חיפוש רופאים

אזור בארץ

חיפוש רופא לפי תחום

רופא שיניים כללי
אורתודונטיה - יישור שיניים
כירורגיה פה ולסת
פדודונטיה - רפואת שיניים לילדים
אנדודונטיה - טיפול שורש
רפואת הפה
שיקום הפה
פריודונטיה - מחלות חניכיים
שיקום הפה ושיקום פנים ולסתות
רפואת שיניים ציבורית
פתולוגיה אוראלית

חיפוש לפי שם רופא

בדיקות שונות במרפאת השיניים - מושגים והסברים

בדיקות שונות במרפאת השיניים - מושגים והסברים

 ד"ר גיא וולפין - מנהל הפורום
 

כאשר מגיעים למרפאת השיניים, כדאי להכיר כמה מושגי יסוד של בדיקות שונות שאותן יבצע הרופא בדרכים שונות. חלק מהבדיקות פשוטות להבנה וחלקן לא ממש ברור, ולעיתים החשש גם מפני ביצוע בדיקה שאת מהלכה ומטרתה לא מבינים מכניס את המטופל למצב של חרדה ומתח, ובמיוחד אם כבר הגיע למרפאה במצב קשה של כאבים או דלקת, למשל. סקירה קצרה זו נועדה לתת הבנה בסיסית במושגים שונים ובדיקות שונות, וכמובן אינה מהווה תחליף לבדיקה ולהסבר של הרופא.

בדיקה כללית יסודית כולל בתוכה גם בדיקה קלינית וגם בדיקה רנטגנית, בהתאם למצב המטופל ולתלונותיו.
 

