שיננית בהחלט מוסמכת לבצע הקצעת שורשים 

לדוגמא  Screw Retained Restoration

בהיעדר קיבוע הטיפול עלול להיכשל והשיניים תזוזנה שוב, יש למצוא פתרון בצורה קיבוע של חוק שמקשר בין השיניים (ספלינט מתכת או קומפוזיט), ו/או פלטה נשלפת (יש מסוגים שונים) 

חודשיים במקרה הזה בדר"כ אינו נחשב לזמן משמעותי, אלא אם כן הרופא המנתח יחליט אחרת 

צילום רנטגני הוא רק חלק מהבדיקה היסודית המקיפה שרופא מיומן צריך לבצע, ואין לבצע איבחון רק לפי רנטגן ו/או רק לפי בדיקה קלינית - אלא שילוב של בדיקה קלינית ורנטגנית ביחד 

כנראה שאינך מנקה את התותבת בצורה הנכונה, וכמובן שעישון יכתים אותה עוד יותר. יש שלל תכשירים ואביזרים לניקוי הנ"ל, אבל בדיוק כמו עם שיניים טבעיות, מדי כמה חודשים (תלוי בך) כדאי להגיע למרפאה (לרופא או לשיננית) ולבדוק שהכל בסדר ולבצע ניקוי יסודי. במעבדה שיירות - גם אפשרי, כמובן שהחיסרון הוא שזה ללא פיקוח רופא וללא ההדרכה שכה חשוב לקבל בנושא התחזוקה והניקוי של תותבת

 שיניים תותבות: עצות לתחזוקה ושימוש בשיניים תותבות

ראשית, הנה מידע על אפטות שכדאי לקרוא, כולל הסברים ועצות לטיפול: אפטות - פצעים כואבים ושורפים בתוך הפה: מידע והמלצות לטיפול .

שנית, לא בטוח בכלל שאלו אפטות, ייתכן שזו בעייה אחרת כתגובה לתרופות שאת נוטלת. ועל כן בהחלט עשה נכון רופא המשפחה כאשר המליץ על בדיקה של מומחה לרפואת הפה - אלו רופאי שיניים שבין היתר מתמחים באיבחון של מצבים רפואיים שונים בתוך הפה ובמיוחד ע"ר תרופות/מחלות שונות. כל רופא שיניים בלימודים הכללים לומד על שלל מחלות נפוצות, אך מומחים לרפואת הפה לאחר הלימודים הכלליים ממשיכים להתמחות ברפואת הפה, בד"רכ בבתי חולים. רשימה של מומחים לרפואת הפה ניתן למצוא כאן או ברפואה הציבורית דרך קופ"ח / הפנייה לבי"ח

אני מניח שהרופא מאבחן שעצם הלסת באיזור המיועד להשתלה אינו חזק ומסוייד בצורה ממש טובה, שמאפשרת השתלה קלה יחסית. רואים זאת למשל לאחר עקירה מאוד קשה ו/או החלמה לא מאוד מוצלחת מעקירה ו/או לאחר שהשן שנעקרה הייתה מוקפת בזיהום קשה סביב שורשיה, והצעם הושפעה לרעה ממנה . כמובן שאת תוכנית הטיול האישית במצבך הוא יוכל להסביר לך (למשל השתלה והמתנה מספר חודשים ו/או השתלת עצם)

הרפס הוא וירוס שרובנו המוחלט (כ90%) נדבקים בו עוד בילדותנו, והוא נותר חבוי לנצח בגופנו, ומתעורר ומתפרץ בשעת הכושר (והריון בהחלט יכול להיות שעת כושר כזו). ההתפרצות השכיחה ביותר הינה על השפתיים, והשינניות לומדות לאבחן מצבים שונים, כולל הרפס אוראלי.  מכיוון שהוא מאוד מדבק, אכן מומלץ לדחות את הטיפול - בדר"כ עובר תוך 7-10 ימים.

מידע נוסף על הרפס והמלצות רבות בנושא אפשר לקרוא כאן:

הרפס- פצעים בשפתיים ובפה ("פצעי קור/ פצעי חום"): מהם, למה הם מופיעים וכיצד לטפל

הבורג הוא חלק ממה שאנו מגדירים "מבנה", וזו אחת השיטות לשיקום שיניים שעברו נזק נרחב (בגלל ריקבון / שבר וכולי), ויש עוד שיטות ליצירת "מבנה", כולל שיטה ללא בורג וללא מתכת, בעזרת פין/יתד שנקרא פייברפוסט, למשל. ההחלטה לגבי סוג המבנה ואם יש צורך בכתר היא בידי הרופא כמובן, ולגבי מצבך האישי והחששות - כדאי להתייעץ עימו.

