ראשית תמיד כדאי לבצע בדיקה עם הרופא האישי או השיננית, ובדרך גם לשלול מחלת חניכיים למשל. בהנחה שהכל תקין, החשד העיקרי הוא לפי מה שתיארת - כנראה שמדובר בצחצוח יתר, שנקרא גם צחצוח אגרסיבי או אברזיה, והשימוש במברשת כפי שתיארת ייתכן וגורם לשחיקה והיעלמות של החניכיים באיזור 

חסר מידע, אבל באופן כללי - אם השן הייתה רקובה, בוודאי שייתכן זיהום. אם השן הייתה כלואה - החתכים להוצאתה הם מוקד שבו יכול להתפתח זיהום מכיוון שהפה הוא סביבה מאוד מזוהמת ועתירת חיידקים, בעיקר מהאוויר שאנו נושמים. 

הנחיות לאחר עקירת שיניים או כירורגיה  

בהחלט, מאוד נפוץ בשיניים טוחנות עליונות, בתחתונות פחות אם כי עדיין בהחלט אפשרי 

בהחלט תתכן בעייה. אבל אם טיפול השורש תקין ואין דלקת, ואם בוצע כתר על השן הזו, איזון פשוט וקל כנראה יפתור את הבעייה 

רופא לא יכול לייעץ לך או לאבחן אותך ללא בדיקה קלינית ורנטגנית. אני ממליץ לך לקרוא את המאמר בנושא חריקות שיניים והידוק לסתות, לנסות לענות לעצמך מה מכל הרשום שם תואם למצבך, ולהגיע לבדיקה של הרופא האישי שלך.

אנחנו בהחלט משתדלים בעקירות שלא יהיו הפתעות כאלו, וזה נדיר, אך בהחלט ייתכן. אם היית בולע את השן - אכן לא היה קורה כלום. אם היא הייתה לעומת זאת נופלת לקנה הנשימה - בעייה. 

אבחנות לא תקבלי בניחוש באינטרנט, ואת מודעת למצב ובהחלט עלול להיות מצב של התשפטות זיהום דנטלי אל החניכיים ועצמות הלסת ומחזור הדם. כך שאת חייבת לטפל במה שדחוף מכל, והוא לעקור שיניים אבודות, שהן רקובות מדי/סדוקות. מאוד מוזר לי שאת כותבת שהיית סייעת לרופא שיניים, ובכל זאת אינך מבצעת את הטיפולים הדחופים ביותר, בעוד שאת מודעת לסיכונים שעלולים במקרים חמורים גם לסכן חיים.

גם אדם שחייב לעקור שיניים רקובות או סדוקות ואין לו יכולת כלכלית לשתלים וכתרים, יכול לעקור את השיניים האבודות ולבצע תותבות פשוטות, ולהמשיך לטפל כשיוכל. 

לפנייך מספר עצות כיצד בכל זאת לטפל ולא לסכן את חייך, בהצלחה:

טיפול שיניים לנזקקים, מעוטי יכולת אוטיסטים וניצולי שואה

אנטיביוטיקה עוזרת רק כנגד זיהום חיידקי, וגם בצורה מוגבלת מאוד אם לא מסלקים את גורם הזיהום לא תהיה החלמה. ענייני בריאות וסיכון חיים קודמים להכל, לפחות תעקגרי את השיניים שגורמות לך לזיהום וסיכון בריאותי. נתתי בקישור בתשובה הקודמת כמה עצות לגבי המצה הכלכלי 

ההחלטה על מקום הגישה לניתוח נעשית ע"י הרופא המנתח, בראש ובראשונה לפי מיקום הציסטה - המיקום הזה נקבע בצורה מדוייקת בדר"כ באמצעות צילומי CT שהם צילומים רנטגניים תלת מימדיים 

ניתוח כזה בממוצע לוקח כשעה, שעה וחצי. החלמה די קלה , אבל כמובן תלוי בבריאות הכללית שלך, עישון / לא עישון וכולי 

אני לא יכול לתת אבחנה דרך האינטרנט למצב כזה, שמצריך תכנון ואיבחון מדוייק, גם בצילומים רנטגניים וגם בבדיקות קליניות. 