  • בדיקה קלינית: בדיקה יסודית שלמעשה הינה אוסף של בדיקות שונות שהרופא מבצע בתוך הפה, כאשר הכלים הבסיסיים בהם הוא משתמש הינם מראה וזונדה. הרופא אמור לבדוק את מצב השיניים והחניכיים, תקינות רקמות הפה האחרות כולל לחיים, לשון, רצפת הפה מתחת ללשון, בית הבליעה, החיך הרך, החיך הקשה, השפתיים וכולי.
    • בדיקת השיניים: האם יש סימנים לעששת (חורים בשיניים / ריקבון השן) בחלקים השונים הנראים לעין, האם חלקים מהשן עברו שחיקה מוגזמת או סדק/שבר, האם יש סתימות (שיחזורים) ישנות שבורות או סדוקות או שאינן תקינות מבחינה אנטומית, האם יש חריגות בצורת השיניים/גודלן/צורתן/מספרן, האם יש בעייה אסתטית במראה השן/שיניים (למשל צבע חריג, שחיקה, כתמים וכולי), האם השיניים יציבות או ניידות ועוד.
    • בדיקת החניכיים: האם החניכיים נראות במצב תקין או שנראה שיש בהן בעייה, כמו דלקת בחניכיים או מחלת חניכיים? חניכיים מודלקות יכולות להראות נפוחות, אדומות, כואבות, מדממות. בעייה עמוקה יותר תראה גם חוסר יציבות של השיניים בדרגות שונות של ניידות ו/או כאב. ככל שהשן נייידת יותר כך הבעייה בחניכיים ובעצם הלסת קשה יותר. הרופא יכול גם להשתמש במכשיר דקיק שנקרא "מודד כיסים" (="זונדה פריודונטלית") שבעזרתה ימדוד בעדינות את עומק הכיס (מרווח) בין השן לחניכיים - עומק של עד 3 מ"מ בדרך כלל מרמז שהמצב תקין או יש דלקת קלה, עומק של מעל 5 מ"מ כבר מעיד שכנראה יש מחלת חניכיים עמוקה יותר. קיימות בדיקות נוספות לחניכיים כמו מדד פלאק (בכמה שיניים בפה יש רובד של חיידקים), מדד דימום החניכיים ועוד. כמו כן הרופא יתרשם ממצב הכתרים הישנים והתאמתם לפה ולחניכיים - למשל מראה של פס כחול/שחור בחניכיים סביב שולי כתר ותיק עלול להראות על בעייה של החלדת המתכת מתחת לחרסינה בגלל שימוש במתכת זולה שאינה אצילה, מצב הגורם לדלקות חניכייים וייתכן גם ריקבון מתחת לכתר, למשל. איזורים בחניכיים שהינם נפוחים ובמיוחד סביב שורשי שן שעברה טיפול שורש וכתר יכולים גם להעיד על דלקת חוזרת סביב השורש או על סדק בשורש. נסיגת חניכיים יכולה לנבוע גם ממחלה בחניכיים אך גם מצחצוח לקוי ואגרסיבי, למשל.
    • בדיקת מפרקי הלסת ושרירי הלעיסה: במיוחד חשוב לאנשים שחורקים שיניים (ברוקסיזם) או סובלים מהידוק שיניים בחוזקה (clenching) . האם יש כאבים או רגישות במישוש שרירי הלעיסה השונים, האם יש רעשים (קליקים/קנאקים) בעת פתיחה וסגירה של הפה, האם יש שחיקה של השיניים בתלוליות של שיניים אחוריות או באיזור החותך בשיניים קדמיות (להב השן), האם יש הקטנה בפתיחת הפה או כאבים בעת פתיחת הפה, האם יש כאבים ליד מפרקי הלסת ועוד.
    • בדיקת ניקוש: אחת הבדיקות באבחנה של דלקת בעצב השן למשל. בדרך כלל מבצעים על ידי הקשה עם הידית של המראה הדנטלית או הזונדה. הקשה על שן בריאה אינה נעימה אך אינה כואבת. שן שמקישים עליה וגורמת לכאב חזק יכולה להעיד על דלקת בעצב השן או דלקת סביב שורשי השן או על סדק בשורש. בחלק מהמקרים יהיה צורך בטיפול עזרה ראשונה מיידי שנקרא אקסטירפציה, ואחריו להמשיך בטיפול שורש. בחלק מהמקרים בהם יש דלקת למרות שבוצע בעבר טיפול שורש יהיה צורך בחידוש טיפול שורש. אם השורשים סדוקים ייתכן צורך בעקירה.
    • בדיקת קור: אחת הבדיקות באבחנה של דלקת בעצב השן למשל. בדרך כלל הרופא יקפיא כדורית קנה של צמר גפן בספריי מיוחד ,ויצמיד אותה מייד לשן הנבדקת. הרופא יבדוק אם יש תגובה קלה של כאב חד וקצר למספר שניות (יכול להעיד שהמצב תקין או שיש חור בשן אך ללא דלקת בעצב), או שיש כאב חזק מאוד שנמשך מעל 10 שניות ואף יותר (יכול להעיד על קיום חור עמוק שכבר גרם לזיהום חיידקי של העצב שבתוך השן). העדר כאב לבדיקת קור אינו בהכרח אומר שהכל תקין, ייתכן גם מצב שבו העצב עבר נזק קשה ונמק בעקבות זיהום כרוני ולכן אינו מגיב.
    • בדיקת שקיפות השן/שחיקת השן/מרקם השן: שן שנראית שקופה מהרגיל יכולה להעיד על שחיקה חומצית, שהינה התמוססות חלקים מהשן בעקבות חשיפה ממושכת לחומצות (ארוזיה). אפשרות אחרת היא של צחצוח אגרסיבי מדי שגרם לשחיקה של השן (אברזיה).
    • בדיקת צבע השן: שן שצבעה שונה מצבע שאר השיניים יכול לרמז על חבלה ותיקה שגרמה לנזק לעצב השן, למשל. צבע אפור/שחור יכול להעיד על בעייה שמקורה בכך שאמו של הנבדק נטלה אנטיביוטיקה מסוג טטרהציקלין במהלך ההריון. נוכחות כתמים חיצוניים על השיניים יכולים לנבוע למשל מקיום אבנית, צחצוח לקוי, סתימות לקויות, כתמי קפה/תה/ניקוטין/ליפסטיק/יין וכולי, ועוד. שן שעליה יש כתמים לבנים יכולה לרמז על בעייה בחוזק השן בגלל הסתיידות לקוייה של השן וכולי. בדיקה זו גם חשובה לאלו שמעוניינים לבצע הלבנת שיניים ולשפר את מראה החיוך.
    • בדיקת יובש פה: הרופא יבדוק באופן כללי כיצד נראה הפה ומצב הרוק שבו. במצב של יובש פה כרוני יש בדרך כלל מראה מחורץ ואדום שורף של הלשון, לדוגמא. במקביל השיניים נראות יבשות ולא מבריקות, למשל. מכיוון שהרוק עוזר להילחם בחיידקים ובזיהומים, אנשים שסובלים מיובש פה כרוני נוטים יותר לפתח בעיות שיניים ודלקות חניכיים, ומומלץ להם בדרך כלל לבצע בדיקות תקופתיות וטיפולים להיגיינת הפה 3-4 פעמים בשנה. ניתן גם לבצע בדיקות מדוייקות של כמות הפרשת הרוק באיזורים שונים במצב נורמלי ובמצב של גירויים. אגב, אנשים שנוטלים 3 תרופות או יותר מדי יום בדרך כלל סובלים יותר מהרגיל מיובש פה, וכך גם במחלות שונות, כמו סוכרת, מחלות כליה כרוניות, סינדרום שיוגרן, הקרנות לאיזור ראש-צוואר ועוד.
    • בדיקת סינוסים: פעמים רבות מטופל שסובל מסינוסיטיס (דלקת בסינוסים הסמוכים לאף) גם מתלונן על כאבי שיניים קשים במספר שיניים בלסת העליונה, ועל כן חייבים לבדוק גם את מצב השיניים אך גם אם הכאבים הם בסך הכל הקרנה מהדלקת בסינוסים. הבדיקות כוללות למשל ניקוש על הסינוסים מימין ומשמאל לאף, התכופפות של המטופל במצב עמיד אל כיוון הברכיים וכולי. אם מאובחנת סינוסיטיס כגורם לכאבי השיניים כמובן אין תורך לטפל בהן אלא בסינוסיטיס, בדרך כלל ע"י אנטיביוטיקה או הפנייה לרופא אף אוזן גרון או רופא המשפחה.
      * קיימות עוד בדיקות קליניות שונות, כמובן

