צר לי, אין כל סיכוי שאפשר לאבחן את מצבך האישי ללא בדיקה וללא צילומים  , אם יש לך ספק או רוצה חוות דעת שנייה - פנה לרופא נוסף, כדאי לשקול גם ייעוץ ממומחה ליישור שיניים

רמת החומציות של שתייה מוגזת שאינה מכילה סוכר אלא מוצרי דיאט הינה נמוכה יותר לעומת שתייה מוגזת רגילה מתוקה, אבל הכי טוב זה סודה או מים. 

בכללי - אם יש בדיקה קלינית או רנטגנית שמעידה על טיפול שורש לקוי או על דלקת חוזרת, ו/או אם יש ריקבון למשל מתחת לכתר הישן אשר מגיע עד לפתחי תעלות העצב שעבר טיפול שורש - בהחלט כן, יש לבצע גם חידוש טיפול שורש.

עצם זה שאתה שואל "האם זה בסדר" מעיד על ההבנה שלך שזהו לא מעשה אתי ורואי, אלא אם כן יש משבר עם הרופא האישי ואי אפשר להמשיך איתו טיפול. 

לקיחת המידות לכתר מבוצעת רק לאחר סיום כל שלבי ההכנה, והגרנד פינאלה הוא ביצוע הכתר - על כן גם אם תעזוב את המרפאה הזו - יתכן בהחלט שתקבל חיוב על כל שלבי ההכנה  - ואם יבוצע בהחלט בצדק. ובמיוחד אם יש תוכנית טיפול חתומה - אתה בעצם "מפר עיסקה".

ועצה אחרונה - לא כל מה שזול הוא בהכרח טוב יותר או לפחות טוב באותה מידה...  

לגבי מטופלים, ככלל, אין להתנות טיפול בתו ירוק של מטופל, ובפרט טיפול חיוני או דחוף

עם זאת, ניתן להפעיל שיקול דעת במקרה של חשד להדבקה .  מותר לברר סטטוס חיסון או החלמה במסגרת איסוף אנמנזה רפואית.

אם מטופל מסרב למסור פרטים , ניתן ככלל להפעיל שיקול דעת ואם מדובר בחשד להדבקה, לשקול דחיית טיפול או הפנית המטופל למוקד קופ"ח במקרה של בידוד או מחלה פעילה

מאוד כדאי, ועוד יותר מכך - לקבוע רוטינה של ניקוי וטיפול במרפאה עם השיננית / הרופא האישי, כל 3 חודשים, ולאחר הניקוי גם לבצע טיפול בפלואוריד ולקבל הדרכה כיצד לצחצח נכון בבית 

לצערי לא אוכל לדעת או לעזור ממש דרך האינטרנט מהי הסיבה לכאב ובמיוחד לאור זה שבדקו אותך רופאים שונים ולא מצאו סיבה ממשית.

יתכנו מספר סיבות. לדוגמא:

א. אולי משהו מהסתימה נשבר ו/או חלק מהשן ויש צורך בתיקון/ביצוע מחדש

ב.  אולי יש זיהום בעצב של שן זו ודלקת, במיוחד אם הריקבון היה עמוק מאוד וקרוב לעצב

ג. אולי יש דלקת חניכיים ורגישות באיזור זה

* יתכן שילוב גם של הסיבות לכאב, וכמובן יש עוד סיבות.

אפשר וכדאי להתייעץ עם רופאים בעלי התמחויות כגון כירורגיה, רפואת הפה, חניכיים וכולי 

ברוב המקרים צילומיםם "רגילים" נותנים מענה מספק ביחד עם הבדיקה הקלינית, ולא צריך CT. בחלק מהמקרים אם דלקת לא מתרפאת לאחר טיפול שורש הרופא יכול לחשוד בקיום תעלה עצבית נוספת שלא מאובחנת בצילומים "הרגילים" ולהפנות לבדיקת CT לשן הזו ספציפית 

יתכנו מספר סיבות. לדוגמא:

א. אולי משהו מהסתימה נשבר ו/או חלק מהשן ויש צורך בתיקון/ביצוע מחדש

ב.  אולי יש זיהום בעצב של שן זו ודלקת, במיוחד אם הריקבון היה עמוק מאוד וקרוב לעצב

ג. אולי יש דלקת חניכיים ורגישות באיזור זה

* יתכן שילוב גם של הסיבות לכאב, וכמובן יש עוד סיבות. יש צורך בבדיקה של הרופא האישי

ממש לא נכון, ולא יודע איפה קראת את זה - ואני שמח שאתה שואל. אין שום קשר בין טיפולי שורש לסרטן, אלא להיפך - הזנחה והשארת זיהום / ריקבון - ובכלל, הזנחה של הפה ובמיוחד החניכיים והשיניים - הם אלו שגורמים לעלייה בשכיחות ו/או החמרה של מחלות כלליות אחרות.