אני גם לא יודע למה רושמים + או ++ , סביר להניח שהיא גם רשמה את עוצמת ההברגה הראשונית לעצם הלסת (=טורק - torque), שאותו אנו מודדים בעת החדרת השתל עם מכשיר מיוחד . לגבי ההחלמה - יש רופאים שיבצעו מייד גם כתר זמני, ויש רופאים שימתינו מספר חודשים במידת האפשר - אין גישה אחת שהיא נכונה לחלוטין והשנייה שגוייה לחלוטין, כל מקרה לגופו 

ראשית, לא כל רופא שיניים הינו חבר ההסתדרות לרפואת שיניים (וחבל). שנית, בהחלט לפי שם המשפחה אפשר לאתר רופא כזה - בגוגל או באתר משרד הבריאות, באגף לבריאות השן יש רשימה של כל רופאי השיניים בארץ  

אם הרופא שהוא רופא מנוסה כדברייך בדק והחליט שאפשר להוציא את התפרים, כנראה שהכל בסדר, ואכן לוקח לפצע כזה להסגר סופית 4-6 שבועות בממוצע. מה שכן כדאי - לא לאכול על הצד הזה עד שאת מרגישה שהחניכיים נסגרים, או לפחות לבצע שטיפה יסודית של הפה לאחר כל ארוחה. 

אכן חוויה מאוד לא נעימה, מאחל לך החלמה מהירה 

הטיפול משתנה מאדם לאדם ובהתאם למצב (למשל אם יש צורך בהרדמות אי אפשר לבצע את כל הפה בפעם אחת). אגב המונח הוא "הקצעה" (ולא הקצאה) , שפירושו "החלקה" של השורשים, בדומה לפעולה שמבצע הנגר על עץ שנחתך, ומשתמש בכלי שנקרא "מקצועה".

ככל שחוסר השלמות בקשת השיניים ובמצב השיניים בשתי הלסתות זו מול זו ימשך, עלולות להופיע עוד ועוד בעיות בסגר השיניים ו/או בחניכיים. לעיתים אין בקיעת יתר משמעותית, ולעיתים יש - אי אפשר להמר ולנחש מראש מה יקרה. במצבים חמורים בהחלט ייתכן סיבוך של השיניים שבקעו בקיעת יתר חמורה והן בסכנה בפני עצמן. על כן מומלץ למהר ולסיים את הטיפול לשיקום השן החסרה (והרופא יכול גם למשל לשקול קיבוע זמני של השן שמבצעת בקיעת יתר עד לסוף הטיפול). 

https://tinyurl.com/y6elbmpn

אין פתרון פלא ובוודאי לא באינטרנט, ייתכן למשל שיש בעייה באיזון הכתר אל מול השיניים שמולו (בלסת הנגדית), ייתכן שיש בעיית חניכיים שמשפיעה על יציבות השיניים, ואולי בכלל הבעייה היא בתכנון המימדים של הכתר. וכולי. אלו כמובן רק דוגמאות מעטות מתוך אפשרויות רבות, ולא איבחון כלשהו למצב. כדאי לקבוע פגישה עם הרופא האישי לקבל איבחון ותשובות לשאלות אלו. במידת הצורך הוא ידע לאן/למי להפנות אותך לייעוץ וחוות דעת שנייה.

שיניים לא "שקועות" לתוך החניכיים שכן הן נמצאות בתוך עצם הלסת שמוקפת בחניכיים, ועל כן חשוב לבדוק מה קרה ואם יש בעייה דלקתית או בעיית שחיקה וכולי.

כדאי לקבוע פגישה עם הרופא האישי לקבל איבחון ותשובות לשאלות אלו. 

להחלטת הרופא האישי / המנתח ובהתאם למצב בפה - למשל בתנאים של דלקת חניכיים או מחלת חניכיים או היגיינה לא טובה של חלל הפה - עדיף שלא לבצע שתל. ומצד שני, אם המצב הכללי תקין ובריא - אין שום מניעה 

כבר עניתי. להחלטת הרופא האישי האחראי  , רק הוא יכול לקבוע אם החניכיים והעצם במצב שמאפשר השתלה

התשובה משתנה בהתאם לתוצאות בדיקה קלינית ורנטגנית יסודית ומקצועית, למשל האם נעקרה השן שחסרה או שלא התפתחה? אולי זו שן כלואה בגלל בעיית צפיפות? האם זו שן שחשובה בקשת השיניים ובצורה הכללית של עמדת השיניים בלסתות? וכולי

כדאי לקבוע פגישה עם הרופא האישי לקבל איבחון ותשובות לשאלות אלו. 