למרבה ההפתעה צילום רנטגני הוא לא הצילום המדוייק ביותר שיש, בעיקר מכיוון שהוא תמונה דו מימדית של גוף תלת מימדי. על כן אם יש חור עמוק מאוד שנראה ברנטגן ממש על גבול העצב, בהחלט ייתכן שהניסיון הראשוני של ניקוי עמוק וביצוע סתימה גדולה ועמוקה לא יצליח, אם הריקבון והזיהום כבר חודרים לעצב 

לא בהכרח יהיה צורך בטיפול שורש, רק אם כבר יש דלקת בעצב השן (מוך) בעקבות חדירת החיידקים אליו, ואז כבר לא משנה אם תלך היום או בעוד כמה ימים, תצטרך טיפול שורש. תקווה שלא יחמירו הכאבים בינתיים. עצה כללית לעתיד - כאב הוא מנגנון התראה שמשהו לא בסדר כבר זמן רב. אל תסתפק בבדיקה רק כשיש כאבים ובטח אל תדחה איבחון אם כבר יש כאבים, אלא תקפיד על בדיקה שנתית עם הרופא האישי שלך ועל ניקוי מקצועי ואבדיקה לפחות פעמיים בשנה עם השיננית

יש אפשרות, אך האבחנה לפי צילום בלבד איננה אבחנה מקצועית.  

לעיתים, אם הם מאוד גדולים. ברוב המקרים אנו מזהים חורים בצילומים הנקראים צילומי נשך, אך אם יש גם פנורמי ו/או סטטוס - סבבה.

בדיקות שונות וסוגי צילומים במרפאת השיניים - מושגים והסברים 

כמה זמן ? מאוד תלוי בזיהום שהיה, וביכולת הגוף שלך לריפוי, הקצב משתנה מאדם לאדם וממקרה למקרה 

לא יודע כיצד החלטת שחומר קומפוזיט או אחר הוא מסוכן - הסכנה היחידה היא אם יש אלרגיה לאנשים לחומר מסויים.  אפילו לגבי אמלגם, חומר מתכתי שמכיל כספית ובמדיונות רבות בעולם כבר הוצא מהחוק - יש בישראל עדיין מחלוקת אם הוא מסוכן או לא... לגבי תור החומרים והתרופות והחלטות באילו חומרים להשתמש - לא אכנס איתך לדיון שגם באינספור הרצאות וכנסים רפואיים לא מגיעים למסקנות כפי שאתה החלטת.

כאמור הסכנה היחידה היא אם יש אלרגיה לאנשים לחומר מסויים. לגבי אמלגם, אני לא משתמש בו כבר כ18 שנים, אבל כאמור דעתי האישית לא קובעת אלא עמדת משרד הבריאות, וגם כאן יש עמדות שונות ברחבי העולם, ויש רופאי שיניים רבים שעדיין נשבעים שאמלגם הוא החומר הטוב ביותר לסתימות אחוריות

אני לא יודע מה זז לך בתך הפה - למשל אם כתרים משתחררים מההדבקה/הברגה שלהם , וכמה. או למשל אם השתלים ניידם ביחד עם הכתריפ.

יתכן ומדובר במשהו מאוד פשוט, אבל אם יש ניידות גדולה - לבקש להקדים את התור מחשש שתבלעי את הכתרים, למשל

יש גישות שונות ברפואת שיניים ובכל מקרה ומקרה מחליטים מחדש, ואין אמת מוחלטת. אבל אם למשל מדובר בעקירה של שן סדוקה, ועצם הלסת רוייה בהפרשות מוגלתיות, הסיוכי להצליח גם לעשות שתל והשתלת עצם ואולי גם הרמת סינוס - פחותים בהרבה מאשר במצב של עקירה קלה ועצם לסת חזקה. 

בקיעת שיניים אצל תינוקות וילדים: מידע ועצות 

ראשית לא המזכירה של המקום צריכה לאבחן את המצב ואת הצילומים, אלא הרופא האחראי! שנית, בהחלט מבצים כאלו עלולה להיות פגיעה עצבית ועדיף לבצע עם מומחה לכירורגיה פהה ולסת. בהנחה שהמזכירה רק מסרה את החלטת הרופא שבדק ביסודיות,  אני מהמר שהיפנו אותך לכירורג פה ולסת. 