שיניים שעברו טיפולי שורש ישרדו שנים רבות מעמד אם בוצעו כהלכה ואי התפרצות חוזרת של הדלקת סביבם - יש לבצע בדיקה שנתית ולפחות פעמיים בשנה ניקוי (ע"י שיננית בד"רכ) - ולא לעקור שיניים

הרופא שביצע טיפול אחראי לטיפול וכן להמשך המעקב והטיפול בבעיות שמתעוררות.  יש לקבוע פגישה ובדיקה איתו לאיבחון והערכה מחדש.

אחד החסרונות של תפרים נמסים הוא שאין מש יכולת לדעת מתי הם יתחילו להתפורר ועד כמה. לגבי לעיסה בצד זה - מאוד ממליץ עד להחלמת הפצע ולפחות עד לביקורת הרופא האישי לא לאכול שם - פצע כזה נסגר לאט במשך מספר שבועות ואכן לא רוצים זיהום. בינתיים ועד לבדיקה - גם כדאי לשטוף את הפה מספר פעמים ביום עם מי מלח (להמיס כפית מלח בכוס מים חמים, לשטוף את הפה במשך דקה ולירוק)

הנחיות ועצות לאחר עקירת שיניים או כירורגיה 

מכיוון שחלק מהדיבור תלוי בעמדת הלשון מול השיניים  והחניכיים, אזי בהחלט ייתכן. ברוב המקרים מסתגלים למצב החדש די מהר. אפשר גם להתייעץ עם הרופא ו/או קלינאי תקשורת

אי אפשר דרך האינטרנט לדעת אם תתרגלי והדיבור יחזור לעצמו או שצריך תיקון / שינוי לטיפול שבוצע . 

איני מכיר הגבלות בנושא 

כאבי שיניים ודלקות חניכיים בהריון- שבירת מיתוסים - האם טיפול שיניים מסוכן להריון?

onlay וכן inlay  הינם שמות שמתארים סתימות חרסינה ברוב המוחלט של המקרים, והן מחייבות מיכשור מיוחד ועבודת מעבדה והינן יקרות משמעותי לעומת סתימות מחומרים אחרים כמו הסתימה הלבנה (בדר"כ קומפוזיט) או סתימה אפורה מתכתית (אמלגם). 

המצב האופטימלי הוא ששני הצדדים (ימין ושמאל) ושתי הלסתות (עליונה ותחתונה) בריאים, תקינים, לא חסרות שיניים, אין חריגות קשות ממה שמוגדר סגר נורמלי, אזי התשובה היא שמומלץ ללעוס בשני הצדדים - בעיקר כדי לא לגרום עומס ושחיקה של השיניים ומפרקי הלסת בצד אחד במובהק לעומת הצד השני

צר לי, אי אפשר לנחש מהו המצב בפה, ו/או מצב השתלים שהוחדרו, ו/או איזה שיקום מתוכנן. עלייך לקבל תשובות ברורות מהרופא האישי מהי תוכנית הטיפול וכיצד ייראה השיקום שמבוצע 

כל התשובות תלויות מאוד בסוג סד הלילה שבוצע - רך / קשה, ומאיזה חומר.

כל עוד מנקים את סד הלילה מדי יום, למשל עם מברשת וסבון, והוא מתאים לפה ואינו שבור / קרוע - אין סיבה להחליף .

ברגע שמתחילים סימני בלאי ו/או לכלוכים שלא יורדים - כדאי להגיע לבדיקה עם הרופא האישי ולבחון את המצב ולקבוע אם צריך חדש.

לגבי חריקות שיניים - הקונצזוס וכך בדר"כ מבצעים - סד קשיח, בדר"כ על הלסת העליונה.

כדאי לקרוא גם כאן:

חריקת שיניים (ברוקסיזם) ושחיקה, הרגלים מזיקים וכאבי פנים ולסתות -TMD - סיבות ופתרונות

בדיקה מקצועית של רופא שיניים אינה מסתמכת רק על צילום רנטגני, יש דברים שלא רואים בצילום אך רואים בפה, ולהיפך גם. במקרה זה גם הצילום מאוד מטושטש. מה גם שלא ברורים הכיוונים (תמונה יכולה להתהפך ולהטעות). על כן ניחוש בלבד - ולא איבחון מקצועי - יתכן ויש עששת מתחת לסתימה בשן טוחנת בצד שמאל למטה. ושוב - כדאי לבקש הסברים ברורים מהרופא האישי שיראה לך ויסביר לך בקלות במרפאה.