  • בדיקות רנטגניות: קיימות טכניקות רבות וסוגים שונים של צילומי רנטגן שיבוצעו במרפאת השיניים ו/או במכון הרנטגני, נסקור את הנפוצות בהן. באופן כללי הרופא אמור לקבוע את הצורך בביצוע צילום רנטגני ואין לגשת למכון רנטגני על דעת עצמך ולבקש בדיקות שונות. לגבי הקרינה - כל בדיקה רנטגנית מחייבת שהמטופל יכוסה בסינור עופרת מיוחד מהצוואר ומטה. המצב של אנשים שמנים מאוד או גבוהים מאוד אפשר להשתמש בשני סינורי עופרת זה לצד זה (כך שנוצר מעין סינור עופרת ארוך). חשוב לזכור שרוב צילומי הרנטגן  (מלבד CT) הם רק תמונה דו מימדית של גוף שהינו תלת מימדי ,ולכן הצילום הרנטגני אינו יכול להיות הבדיקה היחידה שעליה מבססים תוכנית טיפול, אלא רק חלק מהבדיקות והאבחנות. במצבים מורכבים בדרך כלל הרופא לא יסתפק בצילום רנטגן בודד אלא יבצע צילומים שונים בטכניקות שונות לפי המצב בגדי לקבל אבחנה כללית טובה ומקיפה.
  • צילומי רנטגן לדוגמא (לחיצה על התמונה תגדיל אותה)

