שוב ושוב וכך לא תגיעי לרפלקס הקאה 

לכל אדם יש "טריגר" משלו לרפלקס הקאה. לחלק מאיתנו כאשר נוגעים בלשון, לחלק כאשר נוגעים בחך (תקרת הפה), חלק רגישים יותר להרבה נוזלים בפה וחלק למגע של מברשת, ריסמים, אצבע וכולי. לכן אין עצה אחת שפותרת בהוקוס פוקוס את הבעיה. עלייך ללמוד מה בדיוק גורם לך לבחילות, ולנסות להימנע מהטריגר הספציפי 

יש משחות שאינן מכילות חומר שנקרא SLS, שבין היתר תורם להקצפה של המשחה בפה. איני יכול להמליץ בפורום על מוצר מסחרי, אך לחץ על הקישור הנ"ל וייפתח לך חלון תוצאות בגוגל:  "משחת שיניים ללא SLS"....

או שתבדוק ברשימת המרכיבים של כל משחה, ותנסה להשתמש באחת כזו 

רוב הרופאים והשינניות למיטב ידיעתי בכלל לא חושבים שSLS הינו בעייה מבחינה בריאותית, והרי העובדה היא שכ85% ממשחות השיניים מכילות חומר זה, כחומר ניקוי וכחומר מקציף. אבל מנגד יש בהחלט קהל מקצעוי וצרכני שמחפש משחות ללא חומר זה בטענה שהוא מזיק לבריאות, למשל 

אפשר להתעמק בנושא כאן:

 https://www.mouthpower.org/sls-free-toothpaste-v-regular-toothpaste/ 

וגם כאן:

https://goo.gl/f7BUCE

החברה מגינה על עצמה ואומרת שאם יש נפיחות עלייך לגשת לרופא ולא להסתפק בקורסודיל.... ובכל מקרה יש להיות בקשר עם הרופא האישי המטפל, ואפילו לקפוץ לבדיקה קצרה. כדאי לזכור שעקירה הינה פעולה כירורגית ועליתים באיזור דלקתי, ומפיחות היא תופעה אופיינית ונורמלית לאחר כירורגיה כזו.

צילום רנטגן הינו תמונה דו מימדית של איבר תלת מימדי, ועל כן אינו נותן את כל התשובות. מה גם שאםן יש סתימה מתכתית גדולה בשן, קשה ולעיתים בלתי אפשרי לדעת רק מהצילום אם יש עששת מסביבה. רופא זהיר וחכן לא מחליף או פותח כל סתימה ישנה אלא בודק ומוודא היטב שיש צורך לעשות כך. גלבי התמחות בטיפולי שורש - אינה מחוייבת על פי החוק וכל רופא יכול לבצע טיפול שורש. אך בוודאי שבמצבים אנטומיים בעיתיים או מקרים של חידושים, רופא מומחה לטיפולי שורש  עם ציוד מיוחד (למשל מיקרוסקופ ומיכשור מכני ממתכות מיוחדות) ולאחר 4 שניםפ התמחות, יהיה סיכוי טוב יותר לסיים בהצלחה טיפול מסובך כזה. לגבי כאב - בשום אופן אל תלעס על שן זו כרגע, אלא רק לאחר סיום השלבים של טיפול שורש , מבנה וכתר זמני, אחרת ייתכן סדק בשן ולא סתם כאבים. לגבי עקירה ושתל - אין לדתע מתי זה יגיע. ביצוע מומלח של כל שלבי הטיפול המשמר וביצוע כתר הכי איכותי שיש ייתן בשאיפה שנים רבות של שקט ללא עקירה

בהחלט ייתכן שבגלל המצב בשן זו יש קשר למצב הכללי בגוף. אם יש דלקת שהולכת ומחמירה, אל תחכי דווקא לרופא האישי שלך, בדקי אם במרפאה השאירו פרטים של רופא אחר שנותן עזרה ראשונה או שמצאי אחד כזה בעצמך. אנטיביוטיקה בלבד לא תעזור אם יש דלקת בעצב. 

בהחלט ייתכן שבגלל המצב בשן זו יש קשר למצב הכללי בגוף. אם יש דלקת שהולכת ומחמירה, אל תחכי דווקא לרופא האישי שלך, בדקי אם במרפאה השאירו פרטים של רופא אחר שנותן עזרה ראשונה או שמצאי אחד כזה בעצמך. אנטיביוטיקה בלבד לא תעזור אם יש דלקת בעצב.