ראה תשובתי הקודמת 

זו תוצאה של חיידקים שנקראים כרומטוגניים, והדרך היחידה לטפל בכך היא טיפול שיננית והדרכה יסודית כיצד לבצע את ההיגיינה האוראלית בבית בצורה נכונה ויעילה 

לא מכיר התווית נגד 

לא אמור להיות קשר בין הכאבים בשן הבינה לבין הכאבים בחזה, בתאוריה 

יתכנו סיבות שונות, כמו קירבה לעצב של החור שהיה (ואז גם הסתימה שבוצעה), או סדק בסתימה למשל, יתכן גם שאיזון סגר נכון יפתור את הבעייה. בכל אופ כדי לקבל איבחון מדוייק והחלטות טיפוליות עליך לפנות לרופא האישי, או לייעוץ עם רופא אחר

42  היא שן חותכת בצד הימני של הלסת התחתונה, והיא חלק חשוב מהמשנן. כדי לקבל איבחון מדוייק והחלטות טיפוליות עליך לפנות לרופא האישי שישקול אולי התייעצות גם עם מומחה ליישור שיניים 

שיניים ניידות וברקע נסיגות חניכיים - יתכן ואתה סובל ממחלה כרונית זיהומית של החניכיים שנקראת פריודונטיטיס. הרופא האישי צריך לרכז את המידע שלך ולהפנות למומחה חניכיים לפחות לייעוץ ראשוני ו/או תוכנית טיפולים לחניכיים. 

 עליך לגשת לרופא האישי ולבצע בדיקה יסודית

לפנות בהקדם לרופא שיניים מומחה לילדים, קופ"ח או פרטי 

אין לי מושג, הרי לא בדקתי אותך. עליך לגשת לרופא האישי ולבצע בדיקה יסודית 

מרפאות לטיפול שיניים בבתי חולים הינן לרוב מרפאות שיניים שפועלות כמו מרפאה פרטית,  למעט מקרים שבהם מטופל נשלח לטיפול בבי"ח בשל מצבו הסיסטמי, למשל. מהם תנאי הקבלה וזמן ההמתנה - עליך לבדוק בעצמך, אין להסתדרות רפואת השיניים (הר"ש) כל קשר לכך. אין לי במאגר המידע שלי מידע לגבי כל רופא והיכן הוא עובד.

לגבי רופאי שיניים והכשרתם - אין חובה להצטרף להר"ש ולא כל הרופאי חברים בה. אפשר לבדוק רקע של התמחות אם קיימת באתר משרד הבריאות, ולבדוק לגבי כל רופא שקובעים לך פגישה אליו אם הוא חבר הר"ש

אם יש פגיעה בסינוס וזיהום בלתי פוסק - מן הסתם כדאי להוציא שתל זה, לפחות מהתיאור כאן. אפשר וכדאי לבצע גם יעוץ עם מומחה לכירורגיה פה ולסת. 

חג שמח ושנה טובה, תודה על הברכות.

אנטיבוטיקה לא פותרת מצב דנטלי והזנחה של שנים. לעזרה ראשונה בהתאם למצב תוכל לפנות לכל רופא פרטי או למוקד קופ"ח, אך להמשך עליך לבחור רופא שיאבחן את המצב קלינית ורנטגנית, ויציע תוכנית טיפול.

כיצד בוחרים רופא? ההמלצה שלי - לבקש המלצות מאנשים שאתם מכירים וסומכים עליהם - חברים, משפחה, שכנים. שאלו אותם למי הם הולכים וממי הם מרוצים. כמו כן לבדוק במקביל מידע חופשי באינטרנט, של חוות דעת ממטופלים שהיו מרוצים - ולא להתרשם לעומת זאת מכל מיני פרסומות קופצות, מבצעים, הנחות, הבטחות פלאים וכולי. 

כדאי גם לבדוק היטב מיהו הרופא שאליו מגיעים - לא להתפתות וללכת למרפאה בה לא מציגים את שם הרופא ואי אפשר לדעת פרטים עליו. תמיד אפשר ורצוי להיכנס לאתר משרד הבריאות ולבדוק מידע לגביו ו/או ברשתות האינטרנט השונות/גוגל וכולי.