    צילומי נשך: הצילום הנפוץ ביותר במרפאת השיניים, מראה את המצב בכותרות השיניים האחוריות ובודק בעיקר קיום חורים באיזורים שונים של השן, וכן את גובה עצם הלסת. חשוב לזכור שלא את כל החורים אפשר לגלות בצילום, במיוחד אם יש בשן סתימה גדולה מאוד או שהיא מכוסה בכתר. צילומי נשך - דוגמא - גיא וולפין
    צילום פרי-אפיקלי: ("פרי" = "סביב", "אפיקלי"="שורש") צילום זה הינו צילום של כל חלקי השן כולל הכותרת והשורש, וכל של עצם הלסת סביב השורש. בצילום זה בודקים למשל את מצב עצם הלסת, את מצב השורשים, את מצב טיפול השורש שבוצעו בעבר וכולי. בטיפולי שורש או בהשתלות, למשל, הרופא יבצע תוך כדי הטיפול מספר צילומים פרי-אפיקליים. צילום פרי-אפיקלי - דוגמא - גיא וולפין
    סטטוס / סטטוס רנטגני / סטטוס פרי-אפיקלי: זהו הכינוי לאוסף של כל צילומי הרנטגן הפרי-אפיקליים שבוצעו, שמתארים את המצב של השורשים בשיניים הקיימות בפה ושל עצם הלסת סביבן. צילום זה חשוב למשל כשיש בעיות חניכיים מפושטות או כשיש מצב של כתרים/סתימות רבות/טיפולי שורש/שתלים וכולי. חשוב לדעת שסטטוס אינו כולל צילומי נשך מבחינת ההגדרה  צילום סטטוס פרי-אפיקלי - דוגמא - גיא וולפין
    צילום פנורמי: צילום של כלל הפנים שבו נראות כל השיניים וכן עצם הלסת, מפרקי הלסת, מיקום הסינוסים ומצבם, חלל האף ועוד. הצילום מבוצע בעזרת מכשיר מיוחד והינו חיצוני (דהיינו לא צילום רנטגני קטן רגיל שמכניסים לתוך הפה)  צילום פנורמי - דוגמא - גיא וולפין
    צילום CT: למעשה זהו אוסף של צילומי רנטגן סמוכים מאוד זה לזה, שבעזרת תוכנת מחשב מחברים בין התמונות ויוצרים הדמייה תלת מימדית של האיזור הנבדק. צילום זה חשוב במיוחד בעת תכנון של ניתוח השתלות, של הרמות סינוס ושל השתלות עצם. אפשר לבצע גם צילום שנקרא CBCT שהינו צילום CT שמיועד רק לשן אחת "בעייתית", כאשר לא מצליחים לאבחן בעזרת צילומי רנטגן "רגילים" מהי הבעייתיות בשן - למשל לנסות להבין מדוע שן שעברה טיפול שורש איכותי בכל זאת כואבת ומודלקת - אולי יש תעלה נוספת שלא טופלה? אולי יש התפצלות ותעלה צדדית שלא אותרה? הצילום מבוצע בעזרת מכשיר מיוחד והינו חיצוני (דהיינו לא צילום רנטגני קטן רגיל שמכניסים לתוך הפה)  צילום CT סיטי - דוגמא - גיא וולפין
    צילום בלוטות רוק / דרכי הרוק : מיועד לאנשים שסובלים מבעיות בהפרשת רוק ויובש פה. לדוגמא לעיתים יש סחימה או הסתיידות של בלוטת רוק או של חלק בצינורית הפרשת הרוק.  