דרך קופ"ח רוב הסיכויים שישלחו אותך לבית חולים, תמתיני מספםר חודשים בתור ויתכן שבסוך מי שיעקור הוא מתמחה, ולא מומחה ותיק בעל ניסיון. וגם תשלמי, למיטב ידיעתי כ1200 ש"ח.

זכותך כמובן להחליט לאן תפני, אם המצב דחוף לא הייתי מחכה לאף אחד וקובע תור פרטי למומחה ותיק בכירורגיה פה ולסת 

ריח רע מהפה יכול לנבוע מסיבות רבות, אבל ברוב המקרים מדובר בחיידקים - על כן בהחלט קירבת יתר ו/או מגע אינטימי יכול להוות בעייה.  

מאוד פשוט: תלוי מה הרופא הזמין  מהמעבדה. למשל אני מבצע כמעט תמיד רק זירקוניה מונוליטית בשיניים אחוריות וזירקוניה עם חרסינה בשיניים קדמיות. ויש רופאים שבוחרים חומרים אחרים. בכל מקרה הרופא צריך ליידע את המטופל איזה כתר מתקינים לו ומאילו חומרים, והנ"ל גם צריך להיות רשום בכרטיס המטופל. לגבי איך תדע - קודם כל תקבל הסבר ואם לא תשאל. שנית, זירקוניה ועליה חרסינה - בדר"כ מודדים בשני שלבים. קודם את הזירקוניה, ומחזירים למעבדה, ואח"כ את החרסינה. מונוליטית - מדידה אחת ברוב המקרים.

לגבי צבע ושקיפות - שוב - תלוי מהי הזמנת הרופא והחומרים במעבדה.

לגבי ליטושים, התאמות סופיות בפה, בדיקת סגר וכולי - לא משנה באיזה חומר עושים, תמיד אלו השלבים הסופיים לפני ההדבקה והסיום.

1. אם מדובר בכתר בודד בשן קדמית, רק צביעה אישית של החרסינה בידי טכנאי אומן תביא לתוצאה שהיא זהה או כמעט זהה לשאר השיניים הטבעיות, ועל כן זירקוניה מונוליטית לא מספיק אסתטית למצב זה, לדעתי

2. יש זירקוניות מונוליטיות אטומות, שהאפקט עליהן מושג בצביעה, יש כאלו שמראש מכילות הרכב צבעים שנקבע בדרות שונות של שקיפות. הרופא מזמין מהמעבדה את החומר המועדף עליו בהתאם למצב

3. כאמור יש גם מונוליטיות בדרגות שונות של שקיפות, ואז לא ניתן למעשה להבדיל ביניהן לבין e-max

רעיון יפה אבל אני חושב שכדאי ששיעור כזה יעביר רופא שיניים או שיננית, או לפחות סטודנט לרפואת שיניים, ואם אתה עצמך - רק אחרי שתקבל הדרכה מאיש מצקוע כפי שתיארתי. לגבי עלויות - באי ביי מן הסתם הכי זול. אתה יכול גם לפנות לספקים דנטליים בארץ (אני לא יכול להמליץ לך ספציפית מן הסתם, אבל כל אחת מהחברות הגדולות שאתה מכיר) ולבקש מחיר מיוחד. אתה יכול גם לפנות לפי איזור מגוריך לבית הספר לרפואת שיניים בת"א או בהדסה ולבקש עזרה והפנייה של סטודנטים לגן שלך - אני זוכר שכאשר אני הייתי סטודנט בת"א בהחלט היו פרוייקטים כאלו. 