לפחות לפי התמונה זה נראה כמו אפטה, פצע קטן ושורף שילעם מעצמו תוך כ10-14 ימים בבמוצע. יש עצות לטיפול בנ"ל והסברים בקישור הבא, אבל אני תמיד ממליץ לבצע בדיקה אישית יסודית ע"י הרופא האישי, ובוודאי אם הינך סובל מכך ו/או האיזור לא מתרפא.

 אפטות - פצעים כואבים ושורפים בתוך הפה: מידע והמלצות לטיפול 

האם תקין / טבעי? אי אפשר לנחש דרך האינטרנט. לעיתים ליטוש קל של הסתימה יפתור את הבעיה. האם בכלל יש בעיה? רק הרופא האישי יכול לבדוק ולאבחן בהתאם לתלונה. 

ראשית כדאי להבין ששן 47 אינה שן בינה, אלא השן שלפני שן הבינה (שאנו סופרים בתור 48) והכוונה לצד ימין בלסת התחתונה. שנית, אין כל דרך לאבחן בצורה כזו ללא בדיקה קלינית ורנטגנית, לחלק מהאנשים לא נוצרות שיני הבינה ו/או רק חלק מהן, ולחלק מהאנשים שן הבינה נותרת כלואה בעצם הלסת והזווית שבה היא מתפחת וצומחת לא יאפשרו בקיעה לחלל הפה. על כן אני ממליץ לבצע בדיקה יסודית קלינית ורנטגנית ע"י הרופא האישי כדי לקבל איבחון מדוייק והמלצות בהתאם למצב 

כאבים ונפיחות אחרי עקירה כזו  ובמצב שאתה מתאר שהצריך את העקירה, ולעיתים האיזור כואב ורגיש אפילו שבועיים שלושה. אבל בכל מקרה כדאי להגיע לבדיקה עם הרופא האישי שביצע את הנ"ל כדי לבחון את הריפוי ולטפל בהתאם

התשובה משתנה מאדם לאדם ובמצבים שונים, בהתאם למצב ההתחלתי ולמצב הכללי הבריאותי ולא רק מצב השיניים. לעיתים מייד עם העקירה תבוצע ההשתלה, ולעיתים אנו מעדיפים לחכות מספר חודשים ולתת לאיזור (ובמיוחד לעצם הלסת ולחניכיים) להחלים בצורה טבעית . אם ממתינים בין העקירה להשתלה, בממוצע מחכים 3 חודשים עד לצילום הסיטי. גם לצורך בהשתלת עצם יש מצבים שונים שישפיעו על ההחלטה - בחלק מהמצבים חסרה מעט עצם לסת ואפשר לבצע גם השתלה של עצם חדשה וגם את השתל עצמו, ובחלק מהמצבים חסרה כמות גדולה מאוד של עצם לסת ואז המנתח יכול לבחור לבצע קודם השתלת עצם, להמתין מספר חודשים, ורק אז לבצע את ההשתלה עצמה.

כמו ןלתשובות מדוייקות ומותאמות למצבך האישי - יש לשאול את הרופא האישי מהו האיבחון ומהי תוכנית הטיפול המשוערת.

לפני שניגשים לטיפול כזה שכרוך גם באיבחון מדוייק וגם בהסרה של חומר שן, כדאי מאוד לשקול אם בכלל צריך לבצע זאת או לא. פעולה כזו היא בלתי הפיכה, ולעיתים בטיפול שמרני בהרבה אפשר להשיג תוצאות מעולות.

באופן כללי - ציפוי הוא על החלק הקדמי של כל שן, כתר הוא על כל השן. וכך גם הסרת חומר השן הנחוץ לפעולה. המלצה לבצע זאת - רק אם אין שום ברירה אחרת.

הכנסת בורג לא קשורה להארכת כותרת, לפחות ממה שאת מתארת. כדאי לבקש הסבר מדוייק מהרופא האישי במרפאה זו מה בדיוק בוצע וכיצד, ובמיוחד אם לא קבילת הסבר על כך לפני הפעולה/הטיפול

אי אפשר לאבחן את מצבך באינטרנט, אבל בוודאי  שמטופל לא תמיד מתעורר מחריקות והידוק ולעיתים הם מופתעים כשהרופא מאבחן שהם סובלים מתופעה זו.