* קיימים עוד סוגים של בדיקות רנטגניות, כמובן

  • אנמנזה - בדיקת הרקע הרפואי הכללי
    כבר בעת קבלת המטופל הרופא חייב לשאול ולבדוק לגבי המצב הרפואי הכללי של הנבדק. חשוב לזכור שהסתרת מידע רפואי מרופא השיניים יכו לגרום לטעויות באחנה או בהחלטה על תוכנית הטיפול, ואף לגרום לסיבוכים רפואיים ולעיתים גם לסכנת חיים! יש לזכור שרופא השיניים לומדים בשנים הראשונות באוניברסיטה ביחד עם הסטודנטים לרפואה כללית ומקבלים תואר ראשון במדעי החיים והרפואה, ורק לאחר מכן ממשיכים לדוקטורט ברפואת שיניים. במצב שיש למשל ספק לגבי הבריאות הכללית או סיבוכים שייתכנו בעקבות תרופות/מחלות/טיפולי שיניים עתידיים וכולי - כדאי ומומלץ להתייעץ גם מול הרופא המטפל, ולשקול גם התייעצות עם רופא שיניים שעבר התמחות שנקראת "רפואת הפה".
    שאלות חשובות לדוגמא: אלו מחלות קיימות ברקע, מהן התרופות שנבלעות מדי יום, האם בוצעו ניתוחים בעבר בבית החולים, האם קיימת מחלה מולדת או מולד כלשהו, האם יש בעייה בקרישת הדם, האם יש בעייה של אלרגיה לחומרים כימיים שונים או לתרופות מסויימות (למשל אנטיביוטיקה כגון פניצילין או אחרות, למשל משככי כאבים שונים), האם המטופלת בהריון, האם יש קוצב לב, האם יש בעייה במסתמי הלב, מה מצב הסוכר בדם, האם יש בעייה של לחץ דם, האם המטופל מעשן וכולי. כמו כן כדאי שהרופא ישאל לגבי הרגלי צחצוח השיניים של המטופל ובאילו אביזרים נוספים הוא משתמש, מתי היה בבדיקת שיניים בפעם האחרונה כולל טיפול ע"י השיננית, וכן כל כמה זמן הוא מבצע בדיקות אלו - האם באופן סדיר או רק כאשר יש מקרה חירום? וכולי
  • שימו לב - כדי להתאים את הטיפול לכם אישית, הרופא חייב לדעת את כל המצב הרפואי ורישמת התרופות שאתם לוקחים. גם אם נראה לכם שהבעייה הרפואית שממנה אתם סובלים לא קשורה לטיפול, בהחלט ייתכן יש השפעה על מצב הפה ו/או על ההחלטות כיצד לטפל בכם ו/או ייתכן שהתרופות שאתם לוקחים משפיעות על מצבכם וכולי. לכן יש לעדכן את הרופא בכל הנ"ל וכמובן אם יש שינוי במצב או בתרופות. הסתרת מידע מהרופא עלולה לפגוע בכם ובטיפול שתקבלו, והיהנ גם הפרת החוק.
     
    * קיימות כמובן עוד שאלות חשובות בבדיקת הרקע הרפואי

 

  • סיפור המקרה ותלונות המטופל

חשוב לספר מה בדיוק אתם מרגישים - כמה זמן כואב, מהי רמת הכאב, האם יש שינוי לטובה או לרעה במשך הזמן, האם הכאב הוא כשאוכלים או שותים או גם באופן כללי, האם הכאב מחמיר בלילה כאשר הולכים לישון, האם השתמשתם בכדורים משככי כאבים או תרופות אחרות, האם רופא אחר כבר איבחן בעבר בעייה בשן הכואבת או טיפל בה בעבר, וכולי.

 

  • מספרי השיניים

בארץ ובאירופה יש שיטה של מיספור שיניים (בארה"ב השיטה שונה), להלן איורים שמסבירים מהי כל שן ומה מספרה, לחיצה על כל תמונה תגדיל אותה בחלון חדש לנוחיותכם. למידע מפורט יותר על מיספור שיניים אפשר ללחוץ כאן

סוגי השיניים, מספרי השיניים      שיניים חלביות - סוגים ומספרים

 

 

כל המידע הנ"ל + הבדיקות הקליניות + הבדיקות הרנטגניות + רקע רפואי ותרופות + טיפולים בעבר וכולי - הינם חלק חשוב בהצלחת הטיפול וכן בשמירה על בריאותכם

 

 


** כל הזכויות שמורות למחבר המאמר ולהר"ש, אין להעתיק מהאתר מידע, תוכן או תמונות ללא רשות מפורשת ובכתב מההסתדרות לרפואת שיניים

firstAid

חיפוש באתר

toProfSite

-->