לא יודע אם צריך להחליף או ללטש / להתאים שנית וכולי - אבל בוודאי שכדאי לגשת לבדיקה ואיבחון עם הרופא האישי ולא לסבול 

 איני יכול לענות לך אישית על המצב שלך  ולאבחן דרך האינטרנט. אם יש בעיית חניכיים קשה, מחלה שנקראת למשל פריודונטיטיס, ושיניים ניידות מעבר לרמה שאפשר לטפל ולרפא - מן הסתם רק עקירה תעזור. גם אם למשל יש סדק בשורשי השן - כדאי לעקור בהקדם. אבל אלו רק דוגמאות ולא אבחנה. הייתי ממליץ לשאול שוב לגבי האבחנה המדוייקת בבדיקה הבאה שלך, ולשאול גם אם יש טעם בהפנייה למומחה למחלות חניכיים (פריודונט) או מומחה לטיפולי שורש (אנדודונט). 

זה בהחלט נשמע כמו התחלה של סדק או של קיום תעלה שלא טופלה - אבל איני יכול להציע איבחון כלשהו ברמה של מומחה לטיפולי שורש שבדק אותך יסודית. לא הבנתי אם בוצע חידוש טיפול שורש עם המומחה, ואם לא - כנראה שכדאי. אם כן - אני חושב שהרופא האישי צודק שלא ממהר לעקור את השן אלא מציע תקופת איבחון עם כתר זמני 

שלום, אני ממליץ לך לקבוע בהקדם תור לרופא השיניים האישי שלך לבדיקה של שן זו וכן של שאר הפה. זה שלא כואב לא אומר שהכל בסדר, בהחלט יש לאנשים חורים בשיניים ולא תמיד יש כאב. מה גם שבשיניים שעברו טיפולי שורש לא יהיו כאבים בגלל חורים, כיוון שבטיפול שורש מוציאים את העצב.

יש חשיבות עליונה לטיפולים סדירים תקופתיים ובדיקה שנתית, ולא לחכות רק למקרים כאלו. האם אפשר להציל? לא יודע... מן הסתם דרך האינטרנט לא תקבל אבחנה טובה... 

ניתוחים מעין זה לעיתים מחלימים לאט, וזה שיש עדיין כאבים אין פירושו שההחלמה לא תקינה. יחד עם זאת אני תמיד ממליץ לא להסתפק בעצות באינטרנט, אלא לגשת לבדיקה עם הרופא האישי שביצע את הטיפול 

שלום, ראשית צר לי על המצב שנקלעת, שנית לאור כל מה שעברת אני חושב שאולי כדאי לנסות לחזור למרפאה ולדרוש החלפה של מה שבוצע לגשר חדש, ולקיחת מידות חדשה ומדוייקת. אם החלטת לעזוב בכל מקרה, איני יכול להמליץ בפורום על מרפאות ויש המון טובות.

אני מצטער, איני יכול לאבחן את המצב דרך האינטרנט ולקבוע אם הרופא צודק או לא, כל שכן מה תוכנן בתוכנית הטיפול ומה היה המצב ההתחלתי, תצטרכי לדבר איתו ולהגיע להסכמות כיצד ממשיכים לטפל במצב, ו/או להתייעץ עם רופא נוסף אם אין ברירה 

צר לי, לא אוכל לנחש מה כואב לך, ואני מקווה שזו "רק" דלקת ולא סדק.

אני ממליץ לאור כל הסיפור הזה לקבל הפנייה מהרופא האישי אל מומחה לטיפולי שורש, שתחת מיקרוסקופ יבצע טיפול יסודי בכל תעלות השן  

לא אמור להיות הבדל מבחינת ההרגשה שלך או הופעת כאבים אם החליפו מפוג'י לקומפוזיט, ויתכן שהסיבה אחרת, למשל אם יש דלקת בחניכיים או בכל זאת יש דלקת באחת התעלות, או הפרעת גובה. אני ממליץ לפנות לרופא האישי ולעדכן אותו במצב 

מסובך להסביר ובמיוחד לנחש, אבל באופן כללי - לעיתים יש לנו החלמה איטית ומציקה עד שאיזור דלקתי או איזור שעבר טראומה מתרפא ומפסיק לכאוב , לא רק בפה אלא בכל מקום בגוף. ואין לנו מטה קסמים אלא צורך בסבלנות והבנה לתהליכים ביולוגיים

תלוי מה היה ההסכם שלך עם הרופא, מן הסתם. עלייך לדבר איתו, לא איתי. בכל אופן חבל שתדחי את טיפולי השיניים שלך, המצב רק יחמיר ובסופו של דבר ממילא תילאצי לטפל - אז כדאי להתחיל ולסיים, לא? 