לאיבחון מדוייק כדאי לפנות לרופא שיניים שעוסק בנושא ו/או מרפאת כאב פנים ולסתות באחד מבתי החולים במידת הצורך.  

למידע נוסף - 

חריקת שיניים (ברוקסיזם) ושחיקה, הרגלים מזיקים וכאבי פנים ולסתות -TMD - סיבות ופתרונות

אכן לא נשמע טוב, ולפחות באופן כללי אענה שבוודאי, במסגרת ההתמחות ברפואת שיניים לילדים לומדים לבצע שיטות שונות של הרגעה בכדי להתמודד עם הפחד של ילדים ולהפוך אותם לרגועים ומשתפי פעולה בטיפולים, ועל כן מאוד מוזר לשמוע את מה שאת מתארת.  

"מה ניתן לעשות בעניין ?" לפנות לרופא שיניים מקצועי ואיכותי ולבצע איבחון יסודי ממה אתה סובל. אין קשר לביטוחים - בין אם רפואה פרטית ו/או השתתפות הביטוח וכולי - חייבים לבדוק וגם למנוע החמרה של המצב, וגם לדאוג לתחזוקה וטיפול קבוע לפחות פעמיים בשנה 

 הקשתיות - בוודאות יקר יותר (הוצאות מעבדה מאוד יקרות יחסית לשיטה השנייה) אבל בוודאות נוח בהרבה - הפלטות נשלפות בקלות,ף אפשר לאכול ואז להחזירן לפה, הן שקופות ואסתטיות, והטיפול בהן בדר"כ פרדיקטבילי יותר בעזרת סימולציות מחשב ייחודיות.

מבחינה מקצועית נטו - בטיפול בבתך - איני מומחה ליישור שיניים ואת השאלות האלו מההיבט המקצועי כדאי לשאול כל אחד מהרופאים שבדקו אותך.

 פורום זה נועד לשאלות ותשובות רפואיות, אין כאן סקירה של תיק והכנות חוות דעת לגבי רשלנות או לא. באופן כללי - רצוי לאחר סיום יישור שיניים גם להגיע לביקורות יזומות מול הרופא ולבדוק את המצב וההחלטות, וכן הרגלים שונים שמתפתחים שעלולים להשפיע לרעה (כמו התרופפות הקיבוע / מציצת אצבע / דחיקת לשון / נשיכת שפה / כסיסת ציפורניים וכולי). 

נדמה לי שעניתי בנושא בשאלה אחרת, אך לפחות אומר זאת - איני יודע מהו קיבוע גמיש. בוודאי שאיני יודע מדוע נדרש מכם מחיר מלא - אבל זהו לא תפקידו של הפורום לקבוע. לגבי תביעות - יאם בכלל - במקרה זה אורתודנט מומחה אחר יכול לקבוע אם הטיפול (כולל הקיבוע) נעשה בצורה המיטבית או שלדעתו יש טעות בקבלת ההחלטות ו/או הביצוע, ורק כך תדעו כיצד להמשיך 

אם הארכת הכותרת והצורך בה הוסבר ע"י הרופא והוא חלק מתוכנית הטיפול, ונתת אישורך לביצוע הנ"ל, הכל בסדר. אין לבצע שום פעולה רפואית ללא הסבר למטופל וקבלת הסכמתו. 

את מרוצה מהרופא - כבר התחלה טובה. והוא צריך לפתור את המצב, אי אפשר לפתור אותו באינטרנט. 

בהחלט ייתכנו תזוזות שיניים כאשר יש שן חסרה, אבל אין תשובה אחת מוחלטת ונכונה, דהיינו לכל אדם בהתאם למיקום של השן החסרה ולמיקום של השן אשר ממול תתכן תזוזת שיניים במשך הזמן, בשל השפעת כוחות הלעיסה. אם שן חסרה ויש שן מאחורי מיקום זה, אנו חוששים מתזוזת השן שמאחוריה באלכסון קדימה לכיוון השן החסרה, למשל, וחוששים מבקיעת יתר של השן שמולה. תתכן גם תזוזת השן שלפני המיקום של השן החסרה באלכסון אחורה.