לקבוע לאחר מכן פגישה לבדיקה וייעוץ עם הרופא שבחרתם. לשאול, להבין, לקבל תשובות - ולהתרשם מהמקצועיות, סבלנות, הסברים, יחס. לראות אם האופי של הרופא נראה לך כזה שאפשר לסמוך עליו ויש לו סבלנות, והוא מגלה יחס חם ואישי, או שלא.

 כדאי ורצוי לשאול מאילו חומרים ובאילו טכנולוגיות הוא נעזר ולבקש גם מידע על אלטרנטיבות לטיפול המוצע (למשל שתל במקום גשר). אפשר ורצוי לבקש תמונות לטיפולים דומים לשלך הרופא ביצע, ואפשר גם לבקש טלפון של מטופל שעבר טיפול דומה ולהתייעץ איתו. חשוב לדעת גם אם יש תורים פנויים או זמן המתנה ארוך בין טיפול לטיפול, אם יש שירותי עזרה ראשונה במידת הצורך (כולל סופ"ש / חגים וכולי)

כמו כן להתרשם ממראה המרפאה - נקייה? מסודרת? הקפדה על נהלים בעת הקורונה? חלוקים נקיים? שירותים נקיים? וכולי.

לגבי רישומים, אירונים, התמחויות - המידע צריך להיות נגיש למטופל בקלות. גם מצד המרפאה חייבים למסור מידע מדוייק. במנוע החיפוש באתר שלנו יש מידע על רופאים החברים בהסתדרות לרפואת שיניים (לא כל רופא חבר באיגון שלנו), ובאתר משרד הבריאות (https://practitioners.health.gov.il/Practitioners/2) יש מידע נוסף על הרופאים בארץ

בהצלחה  

כאן לא נמליץ על רופא זה או אחר. 

כיצד בוחרים רופא? ההמלצה שלי - לבקש המלצות מאנשים שאתם מכירים וסומכים עליהם - חברים, משפחה, שכנים. שאלו אותם למי הם הולכים וממי הם מרוצים. כמו כן לבדוק במקביל מידע חופשי באינטרנט, של חוות דעת ממטופלים שהיו מרוצים - ולא להתרשם לעומת זאת מכל מיני פרסומות קופצות, מבצעים, הנחות, הבטחות פלאים וכולי. 

כדאי גם לבדוק היטב מיהו הרופא שאליו מגיעים - לא להתפתות וללכת למרפאה בה לא מציגים את שם הרופא ואי אפשר לדעת פרטים עליו. תמיד אפשר ורצוי להיכנס לאתר משרד הבריאות ולבדוק מידע לגביו ו/או ברשתות האינטרנט השונות/גוגל וכולי.

לקבוע לאחר מכן פגישה לבדיקה וייעוץ עם הרופא שבחרתם. לשאול, להבין, לקבל תשובות - ולהתרשם מהמקצועיות, סבלנות, הסברים, יחס. לראות אם האופי של הרופא נראה לך כזה שאפשר לסמוך עליו ויש לו סבלנות, והוא מגלה יחס חם ואישי, או שלא.

 כדאי ורצוי לשאול מאילו חומרים ובאילו טכנולוגיות הוא נעזר ולבקש גם מידע על אלטרנטיבות לטיפול המוצע (למשל שתל במקום גשר). אפשר ורצוי לבקש תמונות לטיפולים דומים לשלך הרופא ביצע, ואפשר גם לבקש טלפון של מטופל שעבר טיפול דומה ולהתייעץ איתו. חשוב לדעת גם אם יש תורים פנויים או זמן המתנה ארוך בין טיפול לטיפול, אם יש שירותי עזרה ראשונה במידת הצורך (כולל סופ"ש / חגים וכולי)

כמו כן להתרשם ממראה המרפאה - נקייה? מסודרת? הקפדה על נהלים בעת הקורונה? חלוקים נקיים? שירותים נקיים? וכולי.