הנה מספר עצות על התמודדות עם דנטופוביה - פחד מטיפולי שיניים 

2 תרחישים תיאורטית:

א. ייתכן ויש עובי גדול מדי כלפי הלחי - במצב כזה הרופא יכול ברוב המקרים די בקלות להסיר עובי מהכתרים בצד שקרוב ללחי 

ב. לעיתים רקמת הלחי מאוד עבה ו/או רפוייה - במקרה כזה זו בעייה אחרת, ולא בטוח שאפשר לפתור

בכל מקרה כמובן חשוב לקבוע פגישה עם הרופא האישי לבדיקה ואיבחון

ראשית, ייתכן ובאמת אלו רק אפטות. רצ"ב גם מאמר קצר ומידע על אפטות, סיבות ועצות להתמודדות איתן.

שנית, אם יהיה צורך בבירור עתידי, למשל אם הן חוזרות או אם יש כאבים באיזור, מומלץ לגשת לבדיקה של מומחה לרפואת הפה

שלום גבירתי,

פעמים רבות תותבת זמנית אינה נוחה במיוחד, ולעיתים אף צריך להדביק. כנראה שאת מורחת יותר מדי דבק ולכן יש שאריות בפה. אפשרי באיזורים שבהם לא נמצאת התותבת למרוח וזלין לפני ההדבקה, זה יעזור לקלף את השאריות. גם שפשוף עדין עם מברשת השיניים תעזור להוריד אותן. 

אפשרי ורצוי שהרופא האישי שלך יבדוק את התותבת הזמנית ויחילט אם הוא יכול להוסיף ריפוד במרפאה, כדי שתהיה מותאמת יותר למצב בפה. 

ראשית שיהיה במזל טוב ובהצלחה עם ההריון 

לגבי טיפולי שיניים בהריון, אני ממליץ לך לקרוא את המאמר בקישור, ואפשר גם לגלוש לאתר משרד הבריאות בנושא עם המלצות דומות אך פחות מפורטות.

אין לי דרך לאבחן במדוייק באינטרנט. אך בגלובלי, הזיהום שעלול להתפתח הינו מסוכן לעובר וזהו השיקול המכריע. עקירות מומלץ לבצע בטרימסטר שני בהריון, אם אפשר לדחות, ובינתיים לשים סתימה זמנית.

במצבים מסובכים או בעיות בריאותיות חריגות, אם חלילה מתפתח מצב של דלקת בעצב, אפשרי למשל לבצע טיפול שנקרא אקסטירפציה, ומטרתו לחטא את השורשים מהזיהום הקיים. יש מצבים בהם לא ניתן לעקור זמן ממושך מסיבות בריאותיות, ואז גם ניתן לבצע טיפול שורש מלא בשן זו, ולעקור כאשר מתאפשר.

מעל הכל מה שמסוכן הוא קירבה לעצב הגדול בלסת התחתונה או לסינוס בלסת העליונה, ו/או לכלי דם גדולים. כמו כן יש סיבוכים אם יש שיני בינה כלואות, דהיינו שלא בקעו לחלל הפה ועקירה "רגילה" אינה אפשרית , ובמיוחד אם הן בזווית שנעוצה בשן ליד, והן המסובכות יותר לביצוע. גם שיני בינה שבקעו חלקית לפה - אם הן קרובות לעצב / סינוס / כלי דם - נחשבות מסובכות לעקירה.

במצבים שבהם יש חשש לפגיעה הנ"ל שתיארתי, כדאי להתייעץ עם מומחה לכירורגיה פה ולסת, ולשקול גם ביצוע צילום CT תלת מימדי

תיאורטית כן, כי היא תהיה קלה יותר לחילוץ. אך מבחינת קירבה לסינוס אין ביכולתי לדעת בהיעדר צילומי רנטגן 

אני לא יכול תתת לך תשובה מפורשת או מפורטת. אף רופא מקצועי לא יכול לעשות זאת דרך האינטרנט. לגבי תוכנית הטיפול שלך, גם בעל פה וגם בכתב התוכנית צריכה להיות מוסברת ומפורטת, ועליך להביע את הסכמתך לטיפול לאחר הבנת עקרונות הטיפול. הנ"ל נקרא בחוק "הסכמה מדעת". כל שאלה שיש לך עליך לשאול את הרופאים המטפלים בך, אם לא הבנת שלב כלשהו. 