דוגמאות ניתן לראות כאן

הרוב המוחלט של רופאי השיניים / שינניות / מדענים ממליץ על משחת שיניים עם פלואוריד, אשר מחזק את השיניים ומסייע לחיסול חיידקים ומניעת עששת 

תלוי למי ולמה 

השחזה הינה פעולה שבה אנו מסירים חלק מהשכבות הטבעיות של השן (אמאייל ודנטין) בכדי ליצור אפשרות של הדבקת ציפוי על השן או כתר. הפעולה הזו היא בלתי הפיכה ואי אפשר להתחרט מתישהו ולחזור למצב הקודם, ועל כן כדאי לשקול פעולה זו בכובד ראש ורק לאחר שהוחלט שאי אפשר מבחינה רפואית לבצע שום פעולה אחרת (למשל אם השיניים הן לא רק עקומות אלא גם עם ריקבון עמוק / שברים וכולי).  מבחינת עלות - שים לב שהרכבת ציפויים / כתרים היא גם יקרה, ולא רק בלתי הפיכה, ולעיתים לאחר השחזות כאלו גם ציך לבצע טיפולי שורש אם מתחפתחת רגישות חמורה בשיניים שהושחזו - ולכן גם כלכלית יתכן שיישור שיניים יהיה זול יותר.

ושוב אדגיש - בין אם זול יותר או יקר יותר - לא כדאי להתפתות לפרסומות שמבטיחות חיוך הוליוודי נוץ לתמיד (למשל) - טיפול של השחזות וציפויים או כתרים כדאי לבצע רק אם אין שום ברירה רפואית אחרת. 

לעיתים שן משחירה בגלל נזק שקרה לעצב שבתוך השן, ולעיתים הסיבה היא אחרת. יש לגשת לבדיקה מעמיקה קלינית ורנטגנית עם הרופא האישי בכדי לאבחן נכון את המצב ורק אז לקבוע מה כדאי לבצע

יש להתייעץ עם הרופא המנתח (כירורג או פריודונט) ובמידת הספק - להתייעץ עם רופא מומחה לרפואת הפה 

דקסהמטזון הם סטרואידים שנועדו להפחית בעיקר בצקת לאחר ניתוחים גדולים. יש רופאים שנותנים כמינון חד פעמי לאחר הניתוח, ויש רופאים שמבקשים להמשיך למספר ימים - כל רופא והחלטתו. אבל ללא ספק - כדאי ליצור קשר עם הרופא הנמתח ולשאול אם המרשם מתאים להחלטתו או שנפלה טעות. 

מדללי דם - כעיקרון אסור להפסיקם ללא ייעוץ רפואי - הן מבחינת רופא החניכיים שיקבע אם בכלל צריך להפסיק, וכמובן הוא יכול לקבל את ההמלצות הרלבנטיות אלייך מהרופא הקרדיולוג שלך. אפשר גם להתייעץ עם מומחה לרפואת הפה במידה ויש ספק. 

השאלה היא לא רק מיקום  החור, אלא רמת הנזק שיש לשן הספציפית ואם אפשר להציל אותה מעקירה (ע"י שיחזור עמוק ונרחב או ע"י טיפול שורש + מבנה + כתר). כמובן שאין לדעת באינטרנט מה מצבך וכדאי להתייעץ עם הרופא האישי לאחר בדיקה קלינית ורנטגנית

כאמור מאוד תלוי במיקום החור ויכולת הגישה אליו. יש שלל אביזרים וטכניקות, אבל קודם כל צריך להעריך מה קיים ומה יוותר בפה אם השן רקובה עד היסוד 

במקרים שלל זיהום עיקש וחשד לתעלה שאפילו במיקרוסקופ לא נצפית, אפשר לנסות לבצע צילום תלת מימדי שנקרא CBCT, בהוראת האנדודונט

אין נוסחה אחת אחידה לתוכניות טיפול שמתאימה לכל המקרים, לחלק יהיה מתאים כתר על כל שן (וזה המצב האופטימלי בדר"כ), לחלק יתאימו 2 גשרים שמורכבים מ3 כתרים כל אחד, וחלק יתאימו 6 כתרים מחוברים. כמו כן יש לזכור שלא רק השיניים נבחנות בהכנת תוכנית טיפול, אלא גם החניכיים, סגירת הפה ויחס בין הלסתות וכולי.

לתשובה מדוייקת אישית למצבך יש להתייעץ עם הרופא האישי לאחר בדיקות יסודיות, קליניות ורנטגניות