לגבי רישומים, אירונים, התמחויות - המידע צריך להיות נגיש למטופל בקלות. גם מצד המרפאה חייבים למסור מידע מדוייק. במנוע החיפוש באתר שלנו יש מידע על רופאים החברים בהסתדרות לרפואת שיניים (לא כל רופא חבר באיגון שלנו), ובאתר משרד הבריאות (https://practitioners.health.gov.il/Practitioners/2) יש מידע נוסף על הרופאים בארץ

בהצלחה  

כל רופא חייב לפי החוק לנהל רשומה רפואית הכוללת את ממצאי בדיקהתו, מצב הפה, איבחון, תוכנית טיפול מומלצת וכולי. כמו כן לבקשת המטופל חייב הרופא לתת את העתק הרשומה הרפואית הנ"ל. הנ"ל מעוגן  בצורה חד משמעית בחוק זכויות החולה

אין לי כל דרך לאבחן את מצבך באינטרנט. עליך לקבל תשובות מפורטות ותוכנית טיפול מהרופא / רופאים שבדוקים אותך, קלינית ורנטגנית 

לא 

ראשיץ, מן הסתם יש הבדל בין מרפאה פרטית לבין טיפול בקופ"ח. שנית, יתכו ובוצעו עוד פעולות מלבד רק לשים סתימה זמנית חדשה. ולבסוף - לא נדון בפורום זה על נושאים כלכליים 

לפי משרד הבריאות - כן. כמובן בתנאי שנשמרים כל כללי הבטיחות שהתוו 

א. התפרים הנמסים יתפוררו ויימסו במשך הזמן, אך בהחלט אפשר לבקש מהרופא האישי פשוט לחתוך אותן ולהוציאם

ב. זעז העצם - לעיתים נספג מעצמו והאיזור מתכסה בחניכיים, ולעיתים לא נספג ונוכחותו מציקה, ואולי אף מפריעה לריפוי הפצע. גם כאן בדיקה קצרה עם הרופא האישי והחלטה בהתאם למצב (לשייף או לא את זיז העצם) תעזור 

ג. כנ"ל

יש סוגים שונים של חומרים מהם מבצעים שיקומים, וטכניקות שונות (הדבקה / הברגה). אין לדעת את מצבך האישי דרך האינטרנט, והתשובות הטובות ביותר יתקבלו מהרופא האישי שמכיר את מצבך.  

מדוע לא תפרו איני יודע. ברגע שחלפו 24 שעות ויש קרישה ראשונית, אין טעם לנסות לתפור כעת ברוב המוחלט של המקרים. אם מצבך הגופני תקין ובריא באופן כללי, האיזור צפוי לחלים לבסוף. עד להחלמה של האיזור מומלץ לא לאכול באיזור זה, ולהרבות בשטיפות פה (למשל כוס מים חמים עם כפית מלח מומסת)

התמחות בכירורגיה פה ולסת הינה בבית חולים ועל כן יש תלוש משכורת מטעם המדינה, כמו כל רופא אחר בבית החולים שהינו בהתמחות, למיטב ידיעתי. גובה השכר שונה מבי"ח אחד לשני וכן לפי מספר התורנויות, שעות נוספות וכולי. 

לגבי הכרה בהתמחות שבוצעה בחו"ל - אמליץ לפנות לאגף לבריאות השן במשרד הבריאות כיוון שכלפי כל מדינה בעולם יש התייחסות שונה להכרה בלימודים / התמחות שבוצעו בה (לא רק ברפואת שיניים, גם בהתמחויות שונות ברפואה כללית)

שאלה קלאסית. יש רופאים שבשיניים אחוריות עדיין עושים אמלגם (ישראל היא אחת המדינות האחרונות בהן מבצעים זאת למיטב ידיעתי), ויש רופאים שיבצעו רק קומפוזיטים. 

לגבי החלפה של אמלגם דווקא באמלגם - אין בכלל קשר, וכאמור זה יותר עניין של החלטת הרופא והעדפתו. 

 שימוש בטבליות לניקוי הוא טוב, אך יש גם להקפיד לצחצח את הסד עצמו לפני ואחרי שימוש, בגלל התייבשות רוק עליו ולכידת חיידקים בשכבה זו.

לגבי חריקת שיניים עצמה (ברוקסיזם), הסד הוא רק חלק מהכלים במלחמה היומיומית הזו, במקביל להפחתת סטרס שבדר"כ היא הגורם לחריקות עצמן, וכן תנועות ופעולות שונות שגורמות גם הן לנזקים למערכת הלעיסה (פאראפונקציות).

איני יודע מדוע לא בוצעו תפרים, אך בהחלט אינך יכול לאכול על פצע פתוח ועוד להתפלא שהאיזור לא נראה טוב /לא מחלים / שאריות מזון נתקעות בו. מוזר מאוד.

 גם אם היו תפרים - אין לאכול באיזור הנ"ל עד לאישור הרופא האישי שהאיזור החלים היטב.    

בכל מצב של חוסר הסתגלות לגשר חדש יש לחזור לרופא האישי שביצע את הגשר בכדי לבדוק תקינות הסגירה מול הלסת הנגדית, נקודות מגע, התאמה לחניכיים וכולי