אם ברצונך ייעוץ מקצועי בנושא הטיפול ליישור שיניים, אני ממליץ לפנות למומחה ליישור שיניים שייתן דעתו. לגבי הצלחת אפיסקטומי - אם יש ספק - לפנות מומחה לטיפולי שורש שייתן דעתו.

לגבי החזרים / ביטול טיפול - עליך לפנות אל הנהלת הסניף לבירור מהי המדיניות 

את אולי מצפה שאתן איבחון ואישור רפואי דרך האינטרנט וזה לא מעשה מקצועי, ולא דבר שאעשה . אם אובחן נמק בשן בכל רגע שהוא עלול להתרחש זיהום שאולי גם יוביל לכאבים חזקים ונפיחות. זה יכול להיות בעוד חמש דקות, ויכול להיות בעוד מספר חודשים. אין לנחש.

כדאי להתייעץ עם הרופא האישי - בתור רופא כנראה שהייתי מתחיל את טיפול השורש, ולאחר חיטוי יסודי מורח בתוך תעלות השורש  חומרים רפואיים שמונעים בסבירות גבוהה את התפתחות הזיהום שתיארתי ואת התפשטותו. בתור מטופל זה המינימום לבצע לפני נסיעה לחו"ל, לדעתי.

הקצעת שורשים כטיפול בפני עצמו - לא, כיוון שמטרתה היא לגרד ולנקות את פני שטח השורש מזיהומים של חיידקים ואבנית בכדי לרפא מחלת חניכיים. בהחלט במצב של מחלת חניכיים כרונית והתקדמותה / החמרתה עלולות להיות ניידות שיניים / תזוזת שיניים בשל המצב הדלקתי ואובדן עצם ורקמות חניכיים.

קישור - מחלות חניכיים 

כל בית מרקחת מלא בתכשירים שונים המכילים פלואוריד והם במרקמים שונים וטעמים שונים. אין אגב, בזמנו הייתה משחה מיוחדת שניתנה רק עם מרשם רופא, אך היא לא מיבואת יותר לארץ. אגב שום תכשיר או שטיפת פה אינם יעילים בפני עצמם, אלא רק לאחר טיפול במרפאת השיניים והדרכה כיצד לשמור על היגיינה אוראלית טובה בבית, ובמיוחד שיטת הצחצוח 

קיסם דנטלי משלים את פעולת הצחצוח באיזורים בהם מברשת השיניים אינה יכולה להכנס. למשל ברווחים בין שן אחת לשן השנייה, או בין השיניים לחניכיים. בכל מקרה ובכל שיטה יש גדלים שונים והכלל המנחה הוא שלא יהיה שפשוף בחוזקה אלא בהתאם למרווח שאותו מנקים. אחרת בהחלט עלולה להיות שחיקה של החניכיים ואף של השיניים (אברזיה/צחצוח אגרסיבי). על כן כדאי לבקש המלצה מהרופא האישי שלך או השיננית בהתאם למצב

בהנחה שהאיבחון של בעיית העור שלך הוא אכן אורטיקריה, יתכן קשר לטיפולי שיניים כתגובה אלרגית לחומרים שונים. למשל שימוש בכפפות שלחלק מהאנשים יש גירוי עורי מהן. על כן מומלץ לחשוב, אם בטיפולי שיניים קודמים הופיעו תגובות כאלו, בהחלט כדאי לבקש לעתיד לטפל בכפפות מיוחדות ללא חומרים אלו. גורם אלרגני אחר שייתכן בתיאוריה - אקריל, שבו משתמשים לבניית כתר זמני. גם חומרים כימיים שבהם משתמשים בטיפולי שורש עלולים לגרום גירוי, למשל אם יינתזו עלפ העור, וזו אחת הסיבות להנחייה לביצוע טיפולי שורש עם סכר